 |
|
 |
|
עטלף פירות
מחבר:
ד"ר נח רוטרי
|
|
 |
|
 |
|
 |
עטלף הפרי המצוי שייך לסדרת העטלפאים. הוא הגדול מבין כ- 30 מיני העטלפים שבארץ-ישראל. הוא נפוץ באזור המזרח-הקרוב ובאפריקה. בארץ הוא נפוץ במדבר וגם באזור הים-תיכוני.
בארץ קיימים עטלפי פרי ועטלפי חרקים. עטלף הפרי הוא מין אתיופי.
עטלף הפרי פעיל לילה. ביום הוא ישן אוחז ברגליו ענף או בליטת סלע, וראשו תלוי כלפי מטה.
בלילה הוא מעופף וניזון מפרי: שסק, תות, אזדרכת, פיקוס, חרוב ועוד. עטלף הפרי שוהה ביום במערות, בבארות, בחורבות ובבניינים. הוא מעדיף מערות לחות ואפלות. במערות כאלה ניתן למצוא קבוצות של עשרות, מאות ואף אלפי פרטים. כשנכנסים בני אדם למערות גדולות, נוטים העטלפים להתעופף ממקום למקום, תוך השמעת קולות מתכתיים. מרבית העטלפים מגלים נאמנות למערתם.
חוש הראיה וחוש הריח של עטלף הפרי מפותחים ובאמצעותם הוא מוצא את מזונו.
ההריון של נקבת עטלף הפרי המצוי נמשך 16 שבועות לפחות. בהמלטה נולד ולד יחיד, ולעתים רחוקות נולדים שני ולדות. הנקבות ממליטות פעמיים בשנה, והולד נצמד אל גופן. נקבת העטלף מיניקה את ולדותיה. העטלפים מתחילים לעוף כשהם בני 9-10 שבועות. הם מגיעים לבגרות מינית בגיל שמונה חודשים. תוך מחצית השנה, בערך, הם מגיעים לגודלו של עטלף בוגר.
תוחלת החיים של עטלף מסוג זה מגיעה ל-20 שנה.
אויבו העיקרי בטבע הוא התנשמת.
עטלף הפרי מזיק לחקלאות למטעי תמר, שסק וליצ'י.
|
