עמוד הבית > אמנויות > מוסיקה
שבא הוצאה לאור



תקציר
על חייו ויצירתו של המלחין בן המאה ה-17. מיצירותיו המפורסמות - ארבע העונות.



אנטוניו ויוואלדי 1741-?1678
מחבר: ג'ון סטנלי


אנטוניו ויוואלדי 1741-?1678
Antonio Vivaldi

יצירות מומלצות

ארבע העונות
49557-2 EMI CDC7
נייג'ל קנדי (כינור); התזמורת הקאמרית האנגלית
אחת היצירות הקלאסיות המוקלטות ביותר, שחיוניותה המתפרצת עוררה את הסולנים למפגני וירטואוזיות מסחררים.
הביצוע של קנדי מודרני בעליל, ואינו חותר לנאמנות היסטורית אלא לאנרגיה טהורה.

גלוריה ברה מג'ור, RV589
Chandos CHAN0518
אמה קרקבי (סופרן); טסה בונר (סופרן); מייקל צ'אנס (אלט);
קולגיום מוסיקום 90 / ריצ'רד היקוקס
פרשנות עמוקה של יצירה מקהלתית מופלאה, השופעת קסם ורגש; הסופרן הטהור של אמה קרקבי שולט בביצוע.

יצירות מייצגות

קונצ'רטו במי מג'ור "ל'אמורוזו"
L'estro armonico ("ההשראה ההרמונית")
מגניפיקט בסול מינור
סטאבט מאטר
יהודית המנצחת
אורלנדו

אנטוניו ויוואלדי, בנו של אופה, גדל בבית ונציאני פשוט. אביו, ג'ובאני בטיסטה, קטע את מסורת המשפחה, עזב את מלאכת האפייה ונעשה מוסיקאי, ומשנת 1685 הועסק ככנר בסן מרקו. קריירה בכנסייה היתה פתח מילוט קורץ מחיי עוני, ואנטוניו החל את הכשרתו לכמורה בגיל חמש-עשרה. במקביל פיתח את כשרונו בנגינה בכינור, ומדי פעם החליף את אביו בסן מרקו. ב-1703 התקבל לשורות הכמורה, אבל אחרי 1705 חדל להשתתף במיסה, כביכול בשל מחלת ריאות. (הדבר גרם לו קשיים מאוחר יותר, ורשויות הוותיקן אסרו על הפקת אחת האופרות שלו ב-1737, בטענה שהמלחין הוא כומר שאינו עוסק במקצועו, החשוד בקיום פרשיית אהבים עם זמרת). עוד בשנת 1703 התמנה ויוואלדי לתפקיד המורה לכינור בבית-היתומות Pio Ospedale della Pieta("אכסניית החסד והרחמים") בוונציה, שהמוסיקה היתה חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים בו. ויוואלדי העלה מאוד את רמתו המוסיקלית של המוסד. הקונצרטים הקבועים של תזמורת בית-היתומות, שניגנה מאחורי "פרגוד צניעות", היו פופולריים מאוד, ועל-פי דיווחים מאותה תקופה, לא נפלו מכל אירוע דומה בפריס. הנוסע שרל דה ברוסה תיאר ב-1740 את חניכות בית-היתומות: "חינונן הוא על קופת הציבור, ומכשירים אותן אך ורק להצטיין במוסיקה. לכן הן שרות כמלאכים..."

לוויוואלדי היה מינוי זה הזדמנות פז לפתח את צורת הקונצ'רטו, והוא כתב יצירות רבות להרכבי כלים חריגים, בתור עזרי הוראה. תחילה התבסס כמורה וכמלחין - ב-1711 יצאה בדפוס ההשראה ההרמונית, אוסף של קונצ'רטי לכינור אחד, שני כינורות וארבעה כינורות סולו - ובהמשך עשה לעצמו שם גם ככנר וירטואוז שופע חיות ותעוזה. הוא החל להתעניין בפרסום יצירותיו, ודאג לכך שמהדורות שלהן יודפסו באמסטרדם, כדי להפיצן בצפון אירופה. ויוואלדי מיהר לנצל את תהילתו החדשה בשרשרת של הופעות ויצירות, ולעתים שינה את ההקדשות של יצירותיו כדי להחניף לאישים מפורסמים שפקדו את ונציה. הוא חדל להדפיס תווים לאחר שגילה כי משתלם יותר למכור אותם ישירות למבקרים.

ב-1713 בוצעה בוויצ'נצה האופרה הראשונה של ויוואלדי, אוטונה בווילה. אחריה באה האופרה אורלנדו, שפתחה את עונת 1714-5 בסנט' אנג'לו בוונציה, ובמהלך הקריירה שלו נוספו עליהן לפחות עוד ארבעים אופרות. משערים שבערך באותו זמן כתב ויוואלדי את הגלוריה ברה מג'ור, אחת מיצירותיו הדתיות. היצירה כוללת תשעה פרקים, בהשתתפות זמרים סולנים, והמוסיקה שופעת ניגודים בהרכב, בסגנון, בהלכי-הרוח ובסולם.

התקופה היחידה שבה פעל ויוואלדי מחוץ לוונציה היתה בין השנים 1718 ו-1720, כשעבד בשירותו של הנסיך פיליפ מהסן-דרמשטט במנטואה, בלבה של איטליה הצפונית. שם יצר כשהוא מוקף בפאר המדהים של החצר, על חדריה הענקיים המעוטרים בציורי קיר, אולם גלגל-המזלות המרהיב ואולם הנהרות. אין ספק שסביבה זאת, ולא מישורי הביצות של ונציה, היתה מקור ההשראה לארבע העונות. יצירה מפורסמת זו היא חלק מאופוס 8 של ויוואלדי, שהתפרסם ב-1725. מתוך חמש מאות הקונצ'רטי של ויוואלדי, יותר ממאתיים ושלושים כתובים לכינור סולו, וארבעה מהם מהווים את ארבע העונות. ביצירה זו, כמו בגלוריה, מתגלה הרבגוניות הטכנית של המלחין במלוא תפארתה. זו אחת הדוגמאות הידועות ביותר של מוסיקה תוכניתית (המספרת סיפור או מציירת תמונה), שבה השתמש ויוואלדי בנושאים שונים המתארים, בין השאר, שירת ציפורים, רועה ישן וכלב-רועים נובח.

לאחר מותו של ויוואלדי סבלו יצירותיו מדעיכה מהירה בפופולריות, והוא נזכר רק כנגן וירטואוז. אבל במאה ה-19, תוך כדי מחקר גרמני על עבודתו של י' ס' באך, התברר כי באך עיבד למקלדת כמה מיצירותיו של ויוואלדי. ההתעניינות ביצירותיו של ויוואלדי התעוררה מחדש, והן זכו להערכה בשל רבגוניותן ומקוריותן; וכך בסוף המאה ה-20, המוסיקה שלו פופולרית עוד יותר מכפי שהיתה בימי חייו.

The Classical Music Pages - אתר בו ניתן לשמוע קטעים מהיצירה "ארבע העונות"

ביבליוגרפיה:
כותר: אנטוניו ויוואלדי 1741-?1678
שם  הספר: מוסיקה קלאסית : גדולי המלחינים ויצירות המופת שלהם
מחבר: סטנלי, ג'ון
תאריך: 1995
הוצאה לאור: שבא הוצאה לאור
הערות: 1. הקדמה מאת סר גיאורג שולטי.
2. בשער: מהדורת התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
הערות לפריט זה: 1. הפריט לקוח מתוך הפרק "תקופת הבארוק" בספר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית