הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי כדור-הארץ והיקום > אסטרונומיה [מדעי החלל] > גרמי שמים > מערכת השמש
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתאוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי



תקציר
על כוכב הלכת נוגה, העצם השמימי הזוהר ביותר, מלבד הירח והשמש. אורו החזק של נוגה הוא המקור לשמו העברי.



כוכב הלכת נוגה
מחבר: יואב יאיר


מוקדם בבוקר, לפני זריחת השמש, או בערב, מעט לאחר השקיעה, בולט בשמים כתם זוהר הנראה ככוכב. זהו כוכב-הלכת נוגה. כוכב הלכת הזוהר שובה מרחוק את הלב ואת העין, אך מקרוב - המראה שונה לגמרי...
נוגה מסתתר מאחורי עננים של חומצה קטלנית, ובהם מתחוללות סערות עזות. האטמוספירה שלו רובצת כבדה וצפופה על פניו, וחם בו כמו בכבשן לוהט!

תעודת זהות


שם: נוגה (ונוס)
סוג: כוכב-לכת, השני במרחק מהשמש
קוטר בקו-המשווה: 12,100 ק"מ
מסה: 0.81 ממסת כדור-הארץ
צפיפות: 5.25 גרם/סמ"ק
כוח-משיכה: 10/9 משל כדור-הארץ
מרחק מהשמש: כ-108 מיליון ק"מ
הרכב: סלעי, אטמוספירה - בעיקר פחמן דו-חמצני
זמן הסיבוב העצמי (אורך היממה): 117 ימי-ארץ
זמן ההקפה סביב השמש (אורך השנה): 225 ימי-ארץ
ירחים: אין
טמפרטורה: 460 מעלות

גודלו של נוגה

בעבר נהגו לכנות את נוגה ה"אחות התאומה של כדור-הארץ". נוגה זכה לכינוי זה מפני שהוא דומה לכדור-הארץ בגודלו, במבנה שלו, בצפיפותו וגם בכוח-המשיכה שלו.
קוטרו של נוגה הוא 12,100 ק"מ, וקוטרו של כדור-הארץ הוא 12,756 ק"מ.

הרכבו של נוגה

גם בהרכב נוגה דומה לכדור-הארץ: גם לו יש ליבה של מתכת, המכילה ניקל וברזל, והליבה מוקפת במעטפת סלעית ובקרום סלעי.
אך האם גם האטמוספירה של נוגה דומה לשלנו? למזלנו - לא! מעטפת האוויר של נוגה שונה מאוד מזו של כדור-הארץ! לתרשים על הרכבו של נוגה

כוח-משיכה

המסה של נוגה קרובה מאוד למסה של כדור-הארץ, ולכן כוח-המשיכה שעל פניו כמעט שווה לזה שעל פני כדור-הארץ.

פני השטח

כוכב-הלכת נוגה נמצא קרוב יחסית לכדור-הארץ, אך עובדה זו לא הקלה על החוקרים: מסך העננים הצפוף שלו והטמפרטורות הגבוהות על-פניו הפכו את מחקר פני השטח של נוגה למשימה קשה ומלאת אתגרים!

אלבום הנופים של נוגה

המדענים השתמשו בגלי מכ"ם שחדרו לנוגה דרך האטמוספירה שלו: הגלים נתקלו בפני השטח והוחזרו לעבר כדור-הארץ, וכאן נקלטו ו"סיפרו" על הצורות של פני השטח של נוגה, שבהם נתקלו.
מפענוח התמונות שסיפקו החלליות, ומפענוח גלי המכ"ם הסתבר שבנוגה הייתה פעילות געשית רבה ונמרצת, והיא נמשכת גם כיום. רוב מראות הנוף בנוגה הם תוצאה של התפרצויות של הרי-געש וזרימה של לבה. פני השטח מלאים מכתשים, בקעים, מישורים והרי-געש נישאים:

נוף מכתשים- המכתשים על פני נוגה נוצרו כתוצאה מפגיעות מטאורים גדולים בקרקע הלוהטת של כוכב-הלכת נוגה.

הרי געש- על פני נוגה מצוי הר הגעש סאפאס מונס, המתנשא לגובה 1.5 ק"מ מעל לפני השטח, ושטחו כ-400 קמ"ר. בשוליו של הר-הגעש שפכי לבה שנקרשו. שפכי הלבה נוצרו בהתפרצויות שהתרחשו לפני זמן רב. חלק מהן התפרצו מחריצים שנוצרו בדפנות ההר.

מישורים געשיים- שפכי לבה אדירים מציפים את המישורים הללו, שנמצאים בין הרי-הגעש. הר-הגעש גולה מונס, שגובהו 3 ק"מ מעל פני השטח, אינו פעיל בתקופה האחרונה.

מסלולו של נוגה

מרחק מהשמש
נוגה הוא כוכב-הלכת השני במרחק מהשמש, והוא נמצא בין כדור-הארץ לבין כוכב-חמה. מסלולו של נוגה סביב השמש הוא כמעט מעגל מושלם, להבדיל משאר כוכבי-הלכת, שלהם מסלול אליפטי.
לתמונת מסלולם של כוכבי הלכת סביב השמש

זמן ההקפה סביב השמש (אורך השנה)
השנה של נוגה קצרה משלנו: נוגה משלים הקפה סביב השמש תוך 8 חודשים בלבד!
ישנן שתי סיבות לשנה קצרה זו של נוגה: נוגה קרוב יחסית אל השמש, ולכן המסלול של הקפת השמש הוא קצר, וכמו כן הוא מקיף אותה במהירות רבה. במערכת השמש רק כוכב-חמה מהיר וזריז יותר מנוגה.

מופעי נוגה
באמצעות טלסקופ ניתן לראות כיצד משתנים המופעים של נוגה, הנראים מכדור-הארץ במהלך תנועתו של נוגה סביב השמש.

זמן הסיבוב העצמי (אורך היממה)
נוגה אכן מקיף את השמש במהירות רבה, אבל סביב עצמו הוא סובב לאט לאט. לכן היממה שלו ארוכה מאוד: מזריחה אחת עד לזו שאחריה, עוברות 243 יממות-ארץ.
התנועה של נוגה סביב עצמו מוזרה מאוד, ולא רק בגלל הקצב האטי שלה: מסתבר שנוגה נע סביב עצמו בכיוון ההפוך לכיוון תנועתו סביב השמש והפוך גם לכיוון תנועתם שלכוכבי-הלכת האחרים.

מזג אוויר על פני נוגה

האטמוספירה של נוגה מתנשאת לגובה רב. היא עוטפת את נוגה כמו שמיכה עבה וכבדה מאוד. אילו יכולנו ללכת על נוגה, היינו רק בקושי מצליחים להתקדם דרך האטמוספירה הצפופה.
האוויר בנוגה מורכב בעיקר מהגז פחמן דו-חמצני. אין חמצן באוויר של נוגה, והאטמוספירה מכילה גם עננים רעילים של חומצה גפריתנית. אלה הסיבות לכך שנוגה הוא מקום מאוד לא ידידותי עבורנו...
כדי להגיע לפני הקרקע של נוגה, יש לעבור דרך מסך כבד של עננים העוטף את כוכב-הלכת. הדרך קשה ומסוכנת: החל בעננים קרים של חומצה קטלנית, דרך אזורים הדומים למרק רותח... ועד ל"גיהנום" עצמו: על-פני השטח של נוגה שורר חום נורא, כמו בכבשן לוהט, והטמפרטורה בו מגיעה ל-460 מעלות!
בנוגה אין עונות-שנה וחם בו מאוד כל הזמן, ביום ובלילה, כל ימות השנה.

מדוע חם כל-כך בנוגה?
הסיבה לחום הנורא הזה היא האטמוספירה שלו. האטמוספירה לוכדת את חום השמש ואינה מאפשרת לו להתפזר, ממש כמו יריעת פלסטיק המכסה חממה.
אנו יודעים שנוגה וכדור-הארץ נוצרו באותו הזמן, ושההרכב של האטמוספירות שלהן היה דומה. מדוע, אם כך, האטמוספירה של נוגה שונה כל כך מזו שלנו?
התשובה היא, כנראה, שנוגה קרוב יותר לשמש, ועל כן מעולם לא היו על פניו מים. הפחמן הדו-חמצני נשאר כולו באטמוספירה של נוגה. אצלנו, למרבה המזל, הוא התמוסס במים ומצא את דרכו לסלעי הגיר!
מכאן נוכל ללמוד לקח: אסור לתת לריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה שלנו לעלות, כי אז תיתכן התחממות מסוכנת!

מחקר

האסטרונום הראשון שגילה שלנוגה יש מופעים כמו לירח, היה גלילאו גלילאי. הוא לא רצה שתגליתו זו תתפרסם ברבים, ולכן שיגר מכתב לקפלר ובו כתב לו, בשפת סתרים, על תגליתו החדשה.
גלילאו שלח לקפלר את תגליתו במכתב, שבו בלבל את סדר האותיות. קפלר לא הצליח לפענח את משמעות הכתוב.

חלליות אל נוגה
עם התפתחות הטיסות לחלל זכה נוגה למספר שיא של ביקורי חלליות: 20 (!!) חלליות לא-מאוישות ביקרו בו.
אך קבלת הפנים שזכו לה לא הייתה נעימה... כל החלליות שנחתו על פניו נשמדו תוך זמן קצר, או שניצלו בחום האכזרי, או שנמחצו בלחץ הכבד של האטמוספירה.
למרבה המזל, בזמן הקצר לפני שנשמדו, הספיקו חלק מחלליות "ונרה" הרוסיות לערוך מדידות באטמוספירה ולמפות את פני-השטח של נוגה.

ב-1978 שוגרה לנוגה החללית פיוניר-ונוס על-ידי ארצות-הברית. משימתה הייתה מורכבת ומסובכת. החללית נכנסה למסלול סביב כוכב-הלכת ואף הצניחה דרך האטמוספירה מספר גשושיות קטנות. מידע רב התקבל מהן, אך גם סופן היה רע ומר.

באוגוסט 1990, החלה להקיף את נוגה החללית מגלן, והיא שידרה מידע רב על האטמוספירה של נוגה ועל פני השטח שלו. מגלן ביצעה מיפוי מכ"ם של רוב פני השטח של נוגה, ולאחר שהשלימה את משימתה, קיבלה פקודה ממרכז הבקרה בארצות-הברית, הנמיכה אל עבר הקרקע והתרסקה.
לתמונת החללית מגלן

סוכנות החלל האירופית ESA החליטה לשגר לנוגה חללית בשנת 2005. החללית תחקור לראשונה את נוגה באמצעות מערכות ראדר שתסרוקנה את פני השטח של כוכב הלכת. כל המכשירים בחללית מקורם בחללית מארס אקספרס.

אגדות וסיפורים

נגה הרשים את העמים הקדומים בזכות הזוהר שלו: נוגה הוא העצם השמימי הזוהר ביותר, מלבד הירח והשמש, כמובן. אורו החזק של נוגה הוא גם המקור לשמו העברי.

אנשי המאיה, שחיו בעבר בדרום-אמריקה, קבעו את לוח השנה שלהם על פי מחזור הופעתו של נוגה בשמים. אורך השנה שלהם היה 584 ימים ולא 365 ימים (לפי סיבוב כדור-הארץ סביב השמש).
שמו של נוגה בתנ"ך הוא "איילת השחר" (תהלים כב, א) או "הילל בן שחר" (ישעיהו יד, יב).
בשל יופיו ובשל זוהרו נתנו הרומים לכוכב-הלכת נוגה את שמה של אלת היופי והאהבה - ונוס.
האסטרונומים היוונים סברו כי נוגה הוא שני כוכבים שונים: כוכב הבוקר וכוכב הערב. הם חשבו כך מפני שמכדור-הארץ ניתן לראותו רק לפני הזריחה או מיד לאחר השקיעה - במקומות שונים ברקיע.
שבטים מסוימים במערב אפריקה חשבו כי נוגה ה"כפול" הוא שתי נשותיו של הירח.

ביבליוגרפיה:
כותר: כוכב הלכת נוגה
שם  התקליטור: המסע המופלא אל החלל : מסע וירטואלי לחקר היקום
מחבר: יאיר, יואב
עורכת התקליטור: סביר, בילי
תאריך: 2001
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי
הערות: 1. ניהול מדעי ודידקטי : ד''ר רחל מינץ.
2. ניהול הפיתוח: שי ליטבק.
3. תחקיר ועריכה: בילי סביר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית