|
בעיניים, כמובן. אך העיניים שלנו אינן כל-כך 'תמימות' והראייה שלנו מכוונת ומונחית, באופן מודע או בלתי מודע. ה'מקום' ממנו אנו מתבוננים (תרבות, תקופה, חינוך, אמונות ודעות, טעם, ואפילו מצב הרוח שלנו באותו רגע...) קובע במידה רבה מה ואיך אנו 'רואים', ואיזה עיבוד נתונים אנו עושים. ובכל זאת, הנה מספר הצעות היפות לכל אחד ולכל ציור, פחות או יותר: על מה כדאי לשים עין ובמה להתעניין? מהם ה'דיבורים' שאפשר לומר (בהחלט לא מוכרחים...) על ציורים? (אזהרה! הפירוק לגורמים שיבוא עכשיו הוא מלאכותי מאוד, שהרי אנו קולטים בו-זמנית רבדים והיבטים שונים של הציור.)
נתונים עובדתיים מזהים:
שם היצירה, שם האמן, תאריך, טכניקה, ממדים, מקום (מי יודע, אולי נרצה פעם לראות את הציור המקורי פנים אל פנים?)
תוכלו לשאול את עצמכם שאלות, כגון:
- האם זה רישום, ציור, קולאז' (תדביק) ואולי הדפס?
- איזה חומר משמש כמצע לתמונה? (לוח עץ, בד, קרטון, נייר, ואולי זה בכלל ציור קיר?)
- מה סוג הצבע? (הסוג נקבע לפי הפיגמנטים וה'מדיום', החומר שמאחד אותם, מדבק ועד חלמון של ביצה...): שמן, גואש, צבע מים, גיר, פחם וכו'. ואל תשכחו, שבעיקר באמנות המודרנית יש גם מה שנקרא 'טכניקה מעורבת' (כשמה כן היא...).
איך?
- קו וצבע: יש ציורים שאופיים 'קווי' (הצורות מתוחמות ומוגדרות כאילו בקווי מתאר, התשתית היא של רישום!), ויש שאופיים 'קולוריסטי' (למשל, בדגש על כתמי הצבע, ובכלל, על רשמים צבעוניים). וישנם, כמובן, סוגי קו, למשל: קו רציף או מקוטע, זוויתי או מעוגל, ישר או עקום, חד או מטושטש... כשם שישנן אפשרויות כמעט אינסופיות של שימוש בצבע. למשל: בצבעים 'נקיים', ו'טהורים' או מעורבים וממוזגים, 'חמים' (האדומים לסוגיהם) או 'קרים' (הכחולים לסוגיהם); והמעברים מצבע לצבע: האם הם עדינים או חריפים? ומה אופי ה'חומריות'? שכן הצבעים עשויים להיראות לנו דחוסים או דלילים, חומריים או אווריריים, מה שמשפיע על ה'טקסטורה', אופי פני השטח (שיכול, לפעמים, אפילו 'לגרות' את חוש המישוש שלנו!). וזה תלוי גם באופן הנחת הצבע: משיכות מכחול או שכבות? כתמים בודדים? מכחול עדין ודק או 'גס' ועבה? ואולי האמן השתמש ב'סכין ציירים' או אפילו באצבעותיו...?
- אור-צל: האם התאורה אחידה (כמו באור יום, למשל), עקבית (מה מקור האור?), ומה היחס בציור בין בהיר לכהה? לפעמים ניגודי אור/צל עשויים ליצור אווירה דרמטית! ובכלל, כדאי לראות מה תפקיד האורות והצללים. הם יכולים פשוט להבליט את הצורות או את החלל, אך אפשר גם להיעזר בהם לצרכים הבעתיים, להדגיש אווירה, להעביר מצבי נפש וכדומה.
- חלל (מרחב): הציור הוא דו-ממדי (רק אורך ורוחב?), אך לעתים קרובות הוא יוצר אשליה של חלל תלת ממדי (נפח, עומק). או אז, הבד הוא כאילו 'חלון' דרכו אנו צופים במציאות. ואיך 'עובדים עלינו' כדי שהאשליה תהייה מושלמת? למשל, על-ידי שימוש בפרספקטיבה, כלומר, שיטה לייצג תלת ממד, נפח ועומק של חלל על משטח דו-ממדי. ראו, למשל, כיצד התקצרות הגופים ככל שהם נסוגים ל'עומק' יוצרת אשליה שכזו, וכדאי לשים לב האם ההדגשה היא על הגופים המוצקים או על 'הרווחים', החלל הריק.
- קומפוזיציה: כיצד מאורגנים העצמים בציור? האם הם ערוכים באופן שנראה מחושב, בסדר גיאומטרי, או באופן 'חופשי' או כאילו מקרי? האם יש סימטריה ושיווי משקל? האם, למשל, יש ביצירה מרכז ברור ומודגש? ושאלה מעניינת נוספת היא בדבר היחס בין הצורות הבודדות והקומפוזיציה בכללותה, לבין ה'מסגרת' (הפורמט): האם היחס הוא הרמוני או מתנגש?
מה?
- איקונוגרפיה: כך מכנים את כל מה שקשור לחקר שיטתי של הנושא והמשמעויות של יצירת האמנות (המלה 'אייקון' ביוונית: דימוי, תיאור חזותי), משמע - הצד התוכני, להבדיל מהצד הצורני-סגנוני. בתחילה, כמובן, צריך לבוא שלב מקדים שבו עלינו לדעת לזהות את הדימויים החזותיים המופיעים ביצירה, העצמים ומה שהם 'משדרים'. אך בהמשך יש לדעת לפענח את 'שפת הסמלים' ואת המסורת התרבותית שלה. ואפשר, כמובן, לשאול האם נושא הציור מקובל או נדיר, ובכלל, מה עניין את האמן בבחירתו בנושא. אם הציור מסתמך על 'סיפור', לדוגמה, נשאל מה מקורו: מהמיתולוגיה, מספרי הקודש, מההיסטוריה, מהספרות או שמא מדמיונו הפרוע של האמן? ואם גילינו מה המקור, אז מעניין לגלות מהי פרשנותו של האמן, מה הושמט ומה התווסף וכיוצא בזה.
כאמור, ההפרדה בין תוכן לצורה, בין ה'מה' ל'איך', היא מלאכותית ומאולצת, שהרי היצירה משדרת לנו בו-זמנית בתדרים ובערוצים שונים. ואולי כדאי לסיים בסעיף שעומד לעצמו כי הוא קשור לרושם המצטבר מכל הסעיפים הקודמים.
סגנון והבעה:
מהו 'סגנון'? מה מבחין יצירות של ואן-גוך מיצירות רבות אחרות? זוהי 'טביעת היד' המיוחדת, קשת הצבעים, הנחות המכחול הפסיקיות, זה 'הצהוב' הואן-גוכי, זה... יש, כמובן, סגנון של אמן, אך יש גם סגנון של 'זרם' (או 'אסכולה'), ויש סגנון של תקופה, וישנם גם טיפוסי סגנון, כפי שישנם אמצעים שונים לתיאור המציאות. ביצירות שונות שיעברו לעיניכם תמצאו 'ריאליזם' והיפוכו - 'סוריאליזם'; תגלו סגנון 'אימפרסיוניסטי' מול סגנון 'אקספרסיוניסטי' וכן הלאה... הסך הכול של דרכי עיצוב, קו, צבע, אור-צל, צורה, קומפוזיציה, תנועה ומקצב ועוד ועוד. מעביר את השדר ומכתיב 'הבעה כללית' של יצירה (שלווה? מתח? סערה? מסתורין?...)
|
