מאכלים וארוחות בתקופת המקרא
בעת העתיקה נהגו לאכול שתי ארוחות ביום – האחת בשעות הבוקר המאוחרות והשניה בשעות הערב, לפני חשיכה.
את ארוחת הבוקר אכלו בוודאי בשדה ואילו את הארוחה העיקרית אכלו בערב - בישלו בסיר גדול מעין דייסה - תבשיל שהסועדים טבלו בו את פיתם.
פשוטי העם אכלו בעיקר מאכלים העשויים מחיטה, משעורה ומקטניות בצורות שונות. את הלחם היו אופים בתנור המוּסָק באמצעות זְרָדים (ענפים דקים ויבשים).
הפירות שאכלו באותה תקופה היו מפירות שבעת המינים שהארץ התברכה בהם – גפן, תאנה ורימון. ירקות כמעט שלא אכלו, רק נהגו לאסוף לארוחה שום ובצל בר. כמובן - שמן הזית שימש אף הוא חלק מהמזון.
בשר אכלו לעיתים נדירות, למשל, בזמן קורבן הפסח.
על ארוחותיהם של עשירים ומלכים אנו לומדים מהתיאור של ארוחות הפאר שעלו על שולחנו של שלמה המלך (ראו מלכים א' פרק ה פסוקים 2-3).
ארכיון המטבחים המלכותיים שהתגלה בעיר מארי
על המזון במזרח הקדום בעת העתיקה – אנו יודעים מעט מאוד.
בין הארכיונים המלכותיים ( 1750 לפני הספירה), שהתגלו בארמון של עיר הממלכה מארי (שבצפון מזרח סוריה של היום), התגלה הארכיון של המטבחים המלכותיים של הארמון ובו תיעדו מה עלה על "שולחן המלך", שנהג לארח מאות אורחים מדי יום. גם שם אכלו שתי ארוחות ביום והן כללו דגנים, קטניות וירקות מבושלים.
מעניין שבכל לוחות הטין שנמצאו באותו ארכיון לא הוזכרו מאכלי בשר. האם פירוש הדבר הוא שלפני 4,000 שנה תושבי מארי היו צמחונים או שמא עדיין לא התגלו תעודות המטבח הבשרי?
כלים בקברי מלכים באתר גורדיון
באתר גורדיון, שבמרכז אסיה הקטנה, התגלו קברים מלכים מן המאה ה-8 לפני הספירה (תקופת בית ראשון). בתוך הקבר נמצאו, ליד גופת המלך, כמויות רבות של כלי חרס ונחושת, שהכילו שרידי מזון ששימש כנראה בסעודת ההלוויה של המלך.
בדיקה כימית של שרידי המזון גילתה שבכלי הנחושת הענקיים שרידי משקה שהיה תערובת של יין ענבים, בירה העשויה משעורה ויין העשוי מדבש, ובכלים אחרים - שרידי תבשיל של בשר כבש שקודם נצלה על האש ואחר כך בושל ותובל בתבלינים.
