הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי כדור-הארץ והיקום > אסטרונומיה [מדעי החלל] > גרמי שמים > מערכת השמש


מערכת השמש : אגדות וסיפורים
מחבר: יואב יאיר


מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי
חזרה3

מערכת השמש במסורת היהודית

חלק מכוכבי-הלכת של מערכת השמש מוזכרים במקרא, ובולט במיוחד מקומו של נוגה, הבהיר והזוהר: "איך נפלת משמים, הילל בן-שחר..." (ישעיהו יד, יב) וגם "למנצח על אילת השחר, מזמור לדוד" (תהלים כב, א).

כוכבי-הלכת צדק ושבתאי נזכרים במקרא בשמותיהם האשוריים, ובדרך כלל, בהקשר של עבודה זרה ושל פולחן הכוכבים. למשל, בישעיהו: "ואתם עוזבי ה', השכחים את הר קודשי, העורכים לגד שולחן, והממלאים למני ממסך" (סה, יא). גד הנזכר כאן, הוא, כנראה, כוכב-הלכת צדק, אל ההצלחה של עמי כנען. מני הוא, כנראה, אל הגורל, המזוהה עם אחד מכוכבי-הלכת, ולכבודו היו שותים יין (ממסך).

שמו של שבתאי בתנ"ך הוא כיון - בספר עמוס כתוב: "ונשאתם את סיכות מלככם ואת כיון צלמכם, כוכב אלוהיכם אשר עשיתם לכם" (ה, כו). כנראה, גם סיכות הוא כוכב-לכת, אך לא ברור לאיזה כוכב מתכוונים.

בספרות התלמודית וגם במאמרים וחיבורים מאוחרים יותר נמצאות הוכחות שחכמינו ידעו אסטרונומיה. אולם, כל ספרי ישראל נכתבו על-פי התפיסה הגיאוצנטרית של תלמי, ששלטה במחשבה המדעית עד ימי-הביניים. לפי גישה זו כדור-הארץ הוא במרכז העולם, והשמש וכוכבי-הלכת מקיפים אותו במסלולים מעגליים.

בספרות חז"ל, ואף בספרות המאוחרת יותר, לא נמצאו כתבים שנכתבו על-פי התפיסה ההליוצנטרית (לפיה השמש במרכז), אשר הוצגה על-ידי קופרניקוס רק במאה ה-16. התגליות הראשונות של האסטרונומיה המודרנית מופיעות בספרות היהודית בעיקר בתקופת ההשכלה, שהגיעה לשיאה במאה ה-18.

הקדמונים והשמש

ברחבי העולם פזורים מאות מבנים עתיקים, בעלי צורות משונות. חלקם נראים כמעגלים העשויים מאבנים כבדות, אחרים כפירמידות מחודדות, ויש גם משטחים עצומים שדמויות ענק משורטטות עליהם. שנים רבות היו מבנים אלה תעלומה מוחלטת לארכיאולוגים:

מי בנה אותם? לשם מה? מדוע צורתם כה מוזרה?

התעלומה החלה להתבהר לאחר שחוקרי העתיקות החלו לעבוד יחד עם חוקרי הכוכבים: הסתבר שכל המבנים האלה קשורים לפולחן השמים של עמי קדם.

כיום אנו יודעים שבאמונות העמים מערכת השמש לא הופיעה בשלמותה. כלומר, כמערכת מלאה של 9 כוכבי-לכת המקיפים את השמש.

הקדמונים סגדו בנפרד לשמש ולירח, והכירו 5 כוכבי-לכת בלבד:
כוכב-חמה, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי. הם סגדו לכוכבים מסוימים ולקבוצות אחדות, אך, כאמור, לא לאוסף השלם של מערכת השמש.

במצרים העתיקה היה לכוהנים ידע אסטרונומי רב - הם ידעו על ליקויי החמה והירח. הם הכירו את הכוכב הזוהר סיריוס, שהופעתו סמוך לזריחה בישרה את גיאות הנילוס. הם בנו את הפירמידות כך שפתחיהן פונים לעבר כוכב-הצפון.

העם הבבלי והעם השומרי, ששכנו באזור נהרות הפרת והחידקל, היו בעלי יכולת אסטרונומית גבוהה. בלוחות השנה שלהם נמצאו חישובים של ליקויי חמה וליקויי ירח למשך אלפי שנים. הם היו אלה שהמציאו את השמות לקבוצות הכוכבים המוכרות וזיהו את 12 המזלות.

באזור רמת הגולן נתגלו מבני-אבן מעגליים, המורכבים מאבני-בזלת. האתר, שנקרא "רוג'ום אל-הירי", שימש כנראה לתצפיות בירח ובשמש, שעל-פיהן נקבעו התאריכים של ראשית האביב (עת הקציר) ושל ראשית הסתיו (עת הזריעה).

העמים הקדומים של דרום-אמריקה ושל מרכזה - האצטקים, המאיה והאינקה - הכירו את מחזורי הליקויים, את כוכבי-הלכת ואת הקבוצות העיקריות בשמים.

האצטקים היו מקריבים קורבנות לאלים בתאריכים קבועים - בהתאם למיקום של קבוצות כוכבים בשמים.

בני המאיה חישבו את אורך השנה של נוגה, שהיה כוכבו של האל קוקולקאן, והמספר היה בעל חשיבות מגית.

האינקה סגדו לשמש, והזהב שהם כרו בהרי האנדים נחשב על-ידם לטיפות הזעה של אל השמש הקדוש.

אלפי שנים לפני הספירה חיו בצפון-אמריקה שבטים של אינדיאנים, שהתקיימו מציד ומחקלאות. הם בנו גבעות חול נמוכות, מסודרות בצורה מעגלית. הזווית של הפתחים בין הגבעות התאימו לכיווני הזריחה והשקיעה של הירח ושל השמש בתאריכים מסוימים, ובהם נערכו, כנראה, טקסים דתיים.

בסין העתיקה הייתה האסטרונומיה תפקידם של כוהני-החצר המלכותית. דיווחים על מאורעות חשובים, לוחות שנה ותחזיות של ליקויים נמצאו עוד מתקופות קדומות ביותר. הסינים קבעו קבוצות כוכבים רבות, המורכבות ממספרים קטנים של כוכבים, והן שונות מאלה המוכרות לנו.

הם זיהו את כוכבי-הלכת וציינו ברשימותיהם הופעות של כוכבי-שביט והתפוצצויות סופרנובה.

קראו עוד:

מערכת השמש
מערכת השמש : מחקר היסטורי
מערכת השמש : מחקר מודרני
מערכת השמש : אגדות וסיפורים (פריט זה)

ביבליוגרפיה:
כותר: מערכת השמש : אגדות וסיפורים
שם  התקליטור: המסע המופלא אל החלל : מסע וירטואלי לחקר היקום
מחבר: יאיר, יואב
עורכת התקליטור: סביר, בילי
תאריך: 2001
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי
הערות: 1. ניהול מדעי ודידקטי : ד''ר רחל מינץ.
2. ניהול הפיתוח: שי ליטבק.
3. תחקיר ועריכה: בילי סביר.