עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > בעלי חיים > חיידקים, וירוסים
גליליאו : כתב עת למדע ומחשבה


תקציר
הנשק הביולוגי מכונה "פצצת האטום של העניים". האם נעשה בעבר שימוש בנשק כזה? באילו חיידקים ונגיפים מדובר? האם אנו מצוידים להתגוננות? האם יכה טרור ביולוגי בערינו? - שאלות נוקבות שלא לכולן יש לנו תשובות.



חיידקי מלחמה
מחבר: צבי עצמון


הנשק הביולוגי מכונה "פצצת האטום של העניים". האם נעשה בעבר שימוש בנשק כזה? באילו חיידקים ונגיפים מדובר? האם אנו מצוידים להתגוננות? האם יכה טרור ביולוגי בערינו? - שאלות נוקבות שלא לכולן יש לנו תשובות.

ברגע שנתקבל האות לפתיחת המלחמה, המשיכו חיילי השריון והרגלים לנמנם בשמש הנעימה, שהופיעה במפתיע לאחר ימי סגריר רצופים, ויש מהם שהעבירו את זמנם במשחקי שש-בש או כדורגל. תכונה נמרצת הורגשה רק בין הטייסים ומפעילי הטילים ובין הצוותים הרפואיים. אלה האחרונים החלו מיד במתן זריקות דחף לכל הגייסות. אז כונסו האלונקאים ומפעילי הדחפורים לתדרוך כיצד לפנות גופות מן הערים ולטמנן בבורות ענק.

כל שנותר היה להמתין חמישה ימים ולהתחיל לנוע, תוך כדי רמיסת גדר הגבול, אל תוך הארץ השכנה, "ארץ האויב". בראש מתקדמות חוליות דגלנים - חיילים טירונים שתפקידם סילוק הדגלים התלויים על התרנים והנפת הדגלים החדשים במקומם. איש לא עמד בדרכם, ואף לא ירייה אחת נורתה. רק צחנת הגופות הייתה קשה מנשוא. המבצע הצבאי הסתיים.

כעבור חודשיים - בתום מבצע חיסון אדיר ממדים – החלו שיירות שיירות של אזרחים ליישב את הבתים העומדים שלמים על תילם, להפעיל את בתי החרושת השוממים, ולעבד את השדות. הכיבוש הושלם. האם כך עתידים כותבי ההיסטוריה של המאה ה-21 לתעד את מהלכיה של המלחמה הביולוגית?

תמיהה על הפער הגדול, המוזר (לפחות לכאורה), שבין הפרסום הרב שזוכה לו ההתגוננות מפני נשק כימי לבין השתיקה המוחלטת בכל הנוגע להתגוננות מפני נשק ביולוגי כבר העלינו בעבר, בקיצור נמרץ, כששאלנו "האם ערוכה ישראל להתגוננות מפני נשק ביולוגי?" (גליליאו 13). התשובות שקיבלנו אז, לאחר שכמה גורמים נמנעו - או שמנעו מהם - מלהגיב, כלל וכלל לא הרגיעו אותנו. בימים אלו, כשעניין פרויקט הלוחמה הביולוגית העיראקית שב והתחמם, כמעט עד לנקודת רתיחה, ולהבדיל - כשעוד ועוד מערכות כאן בישראל מתגלות כחורקות, בלשון המעטה, כולל מערכות המופקדות על ביטחוננו וקיומנו, אנו שבים להעלות את נושא הלוחמה הביולוגית, לא רק מתוך סקרנות לשמה, אלא גם מתוך תחושת שליחות ושירות. כבר כאן נציין, בפתיחה, כי הנשק הביולוגי כה מאיים בשל יעילותו המדהימה ליחידת משקל; עקב הפשטות הטכנית שבהכנתו, האמצעים - המכשור, החומרים והמבנים ה"תמימים" - הנדרשים לכך והמחיר הכמעט אפסי של כל "יחידת הרג"; עקב הפשטות הטכנית והארגונית של השימוש בו; ועקב הקושי העצום באיתורו והשמדתו, קושי שהוא פועל יוצא של כל התכונות שמנינו. לשם המחשה של יעילותו: אותו מספר אנשים שאפשר להרוג ב-1,000 קילוגרמים של רעל העצבים המפחיד סארין, אפשר להרוג בעקבות פיזור של 10 גרמים בלבד של נבגי הגחלת! חיידקי גחלת (anthrax) בכמות שלא תצליח לכסות אף את הנקודה שבסוף משפט זה יכולים לקטול אדם. בכל מבשלת שיכר, יקב, מחלבה ומפעל לייצור תרופות אפשר, בעזרת הציוד הקיים בהם ממילא, לייצר חומרי לחימה ביולוגיים.

נבואות והיסטוריה

את האפשרות כי שדה הקרב העתידי יוכרע, במהלך מלחמת עולם גדולה, לא בכלי נשק קונוונציונליים אלא ביולוגיים - במגפה קשה - כבר ניבא הנביא זכריה. הוא אף טרח לפרט את הסימפטומים "המק בשרו והוא עמד על רגליו ועיניו תמקנה בחריהן ולשונו תמק" (זכריה יד, 12).

אך לא רק כנבואה לעתיד לבוא ולאחרית הימים, גם בעבר הוכרעו מלחמות לא בחרב כי אם במגפה. מגפה היא שהביאה לנסיגתו של סנחריב מן המצור שהטיל על ירושלים, מגפה שפגעה בצבא אשור, ומתוארת כמלאך שבא פתע בלילה "ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף, וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים" (מלכים ב' יט, 35).

המקרה הראשון המתועד בהיסטוריה של שימוש מכוון בלוחמה ביולוגית התרחש בשנת 1346, בעת מצור שהטילו הטטרים על עיר הנמל קאפא שלחוף הים השחור. בעזרת מקלעת ירו הצרים מעבר לחומות, אל תוך העיר, פגרים מוכי דבר. ואכך העיר נכבשה. יתר על כן (אף שהוצעו גם תאוריות אחרות - ראו גליליאו 7, עמ' 8: "מהו הדבר הזה?"), יש הטוענים כי העיר קאפא מוכת הדבר הייתה המקור להתפרצות המגפה שקטלה באירופה 25 מיליון בני-אדם בשנים 1347-1351, שנות "המוות השחור".

בשנת 1918 הקימו היפנים יחידה ללוחמה ביולוגית, יחידה 731. במהלך מלחמתם בסין, בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 פיזרו היפנים פרעושים נושאי דבר בערי סין ומנצ'וריה, ובעקבות זאת פרצו מגפות. בשנות מלחמת העולם השנייה העמידו הבריטים תכנית משלהם ללוחמה ביולוגית. הם ערכו ניסויים בחיידקי גחלת (anthrax) באי גרוינרד, מול חוף סקוטלנד. אלפי כבשים מתו מגחלת במהלך ניסויים אלו, ומאז ועד היום נחשב האי נגוע בנבגי גחלת במידה כזו, עד שהוא סגור בפני כול, יותר מ-55 שנה.

בשנת 1969 הכריז נשיא ארצות-הברית ניקסון על הפסקה חד-צדדית מוחלטת של כל תוכניות הלוחמה הביולוגית של ארצו; השמדת כל הציוד הושלמה ב-1972. הכרזה זו המריצה לכינוס של ועידה עולמית לנשק ביולוגי. 118 מדינות התחייבו התחייבות חגיגית "לעולם, ובכל הנסיבות, לא לפתח, לא לייצר, לא לאגור ולא לרכוש נשק ביולוגי כלשהו". למרות ההצהרות החגיגיות, ברור כי לפחות שתיים מן המדינות החותמות - ברית המועצות ועיראק - המשיכו לעסוק בכך בטרם יבש הדיו.

מפיו של עריק הוברר במפורש, כי בשנת 1983 עסקו מדענים עיראקים בפיתוח נשק המבוסס על חיידקי סלמונלה, חיידקי גחלת והרעלן של חיידק הבוטולינום. ב-1989 דיווח ה-CIA על "10 מדינות לפחות" המפתחות נשק ביולוגי, ובשנת 1995 דיווחו האמריקנים על לא פחות מ-17 מדינות שלהן יש תכניות לוחמה ביולוגית. ביניהן היו עיראק, איראן, לוב, סוריה ומצרים (אגב, גם ישראל נכללה באותה רשימה).

בקיץ 1990 פלשה עיראק לכווית; באותה עת היה מצוי במאגריה נשק ביולוגי. פקחי האו"ם שנשלחו לעיראק בעקבות המלחמה מצאו בה מתקנים למחקר ולפיתוח של נשק המבוסס על חיידקי גחלת, חיידקי ברוצלוזיס ("קדחת מלטה"), חיידקי טולרמיה ועוד. בצידם נמצאו מתקני תקיפה מתאימים להבאת חיידקי המוות למטרות מרוחקות. אחד החששות הכבדים של האמריקנים במלחמת המפרץ היה כי פגיעה במתקני הפרויקט הביולוגי לשם השמדתם עלולה לגרום להפצתם של מיקרואורגניזמים מחוללי מגפות בעיראק.

תגובת שרשרת זולה

נשק ביולוגי נכלל בין אמצעי הלוחמה הלא קונוונציונליים, לצד נשק גרעיני ונשק כימי, במונח לוחמת אב"כ (אטומית, ביולוגית, כימית). את הנשק הביולוגי נוהגים להציג כ"הפצצה (הגרעינית) של העניים", ולא בכדי; הן הנשק הגרעיני והן הביולוגי הם אמצעים להשמדה המונית. לנשק הגרעיני ולנשק הביולוגי מאפיין משותף נוסף – תגובת שרשרת. אלא שבפצצת גרעין כל תגובת שרשרת מתרחשת בחלקיקי שנייה - גרעיני אטומים שמתבקעים משחררים חלקיקים המבקעים גרעינים נוספים וחוזר חלילה, ואילו "תגובת השרשרת" של הלוחמה הביולוגית משתרעת על פני לוח זמנים בן שעות וימים. חיידקים או נגיפים מעטים שחדרו לגופו של אדם בריא, למשל בשאיפת אוויר או דרך מי השתייה, מתרבים במהירות בגופו, ויוצאים ממנו כעבור זמן בהמוניהם ומדביקים אנשים בריאים נוספים, וחוזר חלילה - חלילה! מבחינה זו, הנשק הביולוגי הוא "הפצצה של העניים": לא זו בלבד שהחומר המקורי זול מאוד, גם אין צורך לארוז בפצצה אלא מעט מאוד "חומר בקיע" - גופו של האדם הנפגע הוא בבחינת "כור גרעיני" המייצר ביעילות חומר לחימה נוסף בשליחותו של התוקף. על פי חישוב, השמדה של כל בני-האדם הנמצאים בשטח של קמ"ר אחד עולה 800 דולר בשימוש בנשק גרעיני, ורק דולר אחד(!) אם נעשה שימוש במיקרואורגניזמים כנשק.

כאן אני מבקש להעיר ולהגיד: ועידת הנשק הביולוגי, שהתקיימה כאמור ב-1972, החליטה לכלול במסגרת המונח "נשק ביולוגי", בנוסף על יצורים חיים מעוררי מחלות (חיידקים, נגיפים, ריקציות) גם רעלים שמקורם בחיידקים, כגון רעלן הבוטולינום ורעלני הסטפילוקוקים. למרות החלטה-הגדרה זו של הוועידה, למרות רעילותם המדהימה של חומרים אלו (גרם אחד של רעלן הבוטולינום יכול להרוג 10 מיליון בני-אדם!), ועל אף שמקורם ביצורים חיים, לא אתייחס כאן לרעלנים, וזאת מן הטעם שאין הם יוצרים "תגובת שרשרת" – כמות הרעל הגדולה ביותר מתקיימת ברגע השחרור, ומאז היא הולכת ודועכת. לעומת זאת, בלוחמה ביולוגית המצב שונה בתכלית. יומיים, שבוע, ואף יותר, מרגע השחרור - כמות חומר הלחימה אינה קטנה, וקרוב לוודאי שאף גדלה אלפי מונים!

גחלת, דבר ושאר מרעין בישין

בכל מיני מקורות נזכרת שורה ארוכה למדי של טפילים מיקרוסקופיים, מיקרואורגניזמים פתוגניים (מעוררי מחלות) כמועמדים לשמש כנשק ביולוגי. נדמה כי כמה מן המקורות מזכירים יצורים שאינם מהווים ממש איום אקטואלי, מפני שקשה לגדלם בהיקף גדול, או שקשה לפזרם באורח יעיל, או שתקופת הדגירה של המחלה נראית, לפחות לכותב שורות אלו, כארוכה מדי בעיני שליטים שיצר הכיבוש וההשמדה בוער בעצמותיהם. שני מינים של חיידקים חוזרים ומופיעים בכל המקורות, והם כבר הוזכרו בשורות הקודמות; ארשה לעצמי להזכיר גם מין אחד של נגיפים.

חסרונם הגדול של החיידקים מבחינת התוקף הוא רגישותם לתרופות אנטיביוטיות, דבר שמקנה לנתקף אפשרות להתגונן. יתרונותיהם הגדולים של החיידקים הפתוגניים מבחינת התוקף הוא הקלות הרבה להפיק כמויות עצומות של חיידקים, ועמידותם הגבוהה יחסית בתנאי סביבה עוינים, במיוחד אותם מינים היוצרים נבגים (spores).

החיידק המדובר ביותר בהקשר של נשק ביולוגי הוא החיידק הגורם למחלת הגחלת (anthrax). זהו מתג (rod) גראם חיובי גדול יחסית, הנמנה עם הסוג בצילוס (Bacillus anthracis) חיידק הגחלת יוצר סביבו קופסית (קפסולה) המגינה עליו מפני בליעה של תאים פאגוציטיים ממערכת החיסון. הוא גם מייצר רעלן מיוחד הגורם לבצקת ולהרס תאים, ופועל כאנטיגן המגן על החיידק. ההגנה הכפולה שיש לחיידק הגחלת, והרעלן שהוא מייצר, אלו שתי תכונות ההופכות אותו לכה פופולרי אצל "הקמים עלינו להורגנו", והן מצטרפות לעוד שלוש תכונות בולטות מאוד: שיעור התמותה הגבוה מאוד מגחלת, במיוחד בעקבות חדירת החיידקים לריאות בשאיפה; זמן דגירה קצר (יום אחד בלבד בעקבות חדירה לריאות); יצירת נבגים (ספורות) עמידים ביותר, שאפשר לפזר באוויר מבלי לחשוש שיושמדו בטרם יבצעו את זממם הנפשע.

חיידק הגחלת העסיק את אבות הבקטריולוגיה, לואי פסטר ורוברט קוך, בעיקר עקב הפגיעות שפגע בעדרים – כבשים, בקר, עזים וכן סוסים – שלקו במחלה בעקבות אכילת עשב נגוע בנבגי גחלת. רועים היו נדבקים לעיתים בעקבות נגיעה בבעל-חיים חולה או בהפרשותיו. חדירת הנבגים לעור גורמת לפצע זיהומי קשה, עטור שלפוחיות ודלקת אדומה, ובמרכזו רקמת נמק שצבעה שחור. מכאן שם המחלה (אנטרקס - מלשון פחם, ובעברית - גחל שחור מוקף להבת-דלקת אדומה). לעתים נדבקים במחלה אנשים המטפלים בצמר הגולמי. במקרה זה ההדבקה נגרמת פעמים רבות משאיפת נבגי גחלת אל הריאות, ואז המחלה מכה במהירות רבה, והיא חריפה מאוד וקטלנית ביותר. על פי הערכות, פיזור של נבגי גחלת באוויר שנושמת אוכלוסייה בלתי מוגנת יגרום לתמותה של 100%.

הטיפול במחלת הגחלת הוא אנטיביוטיקה - כמויות גדולות של פניצילין, וכן טטרציקלינים ואריתרומיצין. כיום אפשר לחסן עדרים בתרכיב המכיל חיידקים חיים מוחלשים, ואילו את בני-האדם החשופים לסכנה (כגון גוזזי הכבשים) מעדיפים לחסן בתרכיב נטול חיידקים, המכיל אנטיגן טהור של החיידק. לשאלה "אם קיים חיסון מתאים לצאן ולבקר, מדוע עדיין אי הניסוי גרוינרד סגור ומסוגר?" אנו מודים כי לא מצאנו תשובה חד-משמעית (האם ריכוז הנבגים שם גדול מדי? או שנוסו שם גם חיידקים אחרים?).

מחלת הדבר נגרמת על ידי מתג גראם שלילי קטן המוקף בקופסית ומייצר רעלנים ושמו Yerisinia pestis. בהיסטוריה האנושית העקובה ממגפות מוקדשים לדבר דפים עצובים במיוחד. כרגיל עובר החיידק ממכרסמים לאדם באמצעות עקיצות פרעושים; במקרה זה החיידק מתרבה בעור, במקום העקיצה, ומתפשט כרגיל לבלוטות הלימפה. צורה זו של המחלה מכונה "דבר הבלוטות". התפשטות הזיהום לריאות מתבטאת ב"דבר הריאות", מחלה קטלנית במיוחד, המועברת באמצעות טיפות ליחה מאדם לאדם. זמן הדגירה של דבר הריאות הוא יומיים-שלושה, ואז מופיעים חום גבוה, אי-שקט; בלבול והזיות, שיעול ההופך לשיעול דמי, ואיבוד הכרה. דבר הריאות שאינו מטופל מסתיים במוות כמעט בכל המקרים, בתוך יומיים מהופעת הסימנים הראשונים.

התרופות היעילות הן סטרפטומיצין וטטרציקלינים, וכן גנטמיצין וכלורמפניקול (סינטומיצין). אדם שהחלים ממחלת הדבר מחוסן מפניה. תרכיב חיסון המבוסס על חיידקי דבר שהומתו בפורמלין מקנה חסינות חלקית למשך חודשים אחדים. אמצעי התגוננות מקובל הוא נטילת טטרציקלינים כתרופה מונעת בכל מהלך החשיפה לחיידק הדבר.

מחלת האבעבועות השחורות (smallpox, variola), היא מחלה נגיפית קשה, שגורם לה נגיף מקבוצת הפוקסווירוס. המחלה מידבקת במגע ובטיפות ליחה. תרכיב החיסון יעיל ביותר, ובאופן רשמי הודברה המחלה כליל, נמחקה מעל פני כדור הארץ, בעקבות מאמץ כלל-עולמי יוצא דופן בנחישותו (ראו, "תפילת אשכבה לנגיף", גליליאו 1 עמ' 38). עוד בשנת 1974 נאמד מספר החולים ברחבי העולם ב-218,000, ואילו הדיווח האחרון על חולה נתקבל באוקטובר 1977, בסומליה. ואולם, מבחנות עם נגיף מוקפא בהקפאה עמוקה נשמרו, תחת הגנה קפדנית ביותר, במעבדות אחדות. מבחינה ביולוגית, זהו חומר "לוהט" ביותר,שהרי מדובר בנגיף מידבק ביותר הגורם למחלה קשה מאוד,מחלה שאין כנגדה תרופה. ואולם, זאת יש לזכור: חלק ניכר מהאוכלוסייה חוסן בעבר מפני המחלה, וצה"ל מחסן – כך נאמר – את מתגייסיו, מה עוד שמי שרוצה לנצל נגיף זה כנשק ביולוגי צריך "להניח יד" על הנגיף השמור ולהרבותו.

בכמה מקורות נזכרים בקשר לנשק ביולוגי גם מיקרואורגניזמים פתוגניים אחרים, ונזכיר כמה מהם בקיצור נמרץ. נגיף האבולה גורם לחום גבוה, כאבים קשים, תמס של רקמות החיבור, שטפי דם מרובים והרס הכבד, והתמותה גבוהה מאוד (ראו: "נגיף זעיר מזאיר" גליליאו 11,עמ' 9) - מחלה מידבקת מאוד שאין לה כל תרופה, גם לא תרכיבי חיסון. נגיפים אחרים הנזכרים בקשר ללוחמה ביולוגית הם נגיפים של דלקת קרום המוח.

מבין החיידקים נזכרים בקשר ללוחמה ביולוגית גם חיידקי מעיים כגון פסיקון הכולירה (Vibrio cholerae) וסלמונלה (Salmonella typhi); את חיידקי הברוצלה, החודרים אל תאי הגוף ומתרבים בתוכם וגורמים למחלה המוכרת בשם "קדחת מלטה", כבר הזכרנו בקשר לפרויקט הנשק הביולוגי של עיראק. בקשר לפרויקט העירקי הזכרנו גם את הטולרמיה, מחלה הנגרמת על ידי המתג הגראם שלילי הזעיר Franciscella Tularensis.

ריקציות הן חיידקים פשוטים וזעירים במיוחד, המתרבים כטפילים בתוך תאי הגוף. בקשר ללוחמה ביולוגית נזכרת ריקציית פרובזקי (Rickettsia prowazekii) הגורמת לטיפוס מגפתי (epidemic typhus) - מחלה קשה וממושכת המתבטאת בחום גבוה, כאבים עזים, פריחה וטשטוש הכרה, ובאחוז תמותה גבוה אם אין מטפלים בחולה כראוי באנטיביוטיקה ובנוזלים; והריקציה Coxiella burnetti, הגורמת לקדחת-קיו (Q-fever), המתבטאת בחום גבוה, כאבי ראש והזעה מרובה.

יש להביא בחשבון כי כיום, בשיטות של הנדסה גנטית, אפשר לייצר גורמי מחלות קטלניים יותר מאלה הקיימים בטבע (למשל - בעקבות השתלה של גן האחראי לייצור של רעלן חריף), או עמידים בפני תרופות אנטיביוטיות, או כאלה שאינם רגישים לנוגדנים הקיימים. ובכל זאת, נראה כי קבוצת האורגניזמים הבאים בחשבון לשמש באופן מעשי כנשק ביולוגי היא קבוצה מוגבלת למדי.

במהלך מלחמת המפרץ טענו כי בעצם הימצאות מסכות הגז בידי הציבור הרחב יש משום חשיבות, כגורם הממעיט מן המוטיבציה של סדאם חוסיין לתקוף בחומרי לחימה כימיים. אני תוהה, כלום אין אותו היגיון מצביע על חשיבות החיסון של כלל האוכלוסייה?!

עניבה אלגנטית ומזוודה תמימה

הדרכים האפשריות לפיזור של מיקרואורגניזמים כנשק ביולוגי הן מגוונות מאוד, ויכולות להיות חדישות או גם פשוטות ביותר, למן טילים נושאי ראש ביולוגי, פצצות ופגזים הנושאים חומרי לחימה ביולוגיים, מטוסי ריסוס קלים, מרססי יד, מטעני נפץ קטנים מאולתרים הטעונים במיקרואורגניזמים, ועד בקבוק פשוט שיכול להכיל חיידקים אלימים לזיהום מאגר של מי שתייה. כדי להמחיש את גודל האימה, נזכיר כי שרידי המטען המאולתר שהתפוצץ באולימפיאדה באטלנטה נבדקו בחשש שמא הם נגועים בגז עצבים, או מזוהמים בחיידקים גורמי מגפות. התשובה הייתה שלילית, אך עובדה היא כי האפשרות נתפסה כמציאותית. או תסריט האימים הזה: מטען קטן מתפוצץ וגורם לשרפה קטנה בגורד שחקים; אדם המפעיל מטפה מפזר לעבר ההמונים הנסים לא אבקת כיבוי תמימה אלא חיידקים גורמי מגפות. מספר הנפגעים יכול להגיע לאלפים.

אחד ההסברים שנרמזו לעניין "קשר השתיקה" (אם אמנם יש קשר כזה) ולאי-הכנת הציבור לעניין מלחמה ביולוגית, הוא כי ההגנה במקרה זה איננה התגוננות פסיבית, נוסח מסכת הגז, אלא הרתעה: "מי שיעז לתקוף את ישראל בנשק להשמדה המונית צריך לדעת מראש כי הצד שלו יותקף גם הוא בנשק הרסני. מבלי להיכנס לדיון בטענה זו, חשוב לציין כי זוהי טענה חלשה ביותר, לפחות כשמדובר בטרור". במקרה זה, אין בהכרח נמען מוגדר להרתעה, ואף אם יש כזה, הוא אינו בהכרח יהיה שקול דיו כדי להירתע.

איש אחד הנושא מזוודה ובה מכשיר ריסוס ידני – פגיעתו באוכלוסייה של עיר גדולה יכולה להיות קשה אלפי מונים, ואולי עשרות אלפי מונים, מפגיעתו של מתאבד הנושא על גופו כמה קילוגרמים של חומרי נפץ. חוליה קטנה לטרור ביולוגי יכולה, על פי אחד התסריטים, להחזיק עיר שלמה כבת ערובה להבטחת מילוי דרישותיה.

טרור בחזקת אלף

עניין הטרור הביולוגי הוא מורכב ומאיים ביותר. בעת האחרונה היה פרץ של פרסומים אמריקניים בעניין זה. התשובות - אם בכלל - אינן פשוטות, ורחוקות מלהיות זולות. יש צורך ברשת צפופה של מודיעין יעיל לצורך זיהוי מוקדם של הסכנות; יש צורך בתיאום יעיל בין רשויות רפואה, הצלה וחוק, ובין רשויות צבאיות ואזרחיות. חשיבות מיוחדת יש לפיתוח מערכות ניטור יעילות שיכולות לזהות, ובמהירות, מגוון רחב ככל האפשר של מיקרואורגניזמים פתוגניים. מערכות הניטור הטובות ביותר כיום מבוססות על תגובת נוגדנים ספציפיים לחיידקי הגחלת ולחיידקי הדבר. בנוסף על כך, יש להכין את המערכת הרפואית – בהדרכה אינטנסיבית (מדובר במחלות נדירות במקומותינו, שכמעט אינן מוכרות לרופאים), בציוד ובתרופות - צריך לדאוג למלאי עצום של תרופות, וכן לנוהלי בדיקה, בידוד וטיפול בנפגעים בהיקף שטרם ידענו כמוהו. יש לחסן את האוכלוסייה מפני אותם גורמי לחימה ביולוגיים שבעבורם יש חיסון יעיל ויש סיכוי או רמז כי מישהו אכן חורש בעניינם מזימות קטלניות. יש להתאמץ ולפתח תרכיבי חיסון יעילים יותר, המיועדים נגד מגוון רחב יותר של מיקרואורגניזמים שיש מידע, ולו קלוש, כי הם נמצאים במעבדות ובבתי החרושת ה"תמימים" של שליט חורש מזימות, או של קבוצת טרור שמוכנה "ללכת עד הסוף". ובקשר לשאלת הטרור הביולוגי, כדאי גם לזכור כי כמה מן המדינות שיש להן פרויקטים ללוחמה ביולוגית הן מדינות הנכללות ברשימת "המדינות התומכות בטרור".

על פי מחקר שעיקרו מודל מתמטי, טוענים קאופמן, מלצר ושמיד מן המרכז לבקרת מחלות ומניעתן באטלנטה, ג'ורג'יה, כי ההשקעות הגדולות הנדרשות להתגוננות מפני טרור ביולוגי מצדיקות את עצמן אפילו כשבוחנים אותן "מבעד לחור שבגרוש", דהיינו - מן ההיבט הכלכלי הטהור. זאת משום שתקיפת טרור ביולוגי יחידה עלולה לגרום לנזק כספי (הוצאות רפואיות, פגיעה בייצור) הנאמד במיליארדי דולרים. עוד עולה ממחקרם כי הגורם המשמעותי ביותר בהקטנת הנזק עד למינימום הוא תגובה נאותה ומידית של המערכות לאחר תקיפת הטרור. ממצא זה מדגיש את חשיבותה של ההתארגנות מראש - הדרכה ואימון של צוותים מיומנים, נוהלי עבודה, מלאי מספיק של תרופות ותרכיבים, ואמצעי ניטור יעילים. אין לדחות דבר מכל אלה לאלתור שלאחר ההתקפה.

טרם ידענו מלחמה ביולוגית וטרור ביולוגי. ואולם, מחירו של ניסיון ראשון עלול להיות גבוה במידה בלתי נסבלת, במיוחד אם לא נהיה ערוכים ככל האפשר. תקיפה ביולוגית היא תקיפה שפלה ואכזרית, אך צמד המילים "לוחמה ביולוגית" צריך שיהיה צמוד ללוח סדר היום שלנו; כך נוכל, אולי, להקטין במידת מה את חומרת הפגיעה, ואולי גם להקטין את המוטיבציה לשימוש ביצורים זעירים חיים כדי לזרוע בנו מוות. המחשבה כי אנו עלולים להיות מותקפים בנשק ביולוגי, במלחמה או כפעולת טרור, בהחלט יכולה לגרום כאב ראש, אך אין לטמון את הראש בחול, שהרי החול עצמו עלול בהחלט לשרוץ נבגי חיידקים פתוגניים.

ביבליוגרפיה:
כותר: חיידקי מלחמה
מחבר: עצמון, צבי
תאריך: ינואר - פברואר 1998 , גליון 26
שם כתב העת: גליליאו : כתב עת למדע ומחשבה
הוצאה לאור: SBC לבית מוטו תקשורת ולאתר IFEEL
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית