עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > אנטישמיות וגזענותעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > המדינה הנאצית והתמוטטות הדמוקרטיה
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורהספרית פועלים



תקציר
על יוסף גבלס, שהיה שר התעמולה של המפלגה הנאצית.



גבלס, יוסף (1945-1897)


פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.

(Joseph Goebbels). מנהיג נאצי. גבלס נולד ברייט (Rheydt) שבחבל הרינוס למשפחה קתולית אדוקה מדלת העם. בהיותו נכה-רגליים לא שירת בצבא במלחמת-העולם הראשונה, אלא למד באוניברסיטה וקיבל דוקטורט בספרות ובפילוסופיה. לאחר שנכשל כסופר מצא גבלס כר נרחב לכשרונו בעבודתו כפובליציסט ונואם בשירות המפלגה הנאצית, שאליה הצטרף ב- 1924. תחילה שיתף פעולה עם גריגור שטרסר, ממתחריו של היטלר, אחר-כך היה לאחד ממעריצי היטלר הנלהבים, וב- 1926 מינהו היטלר לגאולייטר של ברלין, במטרה 'לכבוש' אותה למפלגה. מ- 1928 היה גבלס ציר ברייכסטאג. ב- 1930 מונה גבלס גם למנהל התעמולה של המפלגה, והוא ניהל את מערכות הבחירות הסוערות שלה בשנים 1930-1933.


יוזף גבלס

מ- 13 במרס 1933 היה גבלס גם לשר ל'תעמולה ולהשכלת-עם'. גבלס השליט נאציפיקציה של כול חיי האמנות והתרבות וכיוון אותם באמצעות שלוחות משרדו. הוא שלט באמצעי התקשורת (אף שנאלץ להיאבק על כך עם אחרים), יזם את שרפת הספרים ה'בלתי-גרמניים' (10 במאי 1933) והיה מיוצרי 'מיתוס הפיהרר' – גורם חשוב בגיוס תמיכתם של המוני העם.

בשנות התבססותו של המשטר הנאצי חל פיחות במעמדו של גבלס ואף יחסו של היטלר אליו הצטנן. שבירת הכוחות הפוליטיים המתנגדים לנאצים נטלה מגבלס את אפשרות השימוש בדמות האויב (פרט ל'אויב' היהודי), והמשברים בנישואיו עוררו את רוגזו של היטלר, שחשש מפגיעה בתדמית המפלגה.

עם פרוץ המלחמה נעשה גבלס לאיש המרכזי בתחום הלוחמה הפסיכולוגית (אף שהיו לו מתחרים), וכאשר החמיר המצב בחזיתות שב ותפס מקום מרכזי בצמרת השלטון. קשריו עם היטלר התהדקו, למרות שלא נמצאה אוזן קשבת לגישושיו למען 'סיום פוליטי' של המלחמה ולתביעותיו החוזרות ל'טוטליזציה' שלה. רק ביולי 1944 קיבל גבלס את המינוי הנכסף כאחראי לגיוס הטוטלי של האוכלוסייה למאמץ המלחמה.


יוזף גבלס נואם

כאשר היטלר גמר אומר למות בבירה הנצורה סירב גבלס למלא את צוואתו ולקבל את המינוי של 'קנצלר הרייך', וב- 1 במאי 1945, למחרת התאבדותו של היטלר, התאבדו גבלס ואשתו בבונקר של היטלר, לאחר שבהוראתם הומתו ששת ילדיהם, בני ארבע עד 12.

גבלס נחשב לאבי התעמולה המודרנית במדינה טוטליטרית (מושג שהוא טבע אותו), בהשתמשו במגוון האמצעים הבין תחומיים שעמדו לרשותו כגון קולנוע, רדיו ועיתונות בדפוס. תעמולתו הצטיינה בהשמצות, עלילות ושקרים, מתוך אמונה שהבריות יאמינו לשקרים, אם אך יחזרו עליהם שוב ושוב, וככול שהשקר גדול יותר כן יאמינו יותר. כמו כן, תעמולתו ליבתה תמיד יצרי שנאה לאויב כלשהו. גבלס היה אנטישמי קיצוני וקנאי, למרות ששנאתו ליהודים נבעה גם משיקולים אינטרסנטיים מעשיים, בראותו בה אמצעי להשגת יעדיו בתחום התעמולה. יש המסבירים את שנאתו ליהודים גם בקיפוחו הגופני, בהיותו נכה ובהופעתו החיצונית שהיתה רחוקה מאידיאל היופי שטופח בקרב חוגו (המבוסס על האידיאולוגיה הגזענית של המפלגה הנאצית). גבלס לא נלאה מלהציג את 'היהודי' בצורה נלעגת וכאויבו העיקרי של העם הגרמני. הוא היה יוזם פרעות 'ליל הבדולח' בנובמבר 1938 (והוא שנתן לפרעות את כינויין הלעגני), ואחרי הפרעות קיצץ בצורה דרסטית את חופש התנועה והפעילות המאורגנת של היהודים שבתחום סמכותו. מראשית המלחמה עסק משרדו באורח קבע בפעולה להחמרת תנאי הקיום של יהודי ברלין. הגירושים הראשונים שלהם לגטו לודז' באוקטובר 1941 נעשו בעקבות התחייבותו המפורשת של גבלס להיטלר לעשות את ברלין בהקדם ל'מטוהרת מיהודים' (Judenrein). בעניין זה קיים מגע קבוע עם היטלר ועם אנשי ה'משרד הראשי לביטחון הרייך'. ביומנו מצוי אזכור מפורש להשמדת היהודים, ובמאי 1943, בעת שפעולת ההשמדה בפולין היתה בעיצומה, כתב בו, כי 'העמים שהקדימו לחשוף את פרצופו האמיתי של היהודי, הם שיתפסו את מקומו בשלטון על העולם'.

לקריאה נוספת:
תעמולה נאצית
חרם אחד באפריל 1933
'דר שטירמר'

באתר יד ושם:
ערכי לקסיקון נוספים בנושא אנטישמיות וגזענות
מבחר חומרים בנושא אנטישמיות וגזענות
הצעה לפעילות בנושא אנטישמיות – סדנת היגדים



אל האסופה אנטישמיות וגזענות3

ביבליוגרפיה:
כותר: גבלס, יוסף (1945-1897)
שם  הספר: האנציקלופדיה של השואה
עורך הספר: גוטמן, ישראל
תאריך: 1990
הוצאה לאור: יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה; ספרית פועלים
הערות: 1. כרך א: א-ב
2. כרך ב: ג-ז
3. כרך ג: ח-מ
4. כרך ד: נ-צ
5. כרך ה: ק-ת
הערות לפריט זה: 1. מחבר: יהויקים כוכבי.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית