באירופה נוטים לראות בפחם דלק מלוכלך, מוצר מסובסד, שהביקוש לו נמצא במגמת ירידה וצפוי להיעלם בקרוב, אולם באזורים אחרים בעולם גדל שוק הפחם בהתמדה ותקני איכות הסביבה נשמרים, כותב מלקולם קיאי, מנכ"ל "מכון הפחם העולמי", במאמר שפורסם בגיליון פברואר של "אוקספורד אנרג'י פורום". נטישת הפחם והמעבר לשימוש בגז טבעי בייצור חשמל ניכרים בעיקר במדינות האיחוד האירופי. במדינות העולם האחרות, ובעיקר במזרח הרחוק, הפחם הוא עדיין הדלק המועדף.
נקודת המבט האירופית מתעלמת מכמה התפתחויות העשור האחרון ששינו את פני שוק הפחם:
• הביקוש העולמי לפחם גדל ב- 60% מאז 1970, יותר משיעור הגידול בביקוש לנפט.
• היקף הסחר העולמי בפחם גדל באותה תקופה ב- 230%.
• מוקד הסחר העולמי בפחם עבר בשנות ה- 80 מהאטלנטי לפסיפי, שהפך לשוק העיקרי.
• יצואני המזרח הרחוק (כסין וכאינדונזיה) גדלו בעשור האחרון וגברו על היצואנים המסורתיים בארה"ב ובדרום אפריקה.
הגידול בביקוש ובהיקף יצור הפחם בצפון אמריקה ובמדינות המתפתחות באסיה נבע מהעלייה הגדולה בצריכת החשמל. הביקוש לחשמל באסיה גדל בעשור האחרון ב- 75%, לעומת כ- 30% בצפון אמריקה וכ- 20% באירופה, ובמקביל נרשמה גם עלייה בביקוש לגז. אולם הביקוש של תעשיית החשמל לגז לא גדל במידה שווה בכל אזורי העולם.
נתח הגז הטבעי בהספקת אנרגיה לייצור חשמל באירופה גדל מ- 7% ב- 1990 ל- 17.5% ב- 2000, על חשבון הפחם, שהנתח שלו הצטמצם מ- 37% ל- 27%. בצפון אמריקה גדל באותה תקופה נתח הגז הטבעי על חשבון סוגי אנרגיה אחרים, אולם נתח הפחם ב"עוגת האנרגיה" נותר ללא שינוי. במזרח הרחוק נרשמה עלייה איטית בביקוש לגז וירידה בביקוש לנפט.
במדינות האיחוד האירופי נרשמה בשנות ה- 90 ירידה בייצור הפחם בגלל הוצאות הייצור הגבוהות והפסקת הסובסידיות, אולם במזרח הרחוק נרשמו עליות מרשימות בהיקף הייצור (אוסטרליה - 50%, אינדונזיה - 750%). חברות פרטיות הפועלות בתנאי שוק חופשי הצליחו להקטין את עלויות הייצור בעזרת טכנולוגיה חדישה ולהרחיב את היקף הייצור.
מחיר הפחם נותר יציב בהשוואה לגז ולנפט (ר' איור) ונרשמת ירידה במחירו במונחים ריאליים. מגמות אלו מבטיחות את המשך הביקוש לפחם בתעשיית החשמל, בעיקר בארה"ב ובמדינות מתפתחות באסיה, שאינן מחויבות להקטין את פליטות הפחמן הדו חמצני במסגרת אמנת קיוטו.
ניתן להקטין את הפליטות משרפת פחם בעזרת טכנולוגיות חדישות, כותב קיאי, ומצביע על תחנות הכוח הפחמיות המיושנות בבריטניה, שיעילותן נמוכה. החלפת תחנות הכוח הישנות בבריטניה בתחנות חדישות עשויה להשיג חסכון בפליטות 2CO בהיקף גדול יותר משהשיגה התוכנית לשימוש באנרגיה חלופית (ובעלות נמוכה יותר).
הפחם ימשיך למלא תפקיד מרכזי בעולם בהספקת אנרגיה וצריכתו אינה פוגעת בהכרח באיכות הסביבה. הטכנולוגיות החדשות מאפשרות להשתמש בפחם ולעמוד ביעדים שהציבה אמנת קיוטו, ועל קובעי המדיניות להכיר בכך ולהימנע מהעדפת שיקולי השמירה על איכות הסביבה .
(Oxford Energy Forum, 2/03)
