עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > חוק וחברה במקרא
י"ל מאגנס


תקציר
על משמעם הקונקרטי של המושגים "עשיית מישרים" במסופוטמיה ו"עשיית משפט וצדקה" בישראל.



עשיית מישרים במסופוטמיה ועשיית משפט וצדקה בישראל – משמעם הקונקרטי של המושגים
מחבר: פרופ' משה ויינפלד


הליכה בדרך של misarum u kittum מכוונת… לקיום שוויון חברתי, דהיינו – לשיפור מצבם של הדלים והחלשים בחברה על-ידי מערכת צווים שתגרום להפסקת הדיכוי והעושק. כפי שנראה, מסתבר כי גם עשיית "משפט וצדקה" כרוכה בפעולות לטובת הדלים והעשוקים…
...יש להבחין בין "משפט צדק" ל"משפט וצדקה". הראשון מורה על הוצאת פסק דין צודק בבית דין, כפי שזה עולה מדברים טז 18 (השוו: ויקרא יט 15); ואילו המושג השני, אף-על-פי שהוא מורכב משני ביטויים, הריהו מורה על דבר אחד (=הנדיאדיס): צדק ושוויון חברתי.
ואכן במונח "צדק" בא בדרך-כלל לידי ביטוי העיקרון המופשט, בעוד "צדקה" מביעה על-פי רוב את המעשה הקונקרטי.* "צדק" כאידאל מופשט מתואר על כן בדרך של האנשה, ולפיכך אנו שומעים על "צדק" הנשקף משמים (תהלים פה 12, השוו: ישעיהו מה 8), על שלום וצדק הנושקים זה לזה (שם 11), על "צדק ומשפט" שהם מכון כיסאו של האל (תהלים פט 15, צז 6), ועל "צדק ומשפט" שבהם מארס אלוהים את ישראל (הושע ב 21). לעומת זה קשורה "צדקה" במעשים (ראו למשל, ישעיהו נא 2, נו 1 והביטוי "עשה צדקה"), ובתקופה מאוחרת אף קיבלה משמע מעשי של מתת חסד לעניים.
- - - - -
הנביאים, בשעה שהם מדברים על "משפט וצדקה", ודאי שאינם מתכוונים ל"ביצוע" או למעשי חסד בשעת הוצאת פסק דין, ואין צריך לומר שאין כוונתם להוצאת פסק דין צודק בלבד. ואכן אם נבדוק את הכתובים, המעלים את רעיון משפט וצדקה בנבואה ובספרות המזמורית, נראה כי הוראת המושג אינה מצטמצמת בשום פנים בגדר פעולה שיפוטית. אדרבה, עיקרו של המושג מכוון לשיפור מצבם של העניים והדלים, בלא ספק על-ידי תקנות שהמלך ושריו ממונים עליהן, ולאו דווקא על-ידי עזרה לעני בעומדו בריב עם עושקו. המונח משפט… היה במקורו קשור למובן מינהל (השוו: שפט באוגריתית…) …למעשה, במשפט וצדקה המקראי מקופל המובן של חסד ורחמים… והמושג משפט בצמד זה אין לתופסו במשמעו היורידי (= המשפטי).
- - - - -
ואמנם הבנה זו של צירוף המילים "משפט וצדקה" עולה מתוכחתם של הנביאים. כאשר מיכה מעלה את התביעות האלוהיות האידאליות ואומר: "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנַע לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ" (מיכה ו 8), הוא אינו מתכוון… להוצאת פסק דין צודק, שהרי (א) הפנייה מכוונת לכל אדם, והלוא לא כל אדם דיין הוא… (ב) שתי הדרישות האחרונות, "חסד" ו"הצנע לכת", עשויות ללמדנו כי תביעתו היא תביעה מוסרית כוללת, הקוראת למעשים טובים, ו"עשות משפט" משמש ביטוי למעשה הצדק החברתי. והוא הדין לעמוס, התובע "וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן" (עמוס ה 24).
אם אנו בודקים כנגד מה מתריעים נביאים אלה, אנו רואים כי העוול העיקרי בעיניהם אינו עיוות דין תוך ישיבה על כיסא המשפט, אלא דיכוי ועושק מצד העשירים ובעלי אחוזות ומצד חוגי השלטון, החולשים על סדרי הכלכלה החברתיים. עמוס מוכיח את האוצרים חמס ושוד בארמונותיהם (ג 10), את הנשים הרוצצות אביונים (ד 1), את הלוקחים משאת בר מדל ויושבים בבתי גזית (ה 11), את המקטינים אֵיפָה, מגדילים שקל וקונים בכסף דלים ואביון בעבור נעלים (ח 5-6)…
- - - - -
האמת והצדק באים אפוא לידי הגשמה באמצעות חקיקת חוקים לטובת האוכלוסייה. ואולם תפקידו של המלך בעשיית משפט יתום ואלמנה עולה בהדגשה יתרה בכתבי אוגרית. וכך מאופיין בהם המלך האמיתי: "ידין דין אלמנה, ישפוט משפט יתום / קצר נפש".

לעשות משפט או לשפוט משפט במובן של עשיית מעשים לטובת העניים והחלשים בולט ביותר בדברי הנביאים הגדולים. ומאלפת במיוחד הנבואה בזכריה ז 9-10. בנסחו את התביעות האידאליות של הנביאים הראשונים אומר נביא זה: "…מִשְׁפַּט אֱמֶת שְׁפֹטוּ וְחֶסֶד וְרַחֲמִים עֲשׂוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. וְאַלְמָנָה וְיָתוֹם גֵּר וְעָנִי אַל תַּעֲשֹׁקוּ וְרָעַת אִיֹש אָחִיו אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם."


* ולעניין הבחנה זו: יעקב ש' ליכט, "צדק, צדקה, צדיק", אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, תשל"ב-1971, כרך ו, עמ' 681.


מתוך: משה ויינפלד, משפט וצדקה בישראל ובעמים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס והאוניברסיטה העברית, תשמ"ה-1985, עמ' 18-19, 24. בהשמטת רוב הערות המחבר.

ביבליוגרפיה:
כותר: עשיית מישרים במסופוטמיה ועשיית משפט וצדקה בישראל – משמעם הקונקרטי של המושגים
מחבר: ויינפלד, משה (פרופ')
שם  הספר: משפט וצדקה בישראל ובעמים
מחבר: ויינפלד, משה (פרופ')
תאריך: 1985
בעלי זכויות : י"ל מאגנס
הוצאה לאור: י"ל מאגנס
הערות: 1. בהשמטת רוב הערות המחבר.
הערות לפריט זה: 1. בהשמטת רוב הערות המחבר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית