הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > אמונות ודעות במקראעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > סיפורי הראשית > סיפורי הראשית ומיתוסים מקבילים


שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : אספת האלים
מחברת: יהודית דישון


החברה לחקר המקרא בישראל
חזרה3

בני האלים

בתנ"ך, כמו במזרח הקדום, קיימות דמויות אלוהיות. אולם במקרא כולן משועבדות לה' ואינן עומדות ברשות עצמן. כמה מדמויות אלה מכונות בני אלים כפי שאנו מוצאים בתהילים כ"ט, א: "...הבו לה' בני אלים הבו לה' כבוד ועז". בני אלים מוזכרים אף במיתוס האוגריתי, עלילת בעל83. לעתים מכונים בני האלים בני עליון: "אני-אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם" (תהילים פ"ב, ו)84. במקומות אחרים נקראות הבריות האלוהיות המשבחות את ה' קדושים: "אל נערץ בסוד-קדשים רבה..." (תהילים פ"ט, ח). בני האלים האלה מהוים מועצה שמימית, סוד, אשר ה' שולט עליה ללא ערעור. מועצה זו ידועה באכדית בשם פוחרו ובכתבי אוגרית בשם פחר85. ה' כדיין בשמים מתואר בתהילים פ"ב, א: "...אלהים נצב בעדת-אל בקרב אלהים ישפט".

מלאכים

ליד בני האלים אנו מוצאים את המלאכים. הם שליחי האל אשר מוציאים לפועל את מצוותיו: "ברכו ה' מלאכיו גברי כח עשי דברו לשמע בקול דברו" (תהילים ק"ג, כ). מלוה אותם צבא של דמויות אלוהיות, כנראה ממדרגה נמוכה יותר: "ברכו ה' כל צבאיו משרתיו עשי רצונו" (תהלים ק"ג, כא). כלומר, כולם כאחד מוציאים לפועל את מצוות ה', הם אך ורק משרתיו: "עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט" (תהילים ק"ד, ד), ולעולם אינם פועלים באופן עצמאי. לעתים נשלח מלאך כדי לשמור ולהגן (שמות י"ד, טו). אך מלאכים יכולים להיות גם שליחי חבלה: "ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים" (תהילים ע"ח, מט). לכל אדם יש מלאך המגן עליו: "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך. על כפים ישאונך פן-תגף באבן רגלך. על-שחל ופתן תדרך תרמס כפיר ותנין" (תהילים צ"א, יא-יג)86.

האמונה במלאכים אינה מיוחדת לישראל. היא מצויה בכל המזרח הקדום. גם מלאכים כמשרתי האלים ידועה. לרוב האלים יש משרתים כאלה87.

דמונים

בספר תהילים נשארו גם שאריות לאמונה של המזרח הקדום בדמונים, אם כי ברוב המקומות אבדו הדמונים את זהותם העצמית והפכו למשרתי האל88. שארית כזו היא בתהילים ק"ו, לז: "ויזבחו את-בניהם ואת-בנותיהם לשדים" המלה העברית שדים מקבילה למונח הבבלי שדו ובת זוגתו למשתו.

שאריות לאלים שמיים עתיקים

כמה רמזים המזכירים אלים שמיים עתיקים אפשר למצוא בספר תהילים.

  1. מות
    הזכרת מות, מלך השאול אפשר למצוא בתהילים מ"ט, טו. ליתר פרטים עיין עמ' 172.
  2. ירח
    פולחן הירח ידוע לנו מכתבי אוגרית ומפולחנים רבים אחרים במזרח הקדום.
    כוחו של הירח כמזיק נרמז בתהילים קכ"א, ו: "יומם השמש לא-יככה וירח בלילה". כאן מוזכרת האמונה העתיקה שלירח יש כוח הרסני הפוגע בשכלו של האדם.
  3. שמש
    במזרח הקדום נחשבה השמש לאל הצדק. רמז לכך אפשר אולי לראות בתהילים פ"ה, יב: "אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף". צדק הוא השמש.
  4. שחר
    ייתכן שבפסקה הבאה אפשר למצוא הד פיוטי לדמות המיתולוגית של שחר.
    "אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים" (תהילים קל"ט, ט).

לפריטים אחרים קשורים לנושא:
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : עלילת הבריאה
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : תפיסת העולם
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : השאול
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : אלמות ונעורים נצחיים
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : אספת האלים (מאמר זה)
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : ייחוס תכונות אנושיות לה'
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : ספר הגורל וספר החיים

הערות:
83. בתך פחר בן אלם – בתוך אספת בני אלים. עלילת בעל 13 II, iii ע"פ דריבר.
84. עליון הוא כינוי של ה'.
85. עיין הערה 83.
86. מלאכים השומרים מכל רע מוזכרים בתהילים ל"ד, ח; ל"ה, ה-ו.
87. למשל בעלילת בעל שולח ים שליחים לאל. לאשרה יש עבד אשר מרכיבה על האתון ומלוה אותה.
88. ראה למשל תהילים צ"א, ה-ו.

ביבליוגרפיה:
כותר: שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : אספת האלים
מחברת: דישון, יהודית
שם  הספר: פרסומי החברה לחקר המקרא בישראל : ספר ה' : לזכר שמואל דים ז"ל
עורכי הספר: בר-דרומא, חיים  (ד"ר) ; גבריהו, חיים מ.י.
תאריך: תשי"ח
הוצאה לאור: החברה לחקר המקרא בישראל; קרית ספר
הערות: 1. לא הצלחנו לאתר את בעלי זכויות היוצרים לפריט. במידה ויאותרו בעלי הזכויות, נפנה אליהם לקבל את הרשאתם.