כינוס פומבי של נציגי היהודים ממדינות שונות, אותו כינס הרצל בבזל שבשוויץ ב-29-31 באוגוסט, 1897, במטרה להקים תנועה לאומית עממית רחבה שתתמוך ברעיונותיו הציוניים.

בקונגרס השתתפו 196 צירים מרחבי הפזורה היהודית, שנבחרו על ידי המוני יהודים בארצותיהם. המושב הראשון של הקונגרס נפתח באווירת קדושה והתלהבות, כאשר זקן הצירים, הד"ר ליפא מרומניה פתח בברכת "שהחיינו". בקונגרס הציוני הראשון התקבלה תכנית בזל – המצע של התנועה הציונית, ונקבעו דרכים להגשמתה. ישיבת הסיום של הקונגרס היתה חגיגית כמו בפתיחה, והסתיימה בקריאות יחי הרצל. לאחר הקונגרס רשם הרצל ביומנו: "בבזל ייסדתי את מדינת היהודים". בקונגרס הציוני הראשון נוסדה ההסתדרות הציונית העולמית. כינוס הקונגרס הציוני המשיך מאז בהפסקות מעטות עד ימנו.