ברוך בן נריה מתואר בספר ירמיהו כעוזרו של ירמיהו . ברוך מסייע לירמיהו בהצגת נבואותיו (לב, 12-11) כותב את מגילת נבואות הזעם של ירמיהו , ומקריא אותה בבית ה' . (ירמיהו לו, 6-5) ונרדף בעקבות קשריו עם ירמיהו (ירמיהו ל"ו 26 ) . נראה כי הוא עצמו לא היה נביא אם כי אולי שאף לכך( ירמיהו מה, 5).
 |
האם ברוך הוא רק "נושא כלים"? |
התיאור של נושא כלים, עוזר, מזכיר, ואולי תלמיד של ירמיהו. עשוי לגרום לנו לחשוב שמדובר באדם צעיר, בראשית דרכו, אולי ממעמד נמוך יותר מזה של רבו. אולם על פי כמה ראיות מן הכתוב, ברוך איננו כזה:
הכתוב מתאר את ברוך כסופר. הכינוי "סופר" משויך בכמה מספרי המקרא לבעלי תפקידים חשובים בחצר המלך. ברוך כפי הנראה לא מילא תפקיד כזה, אבל מהכינוי אפשר ללמוד שהיה לו מעמד מכובד. עוד סימנים לייחוס המשפחתי של ברוך הוא האזכור של שם סבו: ברוך בן נריה בן מחסיה,ואזכורו של מי שהיה כנראה אחיו: שריה בן נריה בן מחסיה. שריה זה מתואר כשר בפמלייתו של המלך צדקיהו הגולה(פרק נא ,59). גם בספרו של יוסף בן מתיתיהו, "קדמוניות היהודים",(י, ט,א ) מתואר ברוך כבן למשפחה חשובה ומיוחסת.
|
למה חושדים בברוך? |
אם כך, ברוך היה אדם בעל מעמד חברתי גבוה ומבוסס, בן למשפחה מיוחסת. אבל בכל זאת שימש כסופרו של הנביא המוכה והרדוף, שחי בשולי החברה, כתב את דברי הנביא וקרא אותם בציבור מדי פעם . זהו צירוף קצת תמוה. האם הוא רק עוזר נאמן של ירמיהו? או אולי הוא דמות חזקה, המושכת בחוטים מאחורי הקלעים? שאלות מעין אלה מטרידות אנשים מאז ימי ירמיהו ועד ימינו. לאורך הדורות היו חשדות שאולי ברוך אינו מי שהוא נראה במבט שטחי.
הראשונים שהעלו חשדות כאלה כלפי ברוך היו בני דורו: כאשר ברוך מסיים לקרוא את המגילה באוזני שריו של יהויקים, פונים אליו השרים ושואלים: "…הַגֶּד נָא לָנוּ אֵיךְ כָּתַבְתָּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַאֵלֶּה מִפִּיו." (לו, 17) – השרים חושדים שלא כל מה שנכתב במגילה נאמר על ידי ירמיהו, הם חושדים שאולי ברוך, הוסיף כמה מן הרעיונות שלו. ברוך מרגיע אותם ומבטיח: "…מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַאֵלֶּה וַאֲנִי כֹּתֵב עַל הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ." (לו, 18).
|
מאשימים את ברוך |
האשָמה חמורה יותר כלפי ברוך עולה מפי יוחנן בן קָרֵחַ: יוחנן עומד בראש קבוצה המעונינת להגר למצרים לאחר רצח גדליה בן אחיקם. הקבוצה מבקשת מירמיהו להתפלל בעבורם, ולשאול את האל אם דרכם רצויה. ירמיהו נושא לפניהם נבואת זעם המתנגדת בהחלטיות לירידה מצריימה. בתגובה מאשימים ראשי הקבוצה - יוחנן בן קרח ועזריה בן הושעיה - את ירמיהו בנבואת שקר ומוסיפים: "…בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה מַסִּית אֹתְךָ בָּנוּ לְמַעַן תֵּת אֹתָנוּ בְיַד הַכַּשְׂדִּים…" (מג ,3). כאן כבר ברוך נתפס לא רק כמי שחשוד בהוספה משלו לדברי ירמיהו, אלא כמי שלמעשה מסית את ירמיהו וכופה עליו את רצונותיו.
|
היחס לברוך בימי הבית השני |
דמותו של ברוך ריתקה גם את דמיונם של מחברים שונים בימי הבית השני. גם הם "חשדו" שברוך הוא יותר מסתם עוזר של ירמיהו: בתקופה זו חוברו כמה ספרים, הכתובים בסגנון מקראי, שלא נכללו בין ספרי המקרא. ספרים אלה מכונים "ספרים חיצוניים" וחלק מהם מיוחסים לדמויות מקראיות כמו דניאל, איוב וירמיהו. אחת הדמויות הפופולריות ביותר בקרב כותבים אלה הייתה דמותו של ברוך. מצויים בידינו שלושה חיבורים שונים המיוחסים לברוך בן נריה: "ספר ברוך", "חזון ברוך א'" ו"חזון ברוך ב'" - ממש כמו סרטי המשך לסרט מצליח.
בספרים אלה ברוך הוא נביא לכל דבר, רואה חזונות, מתפלל ונושא נבואות לפני אנשי יהודה, המלכים הגויים הגולים ואפילו לפני שבטי הצפון האבודים. מרחיק לכת מכולם הוא הספר "חזון ברוך א'", שבו ברוך מעביר מסרים נבואיים לחבר ששמו ירמיהו הענתותי. ירמיהו עצמו הוא דמות משנית בספר.
|
ברוך במאה העשרים |
אותם החשדות שהפעילו את דמיונו של יוחנן בן קרח בסוף ימי הבית הראשון ואת דמיונם של מחברי הספרים החיצוניים בימי הבית השני, מפעילים את דמיונם של חוקרי המקרא במאה העשרים. העובדה שהכתוב מציין במפורש, שברוך כתב מגילה מפיו של ירמיהו, נתפסה כהוכחה מכרעת לכך שברוך כתב לפחות חלקים מספר ירמיהו שבידינו, ואולי אפילו את כולו. יש מן החוקרים שהרחיקו לכת וייחסו לברוך חיבור של ספרי מקרא נוספים.
|
דמויות בשר ודם |
בשנות השבעים רכש הארכיאולוג נחמן אביגד אוסף בּוּלוֹת שנמצאו כנראה בדרום מערב הרי יהודה. בין הבּוֹּלות שנמצאו באוסף זה נמצאה בולה ועליה הכתובת: "לברכיהו בן נריהו הספר". ארכיאולוגים מזהים את בעל הבּוּלָה באופן כמעט וודאי עם ברוך בן נריה. אם כך, יש לפנינו טביעת חותם, פיסת טין, שבהיותה לחה נלחצה תחת ידו של ברוך בן נריה. העובדה שלפנינו אפשרות למגע בלתי אמצעי עם דמות מקראית, מגע שמוסיף לדמות מימד של קיום ממשי, מרשימה מאוד.
