|
נולד בתל-אביב ב-1923. כרבים מבני דורו סיים את בית הספר החקלאי "כדורי", שהיה ידוע באותם הימים בהווי החברתי התוסס והמיוחד שלו. עם סיום לימודיו הצטרף לפלמ"ח. לאחר מלחמת העולם השנייה יצא בשליחות לצורך ארגון עלייתם של היהודים אשר שהו במחנות העקורים באירופה. "במשך שנה וחצי לימדנו עברית, אימַנּו בקרב פנים אל פנים. הפגישה הראשונה עם היהודים הייתה מהממת," כתב. עם פרוץ מלחמת השחרור חזר ארצה והשתתף בקרבות. קובץ שיריו הראשון "פרחי אש" היטיב לשקף את רחשי ליבם של בני הדור, ואחדים משיריו מוקראים באופן קבוע בטקסי זיכרון, כמו השיר "הנה מוטלות גופותינו". גורי זכה לכינוי 'משורר הפלמ"ח'. הוא למד ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים וספרות צרפתית בסורבון שבפריז.
לאורך השנים נמשכה פעילותו הספרותית הענפה, בשירה ובפרוזה. הוא סיקר את משפט אייכמן בשנת 1960, ורשימותיו מהמשפט פורסמו בספרו "מול תא הזכוכית". כיום הוא חי ויוצר בירושלים, ומפרסם בקביעות רשימות ומאמרים בעיתונות בנושאים פוליטיים וחברתיים.
במאמר ביקורת עם צאת אסופת שיריו של גורי כתב אריאל הירשפלד: "בכל תו בשירי המחזור הזה מפעם כוח שירי כביר בעליל, כוח שלא נשמע כאן שנים רבות, והוא פורש מחדש, בהינף נועז, ז'אנרים שיריים, סמלים ואמונות, ודרכם את צלם האדם, הגדול, הלא-דחלילי, העומד מעל חרדותיה של התרבות הישראלית."
שיריו כונסו בספר "השירים" המחזיק בשני כרכים.
לאתר שירשת בו תוכלו לקרוא משיריו של חיים גורי
|
