הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > בעלי חיים > בעלי חוליות > זוחליםעמוד הבית > ישראל (חדש) > נוף וטבע > בעלי חיים > בעלי חוליות > זוחלים


זיקית מובהקת
מחבר: ד"ר נח רוטרי


מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
חזרה3

הזיקית המצויה (מובהקת) נמנית על משפחת הזיקיות שבסדרת הלטאיים. היא נפוצה באפריקה, באסיה ובאירופה.
גודלה מגיע לכדי 39 ס"מ, בעוד שהגודל של מינים אחרים של זיקית מגיעים עד ל-60 ס"מ.
לזיקית יכולת הסוואה מעולה. כדי להסתתר מאויביה, היא משנה את צבעי גופה על פי צבעי הסביבה והאור. צבעה משתנה גם בתגובה לטמפטורה ומצבים כמו פחד, איום וכיוב'. כך למשל בשעות היום, כאשר היא נמצאת בין עלי צמחים, צבעה ירוק, ובלילה כאשר היא ישנה גופה מלבין. כאשר מפחידים אותה היא משחירה.

גופה פחוס מצדדיו ומאפשר לה להתמתח ולהתכווץ בשעת הצורך. מבנה אצבעות רגליה יוצר מבנה דמוי צבת וזנבה הגמיש והארוך מותאמים ללפיתת ענפים.
לזיקית ריאות גדולות התופסות כמעט את כל חלל הגוף. בשעת רוגז, הזיקית ממלאת את ריאותיה מנפחת את כל גופה ומשמיעה נשיפה מפחידה.
עיניה הבולטות של הזיקית מאפשרות ראייה מרחבית, והיא מסוגלת להניע כל עין בנפרד ולהסתכל לכיוונים מנוגדים בו-זמנית.
זיקית ניזונה בעיקר מחרקים אותה היא צדה בין ענפי הצמחים. את החרקים היא צדה בעזרת לשון ארוכה ודביקה. כשהי מבחינה בחרק, היא שולחת לעברו לשון ארוכה ודביקה, לוכדת אותו ובולעת אותו.

בתקופת הסתיו, מטילה הזיקית כ-40 ביצים באדמה לחה. כעבור כשנה הזיקיות הצעירות בוקעות מן הביצים. תוך חודשים אחדים גדלה הזיקית הצעירה בקצב מהיר ביותר: בסוף האביב משקלה גדול פי 10 ממשקל גופה בזמן הבקיעה מן הביצה.
בפולקלור משמשת הזיקית לחיזוי עתידות ובספרות היא מתוארת כמי שמפחיתה את אש הגיהינום. בסיפורי העם המוסלמים מתוארת הזיקית כמי שיכולה לקלל את מי שמאיים על חייה (ראו נשיפת ההפחדה למעלה).

ביבליוגרפיה:
כותר: זיקית מובהקת
שם  התקליטור: האנציקלופדיה של עולם החי
מחבר: רוטרי, נח (ד"ר)
תאריך: 2000
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית