הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > רפואה וקידום הבריאות
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתאוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי



תקציר
גורמי מחלה מוחלשים או מומתים המוזרקים לגוף יוצרים בגוף תגובה חיסונית ותאי זיכרון מבלי לגרום למחלה. כך אנו מתחסנים מפני המחלה בחיסון פעיל. במקרים מסוימים מזריקים לגוף נוגדנים מוכנים העוזרים להתגבר על המחלה וזהו החיסון הסביל.



חיסון מלאכותי
מחברים: ד"ר יעל קשתן; אלון ברהם


הודות להישגים הנפלאים של המדע, אפשר כיום לחסן בני-אדם, בדרך כלל באמצעות זריקה, והחיסון מונע את הופעתן של מחלות מסוימות. חיסון כזה נקרא "חיסון מלאכותי".
בעבר, לפני שגילו ג'נר ופסטר את סוד החיסון המלאכותי, מתו אנשים רבים, ובמיוחד ילדים, ממחלות שהיום כבר לא מתים מהן.
ישנם שני סוגים של חיסונים מלאכותיים: החיסון הפעיל והחיסון הסביל.

חיסון מלאכותי פעיל

בשיטת החיסון המלאכותי הפעיל מוזרקים לגוף גורמי מחלה מומתים או מוחלשים. בדרך זו גורמים רק להתקפה מדומה, כיוון שהפולשים המוזרקים חלשים מכדי לגרום למחלה ממש.
למרות זאת, תגובת הגוף לפלישה היא אמתית ונמרצת, ממש כאילו היו אלה פולשים מסוכנים. במצב זה תאי-הדם הלבנים מתגייסים לתקוף את הפולש, נוגדנים מופרשים, ונוצרים תאי זיכרון, כמו שקורה כשחולים במחלת ילדות.
לאחר זמן, כאשר התקפת אמת מתרחשת - כשחיידק או נגיף מסוכנים פולשים לגוף - הם נתקלים ב"צבא" גדול, שמוכן להדוף את ההתקפה. תאי הזיכרון, שנוצרו כבר קודם לכן, במהלך ההתקפה המדומה, מייצרים כמות גדולה של נוגדנים, שמחסלים במהירות את הנגיף. הפולשים מחוסלים מהר כל-כך, עד ששום מחלה אינה מתפתחת.
היום כל תינוק מקבל שורה של חיסונים פעילים נגד מספר מחלות מסוכנות.

 

 

חיסון מלאכותי סביל

לפעמים גורמי מחלה מסוכנים ביותר חודרים לגופנו, למשל: נגיף הטטנוס, חיידק השעלת או ארס נחש. גורמי מחלה אלה יכולים להיות קטלניים, משום שהם פועלים מהר מאוד, עוד לפני שהגוף מספיק לגייס את אמצעי ההגנה שלו. ברור, שכאן צריך לעזור לגוף להילחם בפולש באופן מידי. החיסון הפעיל לא יעזור במקרה כזה.

מה עושים?
מזריקים לגוף כמות גדולה של נוגדנים, שמתקיפים במהירות את גורם המחלה ומחסלים אותו. נוגדנים אלה מיוצרים מראש, במעבדה. חיסון הגוף בדרך זו יעיל רק לזמן קצר, משום שהנוגדנים מתפרקים, בסופו של דבר.

אם כן, החיסון הסביל נותן לגוף נוגדנים מוכנים (שמתפרקים לאחר זמן מה), ואילו החיסון הפעיל גורם לנו לייצר את הנוגדנים בעצמנו על-ידי תאים לבנים. (נוגדנים אלה נשארים בגופנו).

 

 

חיסון טבעי סביל

את החיסון הסביל המלאכותי מזריקים לגוף, כדי שיפעל נגד גורמי מחלה מסוכנים.
לעומת זאת, את החיסון הטבעי העוברים מקבלים מאמם עוד בהיותם ברחם. הנוגדנים המצויים בדמה של האם עוברים לעובר ומחסנים אותו. לאחר הלידה, התינוקות מקבלים נוגדנים דרך החלב שהם יונקים. כך הם מתחסנים לזמן קצר, לתקופת החיים הראשונה. מאוחר יותר יקבלו התינוקות חיסונים מלאכותיים, והם יתחסנו גם באופן טבעי, לאחר שיחלו במחלות מסוימות.

ביבליוגרפיה:
כותר: חיסון מלאכותי
מחברים: קשתן, יעל (ד"ר) ; ברהם, אלון
שם  התקליטור: חלונות אל גוף האדם : על האדם ובריאותו
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי
הערות: 1. ניהול מדעי ודידקטי: ד"ר רחל מינץ.
2. התכנית פותחה בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב. בית הספר לחינוך. המרכז הטכנולוגי חינוכי - מדע וטכנולוגיה לחטיבות הביניים.
3. פתוח וכתיבה: ד"ר יעל קשתן, אלון ברהם, ד"ר רחל מינץ, ד"ר גילי מרבך-עד, ד"ר סמדר רייספלד.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית