הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > גוף האדם > חושיםעמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > גוף האדם > המוח ומערכת העצבים
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתאוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי


תקציר
איבר שיווי המשקל הנמצא באוזן הפנימית מעביר למוח מידע לגבי התנוחה והתנועה של הגוף. מידע זה נחוץ לשמירה על שיווי משקל. הפרעה בתחושת שיווי המשקל מתבטאת בסחרחורת ובחילה.



חוש שיווי המשקל
מחברות: ד"ר יעל קשתן; ד"ר רחל מינץ


לא רק לוליינים, שהולכים על חבל, שומרים על שיווי משקל. בכל רגע ורגע אנו שומרים על שיווי משקלנו, כדי שלא ניפול.
כדי לשמור על שיווי משקל עלינו לדעת בכל רגע את מצב הגוף שלנו: האם אנחנו נמצאים בתנועה או שאנחנו עומדים במקום? האם אנחנו שוכבים או עומדים, האם אנחנו מתכופפים? האם אנחנו נוטים לצד כלשהו?
את המידע לגבי תנוחת הגוף ותנועתו אנו מקבלים משלושה מקורות – ממראה העיניים, מהתחושה שבכפות הרגליים (כשאנו עומדים), במפרקים ובשרירים ומאיבר שיווי המשקל הנמצא בסמוך לשבלול של האוזן הפנימית, בכל צד.

איבר שווי המשקל

באיבר שיווי המשקל מצויים שלושה צינורות שצורתם כצורת קשת והם מלאים בנוזל. צינורות אלה נקראים "התעלות הקשתיות". כאשר הראש שלנו נע, נע גם הנוזל שבתעלות (בכיוון ההפוך) וקולטנים מיוחדים, המצויים בתוך הקשתות מגיבים לתנועת הנוזל.
שלוש הקשתות מסודרות בשלושה מישורים שונים כך שכל תנועה של הראש בחלל תגרום לתנועה של הנוזל באחת או יותר מהתעלות הקשתיות. הנוזל בתעלה שבמישור קדמי-אחורי ינוע כשהראש עושה תנועת כן. הנוזל שבתעלה שבמישור אופקי ינוע כשהראש עושה תנועת לא והנוזל שבתעלה שבמישור האנכי הרוחבי (כמו כתר) ינוע כשהראש מוטה לצדדים. תנועות בכל מיני כיוונים, בין המישורים, באות לידי ביטוי בתנועת הנוזל ביותר מאשר תעלה קשתית אחת.

הקולטנים שבתעלות הופכים את המידע לדחף עצבי ושולחים אותו דרך עצב שיווי המשקל למוח ושם הוא מפוענח. המוח "מחשב" את התנועה בכל אחת מהתעלות וכך אנו יודעים מהי תנוחת הראש והגוף שלנו.
בנוסף לקולטנים המגיבים לתנועת הנוזל בתעלות הקשתיות קיימים באיבר שיווי המשקל גם קולטנים המגיבים לתנועת הגוף ביחס לכוח הכובד. הם מעבירים למוח מידע אם אנו נעים כלפי מעלה או כלפי מטה.

מתי חשים סחרחורת ובחילה?

סחרחורת ובחילה מתרחשות כאשר יש סתירה בין המידע המגיע למוח מהמקורות השונים. למשל כאשר נוסעים במכונית ומסתכלים למטה: מאיבר שיווי המשקל מקבל המוח מידע שאנו בתנועה ואילו ממראה העיניים נדמה שאנו במנוחה. חוסר ההתאמה הזה גורם לבחילה.
גם פחד גבהים נגרם מחוסר התאמה במידע המגיע למוח: כשאנו מתבוננים אל פי התהום יש הרגשה שאנו עומדים ליפול אך התחושה בכפות הרגליים היא שאנו עומדים על קרקע יציבה וגם התחושה שמגיעה מאיבר שיווי המשקל אומרת שאנו עומדים ולא נופלים. כתוצאה מהסתירה במידע אנו חשים בסחרחורת.

זיהום חיידקי או נגיפי של איבר שיווי המשקל מתבטא בסחרחורות קשות ובחילות קשות. התחושה היא שכל החדר מסתובב. תחושה זו נקראת ורטיגו והיא גורמת סבל רב אך חולפת כעבור מספר ימים.
קיימות סיבות נוספות לורטיגו, חלקן מקורן במוח וחלקן באיבר שיווי המשקל.

ביבליוגרפיה:
כותר: חוש שיווי המשקל
מחברות: קשתן, יעל (ד"ר) ; מינץ, רחל (ד"ר)
שם  התקליטור: חלונות אל גוף האדם : על האדם ובריאותו
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי
הערות: 1. ניהול מדעי ודידקטי: ד"ר רחל מינץ.
2. התכנית פותחה בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב. בית הספר לחינוך. המרכז הטכנולוגי חינוכי - מדע וטכנולוגיה לחטיבות הביניים.
3. פתוח וכתיבה: ד"ר יעל קשתן, אלון ברהם, ד"ר רחל מינץ, ד"ר גילי מרבך-עד, ד"ר סמדר רייספלד.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית