המסורת מייחסת את חיבור ספר קהלת למלך שלמה, שחי באמצע מאה י' לפה"ס. ידוע מאמרו של התנא רבי יונתן, ששלמה כתב "דברי זמר" (כלומר: שיר-השירים) בנערותו, "דברי משלות" (ספר משלי) בבגרותו, ו"דברי הבלים" (ספר קהלת) בזדקנותו (שיר-השירים רבה, פרשה א, פסקה י). והגם שחז"ל נחלקו ביניהם בשאלת הסדר שבו נכתבו ספרים אלה, ואפילו בשאלת קדושתו של ספר קהלת, מכל מקום הסכימו שמחברם הוא שלמה.
דעת המסורת על מחבר הספר מתבססת על הכתוב בפרק א, פסוק א, שקהלת היה "בן דוד מלך בירושלים", ועל פסוק יב, בו מעיד קהלת על עצמו, כי היה "מלך על ישראל בירושלים". אולם סימנים שונים מעידים, שהמחבר איננו שלמה. ראשית, לשונו של הספר שייכת לתקופה מאוחרת בהרבה. התחביר, אוצר המלים והשפעת הארמית, הניכרת בכתובים רבים, מצביעים על כך, כי הספר נתחבר בתקופת המעבר שבין העברית המקראית הקלאסית לבין לשון חז"ל (ראה להלן על "לשונו של ספר קהלת"). יתר על כן, מפסוקים רבים ניתן ללמוד, שהדובר בהם הוא מפשוטי העם, ולא מלך. לדוגמה, קהלת מתלונן על השחיתות הטבועה במנגנון הפקידותי שבמדינה (ה, ז). כאשר הוא מייעץ לנהוג זהירות ביחסים עם המלך, הוא מדבר מנקודת הראות של אחד מן העם, שירא את המלכות (ח, ב-ה; י, כ). פרשנים רבים סבורים שהכותרת (א, א) היא תוספת מאוחרת, המבוססת על זיהוי מוטעה של קהלת עם שלמה, אך מסתבר שבחלק הראשון של ספרו (פרקים א-ב) אכן מבקש המחבר לזהות את קהלת עם שלמה. ייתכן שזיהוי זה הוא פיקציה מכוונת וגלויה לעין. קהלת, מבקש כנראה להדגיש בכך, שהוא שולל את העושר, הכבוד ושאר מנעמי החיים בהתבססו על ניסיון, ולא מתוך קנאה או צרות עין.
אין כל ספק שהספר נתחבר לפני מאה ב' לפה"ס. ישנם סימנים לכך שבן-סירא, מחברו של ספר חוכמה חיצון, שנכתב בין השנים 190-180 לפה"ס, קרא את קהלת והושפע ממנו. יתר על כן; נמצאו בקומראן קטעים מספר קהלת, שלפי השערה זהירה של החוקרים, זמנם מאמצע מאה ב' לפה"ס. קשה הרבה יותר לקבוע במדויק את התאריך המוקדם לחיבורו של הספר. שתי מלים פרסיות, פרדס (ב, ה) ופתגם (ח, יא), מצביעות על תאריך שלאחר גלות בבל. באופן כללי מרמזת לשונו של הספר לתאריך חיבור בסביבות מאה ד' או ג' לפה"ס. הדעה, שהספר נתחבר בתקופה ההלניסטית (היינו: מאה ג' לפה"ס), מקבלת חיזוק מסוים מן העובדה, שקהלת מזכיר את רעיון עליית הנשמה בעת המוות (ג, כא) – רעיון, שמוצאו ככל הנראה יווני.
חוקרים שונים ניסו להוכיח, כי הספר נכתב על-ידי חכם יהודי, שחי באלכסנדריה אשר במצרים. אולם רוב החוקרים סבורים, כי המחבר-החכם חי ולימד חוכמה בירושלים. זאת הם לומדים לאו דווקא מן העדות העצמית של המחבר, כי "אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים" (א, יב; והשווה עוד ב, ז), שכן בדבריו אלה הוא לובש איצטלה של המלך שלמה; הם לומדים זאת מכמה תיאורים, המשקפים, לדעתם, הווי ארץ-ישראלי מובהק, ובייחוד מדברי קהלת על האקלים (א, ו; יא, ג; יב, ב) ועל עבודת האדמה (יא, ד), וכן מתוך העובדה, שקהלת מזכיר את בית המקדש ואת הקורבנות (ד, יז; ה, א-ה). למען האמת, אין בספר קהלת כל רמז מפורש על מקום חיבורו, אולם אין שום סיבה הגיונית להניח, שהמחבר חי מחוץ לארץ-ישראל.
לפריטים אחרים קשורים לנושא:
מבוא לספר קהלת : אופיו ומגמתו של ספר קהלת
מבוא לספר קהלת : קהלת- ספר חכמה
מבוא לספר קהלת : מחבר הספר וזמנו
