עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > ציונות > אישיםעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > אידיאולוגיות, תנועות וזרמים > הרעיון הלאומי היהודי > זרמים ציוניים > ציונות מדינית
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתההסתדרות הציונית העולמית. הארכיון הציוני המרכזי


תקציר
על בנימין זאב (תיאודור) הרצל (1860-1904) - נקודות ציון בחייו, על השפעת האנטישמיות על פועלו, ועל מפעלו הציוני.



בנימין זאב (תיאודור) הרצל ופועלו
מחברת: ד"ר אביגיל אורן



 

נקודות ציון בחייו


בנימין זאב (תיאודור) הרצל נולד ב- 2 במאי בשנת 1860 בבודפשט (שהייתה באותם ימים חלק של הממלכה האוסטרו-הונגרית), לאביו יעקב ולאמו ג'אנט לבית דיאמנט. אביו עסק במסחר ובבנקאות ואמו היא שדאגה לחינוכו והנחילה לו את אהבת הספרות.

משפחתו היתה מתבוללת, השתלבה באורח החיים בבודפסט, ולאחר מכן בווינה. עם זאת, לא הסתירה את מוצאה היהודי ואף שמרה על מנהגי המסורת היהודית. כך קיבל הרצל בילדותו חינוך יהודי, ואף נערך לו טקס בר-מצווה. מאוחר יותר למד בבתי-ספר כלליים, ברוח ה"השכלה" היהודית-גרמנית באותה תקופה. ב- 1878 עברה משפחתו לוינה, ובה רכש השכלה גבוהה במשפטים.

מגיל צעיר התגלו בו כשרונות ספרותיים, ולכן הוא זנח את עבודתו כמשפטן לטובת העיתונות, הספרות והמחזאות. בפעילותו זו המשיך גם כאשר עמד בראש הקונגרסים הציוניים.

ב- 1889 נישא הרצל ליוליה לבית נשאואר. חיי הנישואין לא עלו יפה, אולם בני-הזוג נשארו יחד בשל דאגתם המשותפת לילדיהם: פאולינה, הנס וטרודה.



 

השפעתה של האנטישמיות


כיהודי שחי בממלכה האוסטרו-הונגרית, שהייתה רב-לאומית, הכיר הרצל רעיונות לאומיים של עמים, שחיו בממלכה ושאפו לשחרור לאומי.
לאנטישמיות התוודע הרצל בשלבים שונים של חייו: הוא קרא את הכתבים האנטישמיים של דירינג האוסטרי (1882) ושל דרימון הצרפתי (1891). הוא חש באנטישמיות באופן אישי בהיותו חבר באגודת הסטודנטים 'אלביה', ולימים התפטר ממנה על רקע זה.

הרצל סיקר את משפט דרייפוס מטעם העיתון 'נייה פרווה פרסה', והושפע עמוקות ממנו במהלך המשפט הבשילה בו ההכרה, כי האנטישמיות היא המקור העיקרי של בעיית העם היהודי בגולה, וגרמה למפנה בגישתו של הרצל לפתרון הבעיה היהודית. הוא הבין, כי האנטישמיות קיימת בכל מקום שבו נמצאים יהודים, והאמין, כי הפתרון לכך הוא הקמת מדינה יהודית.



 

המפעל הציוני


אמונתו של הרצל (שנחשב לימים לאבי הציונות המדינית) בצורך להקים מדינה יהודית סללה את הדרך לפתרון מעשי. תחילה ניסה לעניין בעלי הון בתוכניתו. הוא פנה לברון הירש, שסייע ליהודים להתיישב בארגנטינה, אך נדחה על הסף. לפיכך, החליט לפרסם את תכונותיו בחוברת 'מדינת היהודים' (1896), ולהפיץ את רעיונותיו בעיתון שייסד ב- 1897 'די ולט' (העולם).

בשלב הראשון פעל לבדו. הוא נפגש עם השולטן התורכי, וביקש לעניין אותו ברכישת צ'ארטר להתיישבות יהודית בארץ-ישראל. לתוכנית הזאת ביקש את תמיכתם של מנהיגי הקהילה היהודית בבריטניה ואת מימונו של הברון רוטשילד. משנדחה על-ידם והחליט הרצל לפנות לציבור היהודי ויזם כינוס קונגרס ציוני של נציגי הציבור היהודי.

ב- 29-31 באוגוסט ב- 1897, התכנס הקונגרס הציוני הראשון בבזל, ובמהלך דיוניו נוצרה תשתית רעיונית לתנועה הציונית. הרעיונות האלה באו לידי ביטוי בתוכנית, שקראה "לרכישת מקלט בטוח במשפט גלוי לעם היהודי בארץ."
הרצל היה יושב-הראש של שישה קונגרסים, שבהם הוקמו מוסדות התנועה הציונית ועוצבה התוכנית הציונית.

ב- 1904 נפטר הרצל, כשהוא משאיר אחריו חזון ותשתית ארגונית לביצועו. בצוואתו ביקש להיקבר בארץ-ישראל. ואכן, באוגוסט 1949 הועלו עצמותיו ארצה, והוא נקבר בהר הנושא את שמו: הר הרצל.

ביבליוגרפיה:
כותר: בנימין זאב (תיאודור) הרצל ופועלו
שם  האתר: מסע בעקבות הרצל בארץ ישראל (1898)
מחברת: אורן, אביגיל (ד"ר)
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; ההסתדרות הציונית העולמית. הארכיון הציוני המרכזי
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; ההסתדרות הציונית העולמית. הארכיון הציוני המרכזי
הערות: 1. האתר  "מסע בעקבות הרצל בארץ ישראל (1898)"  פותח בשיתוף פעולה בין מטח והארכיון הציוני המרכזי.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית