אלוזיה (הרמז או ארמז), הוא צירוף לשוני שמכוון ומפנה את הקורא אל יצירה אחרת וקושר קשר אנלוגי בין הטקסט הנקרא לטקסט הנרמז. היצירה הנרמזת יכולה להיות בתחומים שונים כמו: מוסיקה, אירוע היסטורי או יצירת אומנות. היצירה הנרמזת תומכת ביצירה הספרותית ומאפשרת את הבנתה בצורה טובה יותר. לעיתים, היצירה הנרמזת היא המפתח להבנת היצירה הספרותית.
כדי לזהות את האלוזיה על הקורא להתמצא ברקע התרבותי, ההיסטורי או הלשוני של היצירה.
לעיתים יש צורך לעשות שימוש בספרי עזר כמו מילון, קונקורדנציה לתנ"ך, קונקורדנציה לברית החדשה, מיתולוגיה יוונית, מדרשים, תפילות, פתגמים ועוד. על הקורא לערוך השוואה בין הטקסטים (הנרמז והרומז).
 |
אלוזיה מקראית |
שימוש בלשון המקרא. ציטוט מתוך המקרא ושימוש בתמונות מוכרות. התייחסות מילולית אל פסוק מתוך המקרא, שיש לו משמעות בטקסט החדש.
בשיר "כתונת פסים " למשה אבן עזרא נאמר כי הגן לבש כותנת פסים. משמעות הרמז זה, דורשת מהקורא להתייחס אל כתונת הפסים המוזכרת במקרא בהקשרים שונים, של מלכות ובעיקר ליוסף וכתונת הפסים. הגן המתואר הוא גן מיוחד, מלכותי עטור בשלל רקמות וצבע.
מונחים קרובים: קונוטציה, אסוציאציה
