האוויר נכנס לגופנו דרך האף ודרך הפה. שני חללים אלה נפגשים באזור הנקרא לוע. אנשים שמעשנים יונקים את עשן הסיגריה דרך הפה ומוציאים אותו דרך האף וכך ניתן לראות ששני חללים אלה מחוברים. בין חלל האף וחלל הפה מפריד החך. בחלקו הקדמי החך הוא גרמי (עשוי מעצם) והוא נקרא החך הקשה ובחלקו האחורי החך עשוי מסחוס והוא נקרא החך הרך. החך הרך מאפשר בדרך כלל מעבר בין חלל הפה וחלל האף אך לא תמיד - כשאנו בולעים מזון או משקה מתרומם החך הרך, כחלק מרפלקס הבליעה וחוסם את המעבר בין חלל האף לחלל הפה. לעיתים, כשמדברים או צוחקים ושותים באותו זמן מתרחשת "תאונה" והמשקה מתפרץ מהאף. במקרים אלה רפלקס הבליעה לא עבד כמו שצריךוהחך הרך לא חסם את המעבר בין חלל הפה וחלל האף בלוע.
את הלוע ניתן לראות כשאנו מסתכלים עמוק לתוך חלל הפה, כמו בעת בדיקת רופא. הקיר האחורי הנראה לנו הוא קיר הלוע.
האוויר שאנו נושמים, נכנס אם כן מהאף או מהפה, עבר דרך הלוע והגיע לגרון. מהגרון מתפצלים שני צינורות. הצינור הקדמי הוא הקנה והוא מוביל את האוויר לריאות. הצינור האחורי הוא הושט והוא מוביל מזון ומשקה לקיבה. בגרון נמצאת הלשונית האחראית לרפלקס הבליעה ונמצאים שם מיתרי הקול.
הביטוי "הקדים קנה לושט" מקורו בעובדה שהקנה קדמי והושט נמצאת מאחור. כשרפלקס הבליעה אינו עובד כמו שצריך מגיע מזון או משקה לקנה הקדמי במקום לושט. הדבר מעורר תגובת שיעול חזקה עד שכל המזון או המשקה עולה חזרה לגרון ומופנה לצינור הנכון – לושט.
הקנה הוא צינור העשוי מטבעות סחוס. הטבעות אינן שלימות לגמרי, חלקן האחורי חסר. טבעות סחוסיות אלה נוקשות יותר מרקמה רכה כמו שריר אך רכות יותר מרקמת עצם. בזכות נוקשותן נשאר הקנה פתוח כל הזמן ובכך מתאפשר לאוויר להיכנס בקלות לריאות. הושט, לעומת זאת, הוא צינור שכל דפנותיו הן שרירים ולכן הוא רך יותר ו"מעוך". החלל שבתוך הושט נפתח כשעובר בו מזון או משקה ואינו נמצא במצב פתוח כל הזמן כמו הקנה. ניתן לחוש בטבעות הקנה אם נוגעים בקדמת הצוואר באצבעות וקצת מזיזים אותן למעלה ולמטה.
הקנה מגיע עד אמצע בית החזה ושם מתפצל לשני סימפונות, הסימפונות הראשיים. סימפון ראשי אחד נכנס לריאה הימנית וסימפון ראשי שני נכנס לריאה השמאלית.
