הסדרי נגישות
עמוד הבית > אמנויות > מוסיקה
שבא הוצאה לאור



תקציר
קורות חייו ויצירתו של המלחין פליקס מנדלסון. מיצירותיו הידועות, האורטוריה הגדולה אליהו, בה הוא מתגלה במלוא הדרמטיות והרומנטיות שלו.



פליקס מנדלסון 1847-1809
מחבר: ג'ון סטנלי


פליקס מנדלסון 1847-1809
Felix Mendelssohn

יצירות מומלצות

סימפוניה מס' 4 בלה מינור, אופוס 90, "האיטלקית"
Decca 433 811-2DH
התזמורת הסימפונית של סן פרנסיסקו / הרברט בלומשטט
הגשה עירנית ותוססת, עם קטעי סולו מקסימים וצליל תזמורתי מלא.

אליהו
Philips 438 368-2PM2
אלי אמלינג (סופרן); אנליס בורמייסטר (אלט); פטר שראייר (טנור); תיאו אדם (בס); מקהלת הרדיו של לייפציג; תזמורת גוונדאהוס מלייפציג / וולפגנג סוואליש
ביצוע שבו משתחרר חזונו רב-ההשראה של מנדלסון מכובד הפרשנות השגרתית. הגשה מצוינת, שירה נפלאה של מקהלת הרדיו מלייפציג והקלטה מעולה.

יצירות מייצגות

ההברידים
קונצ'רטו לכינור
חלום ליל קיץ
שמינייה
שירים ללא מלים

על התפתחותו המוסיקלית של מנדלסון הצעיר לא העיבו המאבקים והקשיים הכלכליים שהיו מנת חלקם של מלחינים רבים אחרים. הוא נולד בהמבורג להורים עשירים ומשכילים, שהעמידו לרשותו את משאביהם ותמיכתם. זמן קצר לאחר מכן עקרה המשפחה לברלין, ומנדלסון קיבל שיעורי פסנתר מאמו ולמד תיאוריה אצל קרל צלטר. בהיותו בן שתים-עשרה החל להלחין במרץ, ויצירותיו בוצעו בסלון המוסיקלי המפורסם שהתקיים בבית המשפחה בברלין. ובר, שביקר שם ב-1821, השאיר על המלחין הצעיר רושם בל-יימחה.

מנדלסון היה קרוב מאוד לאחותו פאני, שגם היא היתה מוכשרת להפליא אך לא נהנתה מהתמיכה שקיבל אחיה. ב-1826 הם קראו ביחד את שייקספיר, ובעקבות זאת כתב מנדלסון את הפתיחה חלום ליל קיץ. בפתיחה זו ובשמינייה הקורנת שנכתבה שנה קודם לכן הפגין מנדלסון מקצועיות מלאת ביטחון. שתי היצירות היו הישגים מדהימים לנער בסוף שנות העשרה שלו, ואין פלא שהשוו אותו למוצרט. בחלום ליל קיץ כבר אפשר לזהות אחד מסימני ההיכר של מנדלסון - יכולתו להמציא מלודיות מקוריות ואלגנטיות, שבהן שזורים כבדרך-אגב אפקטים תוכניתיים כגון נעירת החמור המוסיקלית, בלי לקטוע את שטף המוסיקה. מאוחר יותר כתב מנדלסון פרקים נוספים כדי להשלים את המוסיקה הבימתית למחזה.

מנדלסון היה מתומכיה הנלהבים של המוסיקה של י' ס' באך. ב-1829 הוא ניצח על מתיאוס פאסיון בביצועו הראשון מאז מותו של המחבר, ובכך נתן תנופה לתחייה המחודשת של יצירות באך, שבעקבותיה בוצעו חלקים מהפאסיון בלונדון ב-1837.

בערך בתקופה זו החליט מנדלסון לבסס את מעמדו כמוסיקאי מקצועי עצמאי. הזירה המוסיקלית בברלין לא היתה אידיאלית בשבילו, והאופרה היחידה שכתב נכשלה שם ב-1827. מוסיקאים אחרים נטרו לו טינה על חייו הקלים וחשבו שהוא אנוכיי - טענות שבהן התמזגה נימה אנטישמית נגד מוצאו היהודי. העובדה שהוריו של מנדלסון המירו את דתם והוא עצמו הוטבל לנצרות לא השתיקה את הטענות.

מנדלסון יצא לסדרת מסעות בחיפוש אחר משרה, ובסוף 1829 הגיע ללונדון - ביקור ראשון מתוך עשרה שערך באנגליה. הוא סייר גם בסקוטלנד, ושם התרשם מתצורות הסלע המדהימות באי סטאפה ושאב מהן השראה לפתיחה ההברידים. גאונותו המלודית של מנדלסון מוצאת את ביטויה העילאי בנושא של היצירה הלירית היפהפייה.

במסעותיו לסקוטלנד ובביקורו באיטליה בשנה שלאחר מכן הזדמן למנדלסון להתרשם מהאופי המוסיקלי הלאומי של שתי המדינות, השפעות שהתבטאו בהמשך בסימפוניה הסקוטית ובסימפוניה האיטלקית. אף שהמלודיות בשתי הסימפוניות רומנטיות במובהק, נשמרת בהן הצורה הקלאסית הבסיסית. מנדלסון נהג להלחין תחילה לפסנתר ולתזמר את היצירות בשלב מאוחר יותר, הרגל המעיד על גישה קלאסית שמעמידה את המבנה לפני הצבע.

מנדלסון ערך מסעות נוספים, ובהם ביקור בפריס שבמהלכו פגש את שופן ואת ליסט, וב-1833 השיג לעצמו סוף-סוף תפקיד ניהולי בדיסלדורף. אולם יחסו הרודני של מנדלסון קומם נגדו את עמיתיו, וב-1835 הוא עבר ללייפציג כמנצח של תזמורת הגוונדהאוס המפורסמת. תפקיד זה התאים יותר למזגו, והוא נשאר בו עד 1846. הכנר הראשון של התזמורת, פרדיננד דויד המוכשר, היה לידידו הטוב, ובהשראתו כתב מנדלסון את הקונצ'רטו לכינור מ-1844. מנדלסון מצא אושר גם בחיי האהבה, וב-1837 התחתן עם ססיל ז'אנרנו.

מנדלסון המשיך לסייר בארצות שונות, בעיקר באנגליה, שבה ניצח על האורטוריה שלו, פאולוס. ב-1842, באחד מביקוריו הבאים שם, ניגן לפני המלכה ויקטוריה והנסיך אלברט, בליווי קרקוריו הצורמניים של התוכי המלכותי.

ב-1840 הציע מנדלסון להקים קונסרבטוריון בלייפציג, אבל המשא-ומתן שניהל בעניין נקטע כשהוצע לו לבוא לברלין ולעבוד כקפלמייסטר בשירותו של מלך פרוסיה (הזמנה שבאותם ימים היתה בגדר צו מלכותי). בברלין שוב התקבל בחוסר אהדה על-ידי הנגנים והקהל, ולאחר זמן קצר הגיש את התפטרותו. לאחר שהתפשר על צמצום סמכויותיו, עלה בידו לשוב ללייפציג, והקונסרבטוריון נפתח ב-1834.

מנדלסון המשיך לנצח על תזמורת הגוונדהאוס, לנהל את הקונסרבטוריון ולהורות בו. הוא השקיע את לבו ואת נשמתו באורטוריה הגדולה אליהו שבה הוא מתגלה במלוא הדרמטיות והרומנטיות שלו, וניצח עליה בהופעת הבכורה שלה בבירמינגהם ב-1846. הבשורה המרה על מות אחותו פאני הגיעה אליו כשכבר היה תשוש מנסיעות ומעבודה קשה, והוא שקע בדיכאון עמוק. לאחר מכן באו התקפי צמרמורת וכאבי ראש, ובעקבותיהם שבץ קטלני. מנדלסון היה רק בן שלושים ושמונה במותו, והסתלקותו ציערה במיוחד את שומאן, שהביע את דעתו כי אירופה איבדה יורש אפשרי לבטהובן.

Felix Mendelssohn - אתר המביא את מכלול יצירתו של מנדלסון (באנגלית)

ביבליוגרפיה:
כותר: פליקס מנדלסון 1847-1809
שם  הספר: מוסיקה קלאסית : גדולי המלחינים ויצירות המופת שלהם
מחבר: סטנלי, ג'ון
תאריך: 1995
הוצאה לאור: שבא הוצאה לאור
הערות: 1. הקדמה מאת סר גיאורג שולטי.
2. בשער: מהדורת התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
הערות לפריט זה:

1. הפריט לקוח מתוך הפרק "התקופה הרומנטית" בספר.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית