עמוד הבית > ישראל (חדש) > חבלי ארץ, אתרים ומסלולי טיול > העמקים > עמק בית שאןעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > שימור > שמורות טבע וגנים לאומיים
מורשת דרך : כתב העת של מורי הדרך לתיירות בישראל


תקציר
לאחר 15 שנים של חשיפה, שיחזור, שימור ופיתוח, גן לאומי בית שאן הוא אחר מאתרי הביקור הגדולים והמרשימים ביותר בארץ, את שרידי עברה המפואר של העיר מהתקופה הרומית-ביזאנטית - התיאטרון, בית המרחץ, רחובות העיר, העמודים, הפסיפסים הצבעוניים ועוד - מוזמן המבקר לגלות בעזרת שפע חידושים תיירותיים המתוכננים להיפתח בקרוב.



רכבת אל העבר
מחבר: ניסים בדוס


לאחר 15 שנים של חשיפה, שיחזור, שימור ופיתוח, גן לאומי בית שאן הוא אחר מאתרי הביקור הגדולים והמרשימים ביותר בארץ, את שרידי עברה המפואר של העיר מהתקופה הרומית-ביזאנטית - התיאטרון, בית המרחץ, רחובות העיר, העמודים, הפסיפסים הצבעוניים ועוד - מוזמן המבקר לגלות בעזרת שפע חידושים תיירותיים המתוכננים להיפתח בקרוב.

גן עדן, אם בארץ ישראל הוא, בית שאן פיתחו", כך תיאר ריש לקיש, אחד התנאים החשובים במאה השלישית לספירה, את בית שאן. תיאור זה ומקורות נוספים, מעידים על חשיבותה של העיר בתקופות קדומות, ובעיקר בשיא פריחתה בתקופה הרומית-ביזאנטית. שפע המים באזור בית שאן, האדמה הפורייה והיבולים המוצלחים, כמו גם מיקומה הגיאוגרפי של העיר על פרשת דרכים המחברת בין הים לירדן, הביאו את המתיישבים לבית שאן כבר באלף החמישי לפני הספירה.

בתל הקדום שנמצא במרכז גן לאומי בית שאן טמונות כ- 20 שכבות יישוב, למן האלף החמישי לפני הספירה, מהתקופה הניאוליתית, המצרית, הכנענית, המקראית, ההלניסטית והרומית הקדומה.

החפירות בתל בית שאן נערכו כבר בשנות העשרים ע"י אוניברסיטת פנסילבניה וחפירות נוספות למשך תקופה קצרה נערכו ב- 1983 ע"י פרופ' יגאל ידין ז"ל. אחריו, במסגרת פרויקט בית שאן, נערכו חפירות ע"י פרופ' עמי מזר מהאוניברסיטה העברית.

כיום ניתן לראות מהחשיפה האחרונה שרידים מהתקופה הכנענית, בהם בית המושל המצרי אשר שוחזר בשנתיים האחרונות. בתוך שרידי הבית הוצבו שלטי המחשה והסבר, רפליקות של הלוחות וההקדשות שנמצאו במקור בתוך המבנה, ניתן גם לראות בבירור שרידים מתקופתו של שלמה המלך, מהמאה העשירית לפני הספירה. בנוסף, ניתן לצפות מהתל על הרי הגלעד ולמרגלותיו ניתן לראות את שרידי הגשר הרומי הקטוע, ואת אחד משערי העיר - הלא הוא שער דמשק.

בתצפית לכיוון מערב ודרום ניתן להשקיף על הרי הגלבוע ולחבר בין סיפור הפלישתים לתלייתם של שאול ובניו על חומות העיר בית שאן.

למרגלות ההרים, ניתן לצפות על מרכז העיר הרומית-ביזנטית, על רחובותיה המרכזיים והמונומנטים המרשימים שבה. לפני שאגע בשאר הממצאים החשובים שנחשפו במרכז העיר, אקדים ואספר מעט על הפרויקט האדיר שהביא את גן לאומי בית שאן למה שהוא היום.

ב- 1986, עקב בעיות אבטלה קשות שהיו בבית שאן והאזור, חברו להם מספר גופים - רשות הגנים הלאומיים לשעבר, כיום רשות הטבע והגנים, הקרן הקיימת לישראל, רשות העתיקות, האוניברסיטה העברית, משרד התיירות באמצעות החמ"ת ומועצה מקומית בית שאן, וקלטו 250 עובדים מבית שאן והאזור לעבודת חפירות ארכיאולוגיות בגן לאומי בית שאן. שטח החפירות היה בתוך חורשת אקליפטוסים. לאחר שנעקרו העצים, נחשפו תחתיהם ממצאים מרהיבים ביופיים. לאחר 15 שנים של חשיפה, שיחזור, שימור ופיתוח, גן לאומי בית שאן היום הוא אחר האתרים הגדולים והמרשימים ביותר בארץ.

התיאטרון הרומי - ממצא מעורר התפעלות

חשיפתו של התיאטרון נערכה כבר בשנות השישים ע"י ד"ר שמעון אפלבום וד"ר אברהם נגב. התיאטרון מהתקופה הרומית נבנה במאה השנייה לספירה והוא בנוי מקיר הסקנפרונס, קיר התפאורה הקבוע, המתנשא לגובה 23 מטרים ובנוי משלוש קומות של עמודים, כותרות, ארכיטרבים, אפריזים וכרכובים מעוטרים להפליא. בקרמת הקיר נבנתה הבמה למופעי הדרמה ולפניה האורכסטרה, שבה ניגנה התזמורת. הקהל ישב על שלושה גושי מושבים, שכללו כ- 7000 מקומות ישיבה. קיים ויכוח האם הגוש השלישי היה קיים או שבנייתו רק החלה ולא נשלמה.

מכל מקום, מה שרואים היום הוא גוש מושבים מושלם, ומהגוש השני נותר רק המסד, ללא המושבים.

מצב השתמרותו של התיאטרון מעורר התפעלות, בהשוואה למקומות אחרים בארץ. העבודות שנעשו במהלך שנות הפרויקט, שינו את התיאטרון הן מבחינה השימור והן מבחינת השחזור. עבודת השחזור כוללת חשיפה של 12 עמודים, מתוכם שמונה הכוללים כותרות, ארכיטרבים, אפריזים וכרכובים, והם יוצרים פינה מושלמת ומרשימה בצד המזרחי של התיאטרון. בנוסף, שוחזרה במת התיאטרון וכן מספר מושבים בגוש המושבים שביציע העליון. עוד עובדה ראויה לציון היא רמת האקוסטיקה הגבוהה שיש בחלל התיאטרון, המאפשרת גם היום לערוך כאן מידי שנה את פסטיבל בית שאן. כל פסטיבל מציג כתריסר מופעים, של אופרה, מחול ופולקלור. חווית הצפייה בתיאטרון המשוחזר היא נדירה ומרשימה, באווירתה ובתחושה האותנטית המצויה כאן.

במהלך שנות החפירה האחרונות, נחשפו תעלות הניקוז למי הגשמים מתחת לבמת התיאטרון. כמו כן, נתגלו שרידים קדומים יותר של תיאטרון מהמאה הראשונה לספירה.

התיאטרון הרומי. השתמרות מעוררת התפעלות (צילום: דני בירן)

בית המרחץ - ה"קנטרי קלאב" של הביזאנטים

ממערב לתיאטרון, נחשף בית המרחץ מהתקופה הביזאנטית (מאות 4-7 לספירה), שהשתרע על שטח של כשבעה דונמים, זהו בית מרחץ רחב-ממדים לכל הדעות, הגדול ביותר שהתגלה בארץ. המשלחת שחפרה את בית המרחץ מטעם רשות העתיקות, בניצוחם של גבי מזור ורחל בר נתן, מצאה באתר בית מרחץ הבנוי בצורה סימטרית-קווית ובמרכזו חדרים חמים, המופעלים ע"י מערכת היפוקאסטים (מערכת חימום).

בתוך החדר ניצבו עמודונים בגובה 1.1 מטרים, מעליהם הונחו לוחות חימר שכוסו ברצפת שיש. דפנות הרצפה לא הגיעו עד סוף הקיר, כך שנוצר מרווח, דרכו נפלטו האדים החמים שהוזרמו מכיוון התנורים אל בין העמודונים מתחת לרצפה. החדר הפך לסאונה וכאשר הרצפה התחממה, שפכו עליה מים קרים מתוך אמבטיה, ושוב עלו ממנה אדים.

חדרים רבים נבנו מסביב לבית המרחץ, וחלקם שימשו כחדרי בריאות ולטיפולי עיסוי, בצד הדרומי הייתה רחבה הנקראת פלסטרה, שם נאספו הבאים למפגשים חברתיים, שיחות פוליטיות ועסקיות, משני צדי בית המרחץ היו בריכות מים קרים מוקפות בעמודים, למי שרצה לשבת או להשתכשך במים.

אין ספק שרמת הבילוי והחוויה במקום הזה הייתה גבוהה, ממש "קנטרי קלאב" של התקופה הביזאנטית. המקום רחש פעילות בכל שעות היום, מהבוקר עד הערב.

חדרים רבים בבית המרחץ רוצפו בפסיפס ועוטרו בצורות גיאומטריות מרהיבות ובשלל צבעים. בתוכם מופיעות כתובות רבות, המתעדות את תרומתם של אישים מהתקופה לשיפוץ ולשיפור המבנה הגדול.

בצד המזרחי נחשף בית מרחץ נוסף מהתקופה הרומית שלא הושלמה חשיפתו, אך ניכר שהיה מבנה גדול-ממדים עם מערכת קמרונות. בצמוד לו נתגלו שירותים עתיקים, בחזקת אטרקציה למבקר. רואים כאן בבירור את תעלות המים בחלק העליון ואת לוחות האבן היוצאים מתוך הקיר, רווח של כ- 20 ס"מ בין לוח אבן למשנהו. על שני הלוחות הניחו כנראה מושב עץ, וכך נוצר בית הכסא, המזכיר מאוד את זה המוכר לנו היום. מבנה השירותים היה מקורה בחלקו סביב, ובמרכזו היה פתוח למניעת ריחות רעים. גם מבנה זה לא נפל ברמת תכנונו והדרו משאר המבנים, פארו אותו עמודים וכותרות ורצפתו כוסתה בחלקה בשיש ובחלקה בפסיפס.

רחובות העיר רעדו

במהלך החשיפה המסיבית של מרכז העיר הרומית-ביזאנטית, התגלו בה שני רחובות מרכזיים. לאחד קראו הארכיאולוגים רחוב פלדיוס, משום הכתובת המספרת על אחד השליטים מהתקופה הביזאנטית שנמצאה בסתיו (מדרכה) שבצד המערבי של הרחוב.

ברחוב היה קדדו מרוצף בזלת ובמרכזו תעלת ניקוז הבנויה מאבן גמלונית. שני טורי עמודים ניצבו משני צדי הרחוב ומעבר להם סתיו ובהמשך שתי שורות של חנויות.

בין החנויות לטורי העמודים היה גג רעפים, אולם הרחוב עצמו לא היה מקורה. הסתיו בצד המערבי מעוטר בפסיפס צבעוני הכולל צורות גיאומטריות מעניינות. בחלקים של הסתיו ניתן לראות בניה משנית של ריצוף שיש. החופרים יודעים שעל הרחוב עברו מספר שיפורים בתקופות שונות. יש להדגיש שהרחוב כפי שהוא נראה היום משוחזר באופן חלקי, כאשר חלק מהעמודים הוצבו מחדש וחלקם שוחזרו.

בתקופה הביזאנטית שונה הרחוב. שורת החנויות הופסקה בקטע הישר האופייני, נבנתה סיגמה, מעין חצי עיגול של מבנה חנויות, ובכך הוגדל השטח המסחרי של מרכז העיר. בתוך אחת החנויות, שנחשבו ליוקרתיות ביותר, נתגלתה רצפת פסיפס שבמרכזה דמות האלה טיכה, על ראשה כתר חומות ובידה היא אוחזת בקרן שפע. הכתר והקרן מסמלים את ההגנה והשפע שמעניקה האלה לעיר.

ברחבת הסיגמה מהתקופה הערבית נתגלו למעלה מ- 500 שלדים קבורים. כפי הנראה, כאשר ירדה בית שאן מגדולתה, הפך השטח לבית קברות מוסלמי. קרוב מאוד לאזור הסיגמה התגלה צינור חרס באורך מטר אחד, ובתוכו למעלה מ- 600 מטבעות מהתקופה הביזאנטית.

במרחבי האתר ניתן להתרשם ממערכת המים המתוחכמת ומתעלות הניקוז, שעד היום, למרות שאינן משוחררות לחלוטין, הן עדיין פעילות.

הרחוב החוצה את רחוב פלדיוס ממזרח למערב הוא רחוב סליוונוס (הרקומנוס), ובו נחשפו חנויות ובריכת השתקפות גדולה. בצומת שני הרחובות נחשף המונומנט המרכזי של העיר - הנימפיאון, מזרקת מים מפוארת ומקדש גדול. ברחבת המקדש התגלה עמוד ועליו כתובת המספרת על אל היין דיוניסוס וסימנים של מזבחות ששימשו לטקסים הפולחניים במקדש.

ברחבת המקדש וברחבת הנימפיאון ניתן לראות את סימני המפולת שארעה בעקבות רעידת האדמה בשנת 749 לספירה, הממחישים את הדרמה שהתחוללה בעיר באותם רגעים. בהמשך רחוב סילוונוס רואים קשתות שלמות נפולות, כשלצדן עמודי שיש וכותרות. באחת החנויות ברחוב התגלו עשרות מטבעות זהב, המתעדות את תאריך רעידת האדמה. הפריטים הארכיטקטוניים הרבים שהתגלו ברחבת המונומנטים מונחים כיום בשטחי האתר ומוצגים לציבור הרחב.

יופיים והדרם של הפריטים מעידים על תשומת הלב הרבה שהקדישו הרומים לתכנון האסתטי של המבנים ומדגישים את העוצמה שבגודלם.

מבואה חדשה ומופע לילי

לצד עבודות החפירה הארכיאולוגיות ועבודות השימור והשחזור, עומדים לקום בגן מספר מוקדים תיירותיים של המחשה והסבר וכן נקודות למנוחה, מוצלות בעצי הדקל ונקודות מי שתייה קרים. כלכ זאת, כדי לתת מענה למבקרים, ליצירת חוויות ביקור מושלמת באתר ההיסטורי המפואר של בית שאן.

לאחר שתושלם המבואה החדשה, תקום תחנת שינוע שתאפשר למבקרים לנוע בשטחו הרחב של האתר באמצעות רכבת בעיצוב מיוחד, שתעצור בתחנות לאורך המסלול התיירותי. במבואה יוקם גם מודל של העיר בית שאן לתקופותיה, באמצעותו ניתן יהיה לקבל תמונה כוללת של האתר עוד לפני תחילת הסיור בו. סככות המללה גדולות ישמשו כמקום התארגנות לקבוצות ולאורך המסלול יוצב שילוט חדשני ואמצעי המחשה שונים. בנוסף, יהיו בכניסה גם חנות מזכרות גדולה, מזנון מרווח וחצר ישיבה הצופה לאתר.

בשלבי תכנון נמצא כעת המופע הלילי הייחודי של האתר, המתוכנן בהשקעה של כ-3 מיליון דולר וממומן ע"י משרד התיירות. המופע הלילי, חוויה יוצאת דופן שאין עדיין כדוגמתה בארץ, מבוסס על משחקי אורות ודמויות, וייתן מענה לביקור בבית שאן גם בחודשי הקיץ החמים.

בתיאטרון הרומי ניתן לקיים מופעים מסוגים שונים, כולל כנסים ואירועים. במרחבי הגן ניתן לקיים פעילויות מיוחדות לקבוצות גדולות ולארגונים שונים. בימים אלה הולכת ונשלמת בנייתה של אכסניית הנוער בצדו המזרחי של האתר, ובקרוב עומד להסתיים פרויקט מרכז המבקרים במבנה הסראיה. מתוכנן פה גם מוזיאון, בו יוצגו ממצאים מהאתר ואף פסלים ייחודיים שהתגלו בבית שאן במהלך שנות החפירה.

ביבליוגרפיה:
כותר: רכבת אל העבר
מחבר: בדוס, ניסים
תאריך: מרץ 2002 , גליון 97
שם כתב העת: מורשת דרך : כתב העת של מורי הדרך לתיירות בישראל
הוצאה לאור: ישראל טרוול ניוז
הערות: 1. עד שנת 2001, שמו הקודם של כתב העת היה: מורשת דרך : בטאון אגודת מורי הדרך לתיירות בישראל.
הערות לפריט זה: 1. הכותב היא מנהל גן לאומי בית שאן
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית