מהי היצרות עורקים?
היצרות העורקים (עורק - כלי דם המוביל חמצן וחומרי מזון לאיברי הגוף) נגרמת מנזק שהוסב לתאי הציפוי הפנימי של דופן העורק. הנזק הראשוני נגרם מגורמי סיכון כגון עישון, יתר לחץ דם, סוכרת ועליית רמת שומני הדם. בהמשך חוזר הכולסטרול ה"רע" LDL דרך תאי הציפוי. התהליך מחמיר בפעולת תאי דלקת הבולעים את חלקיקי LDL ונעשים לתאי קצף השוקעים בדופן כלי הדם. התהליך גורם להתרבות תאי שריר חלק העוטפים באופן רגיל את העורק וחודרים אל השכבה הפנימית, ונוסף על כך יש שקיעת סידן. תערובת זו יוצרת את הרובד הטרשתי המכיל ליבה שומנית ומעטפת רקמת חיבור המצפה את החלק הפנימי של דופן העורק. המשך התפתחות הרובד הטרשתי עשוי להתרחש בשני מסלולים:
1. תהליך מתמשך ברבות השנים ובו ההיצרות מחמירה. בדרך כלל על היצרות להיות 70-60 אחוזים מקוטר העורק כדי שתגרום לכאבים או לסימנים גופניים אחרים. חסימת העורקים המובילים דם למוח עלולה לגרום לאירוע מוח. היצרות העורקים המביאים דם לרגליים עשויה לגרום לכאבי רגליים בזמן הליכה. במחלת לב כלילית (איסכמית) הטרשת פוגעת בעורקים הכליליים (העורקים המביאים דם לשריר הלב). כאשר זרימת הדם נמוכה המצב נקרא איסכמיה, ואם היא מתרחשת בלב הרי היא איסכמיה של הלב. הביטוי הגופני השכיח הוא אי-נוחות או לחץ בחזה בזמן מאמץ או התרגשות. מצב זה נקרא תעוקת לב יציבה או מחלה כלילית יציבה. גם כשיש עדות לטרשת ואין החולה מתלונן (כמו לאחר פתיחת עורק מוצר או ניתוח מעקפים או התקף לב) זוהי מחלה כלילית יציבה.
2. תהליך חד (מהיר). מעטפת הרובד הטרשתי (כיפת הרובד) עלולה להיקרע ולגרום ליצירת קריש דם. קריש זה עשוי לכסות את אזור הקרע ולחסום את העורק לחלוטין או כמעט לחלוטין ולהפחית את כמות הדם הזורמת. זהו מצב של תסמונת כלילית חריפה. אם התהליך גורם להפסקת זרימת דם מוחלטת, מתרחש התקף לב (אוטם שריר הלב), ואם החסימה אינה שלמה המצב נקרא תעוקה בלתי יציבה.
תהליך הטרשת מתחיל כבר בילדות והוא נמשך בקצב משתנה עשרות שנים עד להופעת אירוע לב או אירוע מוח חד. קצב התקדמות הטרשת נקבע לפי גורמי הסיכון הניתנים למניעה.
