העור מהווה חיץ בין פנים הגוף והסביבה החיצונית. לעור יש תפקידים רבים:
1. למנוע חדירה של גורמים היכולים לפגוע בגוף כגון חיידקים וגורמי מחלה אחרים וכן חומרים מסוכנים.
2. למנוע איבוד מים והתייבשות.
3. לשמור על חום הגוף.
4. לקלוט מידע מהסביבה באמצעות הקולטנים המהווים את חוש המישוש.
העור מורכב ממספר שכבות. השכבה החיצונית ביותר נקראת אפידרמיס. תאים מתחתית האפידרמיס נודדים כלפי מעלה, מתים במהלך הנדידה ויוצרים שכבה של תאים מתים הנקראת שכבת הקרנית. זהו הציפוי שאנו מרגישים כשאנו נוגעים בעורנו. הקרנית מתקלפת כל הזמן ומתחלפת בתאים חדשים שמגיעים מתחתית האפידרמיס. הקרנית מגינה עלינו מפני חדירת גורמים זרים.
בתחתית האפידרמיס נמצאים גם המלנוציטים המייצרים את המלנין המעניק לעור את צבעו.
מתחת לאפידרמיס נמצא הדרמיס. שכבה זו מכילה סיבים רבים של חומר אלסטי ושל החלבון קולגן. השינויים בחומרים אלה מתרחשים עם ההזדקנות ונותנים לעור את המראה הזקן.
בדרמיס נמצאים כלי הדם המזינים את העור, בלוטות הזיעה המפרישות זיעה, בלוטות החלב המפרישות חומר שומני שמכסה את העור, זקיקי השערה והקולטנים הרגישים לתחושות השונות.
תפקיד הזיעה הוא לקרר את הגוף. הקרור מתרחש לא כשאנו מפרישים את הזיעה אלא כשהזיעה מתאדה מפני העור שלנו ומשתמשת לשם כך בחום גופנו. בלוטות הזיעה נמצאות בדרמיס, הן נראות כצינורות מפותלים אך מהן נמשך צינור ישר הפתח אל פני העור.
בלוטות החלב מפרישות את החומר השומני אל תוך זקיקי השערה והן מהוות מקור לבעיות במקרים מסוימים – כשהן נסתמות ומזדהמות מופיעים פצעונים על פני העור.
זקיקי השערה הם נרתיקים קטנים שבתוך כל אחד מהם גדלה שערה אחת.
קולטני התחושה מתחלקים לסוגים שונים, בהתאם לגרוי המפעיל אותם - קולטן לחום, לקור, למגע, ללחץ ולכאב. הקולטן המגורה מעביר את המידע למח. בזכות הקולטנים הללו מהווה העור איבר חשוב ביותר בקליטת מידע מהסביבה.
מתחת לדרמיס מצוי ההיפודרמים שהיא שכבת השומן של הגוף. עוביה של שכבה זו נע ממילימטרים בודדים אצל אדם רזה לסנטימטרים רבים אצל האדם השמן.שכבת שומן זו משמשת לבידוד ולשמירה על חום הגוף.
