נבואה זו שלא כקודמתה, לא נאמרה על רקע של אירוע מוגדר, אלא יש בה הערכה כוללת לדרך שלטונו של יהויקים. עיקר המחלוקת בין ירמיהו ליהויקים נסב על מדיניות המלך (ראה בפרק כה), ואילו נבואה זו נוגעת אך לדמותו המוסרית. מכך אנו למדים, שדברי ירמיהו נאמרו סמוך להמלכת יהויקים, קודם התגבשות מדיניותו האנטי-בבלית, שהנביא התנגד לה. נראה שההאשמות שמאשים ירמיהו את יהויקים בבצע, בשפיכת דם נקי, בעושק ובמרוצה – אינן הגזמה גרידא, שהרי ירמיהו לא הטיח דברים כאלה כלפי שום מלך אחר. גם הנבואה על סופו של יהויקים, שאין בה דבר על בבל ועל כוונות המלך לנהל מדיניות אנטי-בבלית, והיא סתמית למדי, עשויה ללמד, שהדברים נאמרו בראשית מלכות יהויקים. נבואת ירמיהו על סופו של יהויקים לא נתקיימה: הוא לא נקבר "קבורת חמור", אלא כיאות למלך. מכאן אנו לומדים, שבעת עריכת ספר ירמיה לא טרחו לנפותו מנבואות שלא התגשמו, והדבר מאלף לגבי שיקולי העריכה של הספר.
לפריטים אחרים קשורים לנושא:
הנבואה על שלם בן יאשיהו
הנבואה על יהויקים
הנבואות על יהויכין
גלות יהויכין על רקע המקורות הבבליים
מעמד יהויכין בגלות בבל
