הסדרי נגישות
עמוד הבית > אחר > פנאיעמוד הבית > מדינת ישראל > מים ותשתיות > תחבורה
מורשת דרך : כתב העת של מורי הדרך לתיירות בישראל


תקציר
על מסילת הברזל הראשונה בישראל (מיפו לירושלים) ועל מסלולי טיול שיכולים להתבצע כיום באמצעות רכבת.



על פי תנועת הרכבות
מחבר: משה פרנק


מסילת הברזל הראשונה בארץ ישראל, נולדה למעשה מיוזמה תורכית וכישלון צרפתי. תחילתו של הסיפור בחודש אוקטובר 1888 כאשר השלטון העות'מאני החליט על חלוקת זיכיון לסלילת מסילת ברזל מיפו לירושלים.

במכרז זכה יוסף נבון, איש עסקים ירושלמי, וזה החליט למכור את הזיכיון לחברת מניות צרפתית תמורת מיליון פרנק. החברה הצרפתית החלה לגייס הון מהציבור וניגשה למשימה. הוטל עליה לסלול מסילה צרה לאורך 87 ק"מ באפיקו של נחל שורק. הנתיב המתפתל בערוץ הנחל נבחר משיקול כלכלי שחייב מינימום השקעה בחציבה, ובשל הימצאותם של מקורות מים להזנת קטרי הקיטור.

הפועלים שנועדו לביצוע המשימה הובאו ממצרים, וכעת נותרה רק שאלת פסי הברזל שנועדו להוליך את הרכבת הארץ ישראלית הראשונה מהשפלה לעיר הקודש. בשלב זה מצטרף לתמונה כישלונה של החברה הצרפתית.


 

מגרש הפרות


באותם ימים עסקה חברה צרפתית אחרת בניסיון לחפור את תעלת פנמה. העבודות לא עלו יפה והחברה פשטה את הרגל. רכושה נמכר, כולל מאות קילומטרים של פסי ברזל, חמישה קטרים מסוג "בולדווין פנמה", עשרות קרונות נוסעים וקרונות משא, ציוד טכני ועוד חומרים הדרושים לסלילת המסילה. חלקו של הציור הזה נרכש על ידי הזכיינים ועד מהרה מצא דרכו לפלשתינה. בסוף ספטמבר 1892 הושלמה עבודת הסלילה והרכבת הראשונה עלתה לירושלים.

הייתה זו רכבת מוזרה ביותר. קטרי הקיטור צוידו בפגושים שנועדו לגירוש פרות מהמסילה. הותקנו בהם קולטי גיצים במטרה למנוע שריפות בשולי הדרך, והוצמדו פנסי נפט עצומים כדי לאפשר נסיעה בלילה. בקרונות הוכשרו תאים מיוחדים לנשים מוסלמיות ולחלקם היו מרפסות פתוחות. קרונות פחם ומיכלי מים שנגררו בעקבות הקטר אפשרו את יצירת הקיטור להנעת הגלגלים. בתחנות שלאורך הדרך הוצבו מכלי מים גדולים ועגולים שהוזנו מבארות ומעינות וסיפקו מים לרכבות החולפות.

במשך יותר מ- 100 שנים, למעט הפסקה קצרה במלחמת השחרור, עלתה הרכבת במסילה לירושלים. רבים מבני התקופה הצליחו לטעום את טעמה של הנסיעה בנתיב היפיפה שהתפתל בערוץ הנחל והגיע לדרומה של ירושלים, עד אשר בחודש יולי 1998, הוחלט לסגור את הקו מחוסר כדאיות כלכלית. כך הצטמצמה לה מפת מסילות הברזל בישראל לכדי מסילה אחת ויחידה שעברה לאורך חוף הים מתל אביב לחיפה ולנהריה.



 

פולקלור רכבת העמק


סלילתה של המסילה מיפו לירושלים, הייתה חלק מתוכנית נרחבת יותר של השלטון העותומאני לרשת את המזרח התיכון במסילות ברזל. בראשית המאה ה- 20 החלו העבודות להקמת הרכבת החיג'יזית שנועדה לחבר את חצי האי ערב עם איסטנבול. סעיף אחד של המסילה פנה מערבה בערוצו של הירמוך לכיוון עמק חרוד והעיר חיפה. כך החלה "רכבת העמק" המפורסמת את דרכה, ובעקבותיה גם סיפורי הפולקלור והבדיחות על חשבון התנהלותה האיטית ביותר.

ההכנות למלחמת העולם הראשונה הביאו לסלילת מסילת ברזל נוספת מעפולה דרך השומרון, לרגלי ההרים עד באר שבע, ניצנה ומרכז סיני. במהלך ניסיונם של הטורקים לכבוש את תעלת סואץ הם הסתייעו במסילה זו, אולם, הבריטים הדפו את הטורקים צפונה וסללו מסילת ברזל חדשה בסמוך לקו החוף.

לאחר כיבוש הארץ על ידי הבריטים, החלו שלטונות המנדט בסלילת מסילות ברזל נוספות. הם שיפרו את המסילות הישנות וקבעו את חיפה כבסיס המרכזי של הרכבות בפלשתינה. בשנות ה- 40 נוספה המסילה שחיברה את ארץ ישראל עם לבנון במסילה שעברה דרך ראש הנקרה, ואולם במהלך המאבק נגד הבריטים פוצצו חלק מהגשרים במסלולה של מסילה זו כמו גם גשרים אחרים שנהרסו בלילה הידוע כ"ליל הגשרים". רק לקראת סוף 1949 חודשה תנועת הרכבות בכל הארץ, אך בהיקפים מצומצמים יותר.

נסיבות שונות ובעיקר קוצר ראות של רשויות התכנון בארץ הביאו לכך שכמות הנוסעים ברכבות בארץ הלכה ופחתה, והן שימשו בעיקר להובלת משאות. ואולם, במרוצת השנים נוצרה צפיפות בכבישים וממשלות ישראל נאלצו למצוא פתרונות תחבורתיים הולמים ומתאימים לתקופתנו. כך החלה הרכבת לתפוס חזרה את מקומה ככלי תחבורה להסעת המונים בין מרכזי האוכלוסייה בישראל. ברחבי הארץ נוסעות כיום רכבות חדישות, נוחות, מרווחות ומהירות. מספרן גדל והולך והן פוקדות בתדירות גבוהה תחנות קצה מרוחקות כמו נהריה ובאר שבע. תדירות הנסיעה עולה בהתמדה תוך עמידה בלוח זמנים קפדני. תחנות רכבת רבות נמצאות כיום במרכזי ערים ואלה המרוחקות יותר מקושרות בקווי אוטובוס אל המרכז.



 

חוויה של טיול


בעקבות התפתחות תשתיות הרכבת שנים האחרונות, מתבקש מאליו הרעיון לכלול את האתרים השונים שבהן מצויות תחנות במסלולי טיול שונים ברחבי הארץ. ניתן כיום לצאת ביחידים, משפחות או קבוצות לטיול חווייתי באמצעות הרכבת. הנסיעה נוחה, זולה, מהירה יחסית, מאפשרת הגעה לקרבת היער המבוקש, ביצוע הטיול וחזרה הביתה באותה נוחות שבה הגענו לאתרי הטיול. עם זאת, טיול של קבוצות ברכבת מחייב אחריות רבה מצד המלווים, שכן יש חשש לאבד נוסע ששכח לרדת בתחנה הנכונה או בשעה שמחליפים רכבת. חשוב לבדוק היטב את לוח הזמנים, לתכנן את ההגעה לתחנת המוצא ולרכז את כל הקבוצה בקרון אחד. על אף הקושי להדריך את המטיילים במהלך הנסיעה, עדיין רבים היתרונות בביצוע טיול ברכבת, שכן, הנסיעה מהווה חוויה בפני עצמה.

בדרך כלל עדיף לבצע טיולי רכבת לאתרים קרובים לתחנות היעד, אך ניתן להרחיב את מעגל הטיול על ידי שימוש בתחבורה המשלבת נסיעה ברכבת ובאוטובוס. אפשר אפילו להגיע ברכבת לתחנה מרוחקת שממנה ניתן להמשיך באוטובוס במטרה להוזיל את עלות הטיול, כמו למשל נסיעה ברכבת לבאר שבע והמשך באוטובוס לאילת או לים המלח. דוגמה נוספת של לטיול כזה היא הנסיעה ברכבת לנהריה והמשך באוטובוס לטיול בגליל המערבי.

הנסיעה ברכבת מאפשרת בין השאר פעילויות הקשורות בכלי תחבורה זה. בין השאר ניתן להתאים לקבוצות מסוימות סיפורים וזיכרונות הקשורים ברכבת, ואף לפצוח בשירי רכבת. ניתן לשלב גם טיולים הקשורים בהתפתחות הרכבת בארץ, כגון טיולים בעקבות רכבת העמק, כולל צפייה בתחנת הרכבת המשוחזרת בכפר יהושע, סיור בפארק קרית חרושת המביא אף הוא מוצגים מימיה של הרכבת בקו חיפה צמח, ביקור במוזיאון הרכבת בחיפה, וטיול באתרים המשחזרים את רכבות העבר כמו החצר הישנה בעין שמר ואתר גשר הישנה.

העובדה שעומד לרשותנו כלי תחבורה חדיש ונוח, מחייבת חשיבה אחרת ופתיחות כדי שאפשר יהיה לנצל את הרכבת למטרתנו. טיול ברכבת מתאים בראש ובראשונה לתיירות פנים, אבל ראוי לחשוב על שימוש חלקי ברכבת גם בטיולים של תיירים מחו"ל. טיולים ברכבת עשויים למשוך אליהם גם רבים מבין אספני וחובבי רכבת בארץ ובעולם.



 

באר שבע, קרית גת ונען


מסלולי הטיולים באמצעות הרכבת יכולים להתבצע כיום באזור הדרום, בצפון הארץ ובאזור ראש העין והשפלה.

היעד העיקרי לטיול בדרום הוא העיר באר שבע. תחנת הרכבת מצויה במרכז העיר, ומכאן ניתן לצאת לסיור באזור העיר העתיקה מהתקופה העותומאנית, כולל תחנת הרכבת הישנה, מסגד ג'אמע אל כביר, בית הסראיה המשמש כיום תחנת משטרה, בית הספר לילדי השיח'ים, בית עראף אל עראף, אתר באר אברהם, המשמש כיום מרכז מידע, בית הקברות הבריטי לחללי מלחמת העולם הראשונה, הגשר הטורקי ופארק נחל באר שבע.

בנוסף ניתן לבקר בשוק הבדואי, במרכז האומנויות האתיופי ובתערוכה המשלבת ציור ופיסיקה באוניברסיטת בן גוריון. סיור אחר ניתן לבצע במגוון בתי כנסת המייצגים עדות שונות בשכונה א' בעיר.

יעד אחר לטיול הוא קרית גת וסביבותיה. התחנה נמצאת בפאתיה המזרחיים של העיר וניתן לצאת ממנה לטיול בתל ערני שבסביבתו התנהל קרב קשה בסוף 1948. כדאי לבקר בקבר האחים של 87 הרוגי הפלוגה הדתית מנתניה, בשרידי הכפר עיראק אל מנשיה, לערוך תצפית ממרומי התל, במאגר המים ובפרדס של קיבוץ גת.

באמצעות אותה רכבת ניתן להגיע גם לתחנת נען. התחנה ממוקמת בשומקום, וזה גם יתרונה. מכאן אפשר לצאת לטיול הכולל את מעיינות גבתון והתל שבסמוך, חורשות פיקניק ענקיות ומרבדים של פרחי עונה. עבודות פיתוח שנעשו ליד התחנה חשפו לא מכבר מערכת עתיקה ומעניינת להובלת מים. כדאי לשוטט בין הבארות של הכפר נענה ושרידיו.



 

רמלה, רחובות, יבנה ואשדוד


הרכבת לרחובות עוצרת בפאתי העיר, בסמוך למכון ויצמן. הדבר מאפשר גישה נוחה לסיור במכון ובבית הנשיא הראשון, חיים ויצמן. מכאן קל להגיע לפקולטה לחקלאות ולמכון איילון בגבעת הקיבוצים, שבו ניתן לראות מפעל נשק תת קרקעי של ההגנה. מתחנת רחובות ניתן לצאת גם לסיור באתרי המושבה רחובות. כאן גם המקום לספר על הפרדסים ובתי האריזה, פעילות המחתרות והקרב על תחנת הרכבת ועוד.

הרכבת הממשיכה מרחובות לאשדוד עוצרת בתחנת יבנה המצויה בדרום העיר. ניתן לצאת מכאן לסיור קצר באתרים כמו הגשר הממלוכי, תל יבנה וקבר רבן גמליאל.

תחנת אשדוד ממוקמת ביציאה הדרומית של העיר, סמוך למתחם עד הלום ופארק החולות. הטיול באזור זה משלב סיפורי מורשת תש"ח עם נושאי טבע וסביבה. פארק החולות מזמן מפגש עם הדיונה הגדולה, עצי שקמה, בריכת רוברטס ועוד. מכאן אפשר לצאת צפונה לערוצו של נחל לכיש, לסייר בפארק גשר עד הלום שהקימה קק"ל, לצפות באנדרטה לחללי צבא מצרים בתש"ח ועוד. העיר רמלה מציעה מגוון אתרי תיירות בנושאים שונים המאפשרים סיור רגלי מרתק של לפחות יום שלם. תחנת הרכבת נמצאת בשולי העיר העתיקה וה"קסבה", וניתן להגיע לאזור גם מתחנת הרכבת בלוד.

רמלה נוסדה במאה ה- 8 לספירה וחלק ניכר משרידיה העתיקים מאפשר הצצה לסגנונות של אותה תקופה. מומלץ לשוטט בקסבה, לבקר במנזר הפרנציסקני, בבריכת הקשתות, במגדל הלבן ועוד.



 

תל אביב וראש העין


קיים קושי לקיים טיולי רכבת במרכזו של גוש דן. אולם מספר מסלולים מתאימים בהחלט לטיול בתל אביב וסביבותיה. ברשימה זאת ניתן לכלול את גני יהושע, פארק הירקון וסביבתם. ניתן להגיע לאזור ברכבת שעוצרת בתחנת האוניברסיטה ולהמשיך מכאן לאזור הירוק שלאורך הירקון. אפשר לבקר באתרים כמו שבע טחנות, "ראש ציפור" שנפתח לא מכבר, גן הסלעים, והגן הבוטני שליד האוניברסיטה. המגיעים לאוניברסיטה יכולים לסייר בקריית המוזיאונים בהם מוזיאון הפלמ"ח, מוזיאון ארץ ישראל ובית התפוצות.

הירקון מהווה מוקד טיולים אטרקטיבי גם באזור מקורותיו. ניתן להגיע לאזור ברכבת הנוסעת לראש העין. התחנה מצויה במרחק הליכה מפארק אפק ומבצר אנטיפטרוס. מכאן יש שביל הליכה מסודר למרכז המבקרים המשוכלל של מקורות המצוי בסמוך למקורות הירקון.



 

חדרה, בנימינה וחיפה


עשרות רכבות פוקדות את תחנת הרכבת בבנימינה. טיול במושבה זאת מאפשר הצצה אל ימיה הראשונים דרך בית הנוטרים, בית הראשונים, בית הכנסת של שכונת נווה עובד ונחלת ז'בוטינסקי.

היציאה מכאן לפארק שוני וליקבים הסמוכים אינה כרוכה בהתארגנות מסובכת וכך גם ההליכה למפעל הבשמים שביישוב. בנימינה מציעה גם מספר מסעדות, חלקן משובחות מאוד. במהלך הסיור בבנימינה כדאי להפנות תשומת לב לשיריו של בן המושבה, אהוד מנור: "ימי בנימינה", "הבית בקצה המסילה", "אחי הצעיר יהודה" ואחרים.

טיול אחר באזור השרון מאפשר ביקור בפארק השרון ובגבעות הכורכר והחול. ניתן לצאת לאתרים אלה מתחנת הרכבת של חדרה וליהנות מאווירת פארק אלונים, אלות וחרובים. בחודשי החורף טובל הפארק בשלל פרחי עונה, ובקיץ כדאי לבלות בחניון הפיקניקים הגדול עם מתקני המשחק לילדים שבו. בגבול הפארק מצויה בריכת יער, שריד אחרון לביצות המפורסמות של חדרה וכדאי לשלב את הביקור באתר עם סיפורי ההיסטוריה של יער האקליפטוסים הסמוך.

תחנת הרכבת בחיפה משמשת מאז ימי המנדט צומת מסילות ראשית לרכבות בארץ ישראל. התחנה נמצאת במרחק הליכה קצר מהעיר התחתית על שלל אתריה: המושבה הגרמנית, גן הבאהים, ואדי ניסנאס ועוד. אפשר להרחיב את הטיול ולכלול בו את נושא תחבורה, כולל סיור בנמל, נסיעה לגן האם בכרמלית, טיול רגלי דרך רחוב יפה נוף לתצפית נהדרת על העיר והמפרץ מסטלה מאריס, ולקנח בנסיעה ברכבל מהכרמל לבת גלים.

ביבליוגרפיה:
כותר: על פי תנועת הרכבות
מחבר: פרנק, משה
תאריך: יוני 2002 , גליון 98
שם כתב העת: מורשת דרך : כתב העת של מורי הדרך לתיירות בישראל
הוצאה לאור: ישראל טרוול ניוז
הערות: 1. עד שנת 2001, שמו הקודם של כתב העת היה: מורשת דרך : בטאון אגודת מורי הדרך לתיירות בישראל.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית