סיריוס

הזוהר מכולם

"הו, מלכי הגדול, רעמסס, הריני להודיעך שכוכבה של איזיס זרח בשמי ממלכתך האדירה. לפיכך - הגיעה השעה: גיאות הנהר הגדול, נהר הנילוס, תבוא בתוך ימים מעטים. כך אומרים הכוהנים למלכי הרם."
במילים אלה היו מתבשרים מלכי מצרים הקדמונים על זריחתו של סיריוס, הכוכב הבהיר ביותר בשמים.

תעודת זהות

שם: סיריוס (אברק, "כוכב הכלב")
סוג: כוכב בגלקסיית שביל החלב, בקבוצת הכלב הגדול
צבע: לבן-כחלחל
מרחק מהשמש: 8.8 שנות-אור
גודל: 5.5 מיליוני ק"מ, כמעט פי 4 מהשמש שלנו

מרחק

מסע ארוך לכוכב הזוהר.
מרחקו של סיריוס מאתנו הוא כמעט 9 שנות-אור. המסע אליו, בחללית מהירה כמו וויאג'ר, היה אורך יותר ממאה אלף שנים!

סיריוס הוא הכוכב הזוהר ביותר בשמים! מדידות של עוצמת האור של סיריוס הראו שהוא זוהר פי 25 יותר מן השמש שלנו. בשל צירוף של שני הגורמים - קרבתו ועוצמת האור הגדולה -זהו הכוכב הזוהר ביותר בשמים שלנו. (תמונה מס' 2)

מחקר

סיריוס הוא כוכב, ממש כמו השמש שלנו. כמו כל כוכב הוא פולט אור וחום, ומהם אנו יכולים ללמוד עליו הרבה.

תצפיות הראו שהטמפרטורה על פניו של סיריוס היא כ-10,000 מעלות - טמפרטורה גבוהה יותר מאשר על פני השמש שלנו. אנו יודעים שהטמפרטורה קובעת את הצבע של הכוכבים: ככול שהם חמים יותר- צבעם נוטה ללבן- כחול, וככול שהם פחות חמים - צבעם אדום-כתום. צבעו של סיריוס הוא כחול, ואילו השמש נראית לנו צהובה.

גור כוכבים
בשנת 1844 הבחין האסטרונום הגרמני פרידריך בסל שלמסלולו של סיריוס בשמים, בין הכוכבים האחרים, יש צורה מיוחדת, דמוית גל. בסל הסיק שכוכב נוסף, סמוי מן העין אך קרוב לסיריוס, מפעיל עליו כוח-משיכה ומסיט אותו ממסלולו. ואכן, בשנת 1862 הצליחו אסטרונומים להבחין באמצעות טלסקופ בכוכב הנסתר. הם קראו לו "הגור", כי הוא כמו הגור הקטן של "כוכב הכלב" - סיריוס. שמו המדעי הוא "סיריוס-בי".

אורו של סיריוס-בי חלש כמעט פי 10,000 מאורו של סיריוס. הוא מקיף את סיריוס במסלול אליפטי בערך כל 50 שנה.
כיום ידוע לנו שסיריוס-בי הוא כוכב בשלב הנקרא "ננס לבן" - כלומר, כוכב קטן אך צפוף ביותר, שנותר לאחר סיום בעירת המימן בליבה.

המיוחד בננסים לבנים הוא שהם כוכבים צפופים מאוד. למשל, החומר שבסיריוס-בי הוא כה צפוף, עד שמשקלו גדול ממשקל כדור-הארץ פי 300,000, אך הוא גדול מאתנו רק פי 3. לו יכולנו למלא קופסת גפרורים בחומר מסיריוס-בי, היה משקלה בכדור-הארץ 20 טון!
המסה של סיריוס-בי היא עצומה ביחס לגודלו, ולכן כוח-המשיכה שלו עצום. כוח-משיכה זה הוא שמשפיע על סיריוס הסמוך וגורם לתנועתו הגלית.

תצפית

סיריוס, ששמו העברי הוא "אברק", הוא הכוכב הבהיר ביותר בשמים. הוא מכונה גם "הכוכב הבוהק" וגם "כוכב הכלב".
הכינוי "כוכב הכלב" ניתן לסיריוס משום שהוא שייך לקבוצת כוכבי "הכלב הגדול". קבוצה זו מלווה, כמו כלבי ציד נאמנים, את קבוצת הצייד המפורסמת - "אוריון".

כיצד נמצא בשמים את סיריוס?
מישראל ניתן למצוא את סיריוס החל מחודשי הסתיו ועד לסוף החורף. התקופה הנוחה ביותר לצפייה היא אמצע החורף, בחודשים ינואר - פברואר. לשם כך יש לצאת החוצה בלילה בהיר, ללא עננים, בערך בשעה 9 בערב. קבוצת אוריון תהיה אז גבוהה בכיוון דרום. סיריוס יתגלה זוהר באור בוהק, משמאל לאוריון.

אגדות וסיפורים

הכוכב, האלה והנהר
במצרים העתיקה נקרא סיריוס "כוכב הנילוס" או "כוכבה של איזיס". תחילת הופעתו בשמים, בראשית הקיץ לפני הזריחה, בישרה לחקלאים על עליית המפלס של מי הנילוס.
מקדשה של האלה איזיס נבנה במיוחד כך שהצביע על המקום המדויק בשמים, שבו היה סיריוס עולה עם זריחתו מעל לאופק.

במיתולוגיה היוונית והרומית נחשב סיריוס לכוכב מבשר רעות, כמו, למשל - בצורת, מחלות, שיגעון וצרות צרורות אחרות...

מפגש מן הסוג השלישי
בתחילת המאה ה-20 ביקר חוקר צרפתי בשבט הדוגונים במאלי שבאפריקה. להפתעתו הרבה הילידים, שהיו פראים וחסרי השכלה ולא היו להם אמצעי תצפית, ידעו שלסיריוס, הכוכב הבוהק בשמים, יש כוכב נלווה, אפל ודחוס. כיצד הם יכלו לדעת על קיומו של סיריוס בי הנסתר?!

התשובה ההגיונית ביותר שניתן להעלות על הדעת היא, כמובן, שבזמן כלשהו, לאחר הגילוי של סיריוס-בי, ביקרו בשבט אנשים לבנים (למשל, כמרים שהפיצו באפריקה את הדת הנוצרית). אנשים אלה היו מלומדים ומעודכנים בחידושי האסטרונומיה, והם שסיפרו לילידים על התגלית.