עמוד הבית > ישראל (חדש) > חבלי ארץ, אתרים ומסלולי טיול > העמקים > בקעת כנרותעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > שימור > שמורות טבע וגנים לאומיים
מורשת דרך : כתב העת של מורי הדרך לתיירות בישראל


תקציר
גן לאומי כפר נחום מצוי בלבה של בקעת טבחה הידועה במעיינותיה ובפוריותה. הפרנציסקנים וחוקרים אחרים חשפו כאן את שרידי כפר הדייגים העתיק על מזחיו, בתיו ובית הכנסת המפואר שלו. כנסיות פסטורליות, מבואת הגן, המזח החדיש והטיילת המקשרת ביניהם יוצרים פסיפס מעניין המשלב עתיקות, לגונות, מפרצונים, נביעות ומעיינות קסומים.



קסם על חוף כנרת
מחברת: תמי עוז


גן לאומי כפר נחום מצוי בלבה של בקעת טבחה הידועה במעיינותיה ובפוריותה. הפרנציסקנים וחוקרים אחרים חשפו כאן את שרידי כפר הדייגים העתיק על מזחיו, בתיו ובית הכנסת המפואר שלו. כנסיות פסטורליות, מבואת הגן, המזח החדיש והטיילת המקשרת ביניהם יוצרים פסיפס מעניין המשלב עתיקות, לגונות, מפרצונים, נביעות ומעיינות קסומים.

באמצע שנות התשעים של המאה ה- 19 רכשו אבות המנזר הפרציסקני שטח אדמה בצפון הכנרת במטרה לקיים התיישבות של אנשי מנזרם. בבואם לאתר גילו הפרציסקנים שרידים ועתיקות שהעידו על המצאות היישוב הקדום כפר נחום. מחשש להרס העתיקות, שהתגלו מאוחר יותר כשרידים של בית כנסת קדום, כיסו אנשי המנזר את השטח בעפר, וכך הוא נשאר בשיממונו עד שנת 1905, מועד חידוש החפירות באתר על ידי החוקרים קוהל ווטצינגר.

כפר נחום מוזכר לראשונה בכתובים בספרות התלמודית ובמקורות מאוחרים אחרים. על פי אותן עדויות נראה שכבר בראשית המאה ה- 2 לסה"נ הייתה בכפר נחום קהילה של מינים (יהודים שהלכו אחרי תורתו של ישו), אשר הלכה וגדלה. רב איסי מקיסריה שחי בסוף המאה ה- 3 לסה"נ קילל את תושבי כפר נחום ומכאן ניתן להסיק שקהילה זו שגשגה בתקופתו.

הברית החדשה, מזכירה את כפר נחום כ"עירו של ישו" (מתי ה' 5 ,ח' 5 ואילך) וכמקום שבו לימד ישו את תורתו והרבה לחולל ניסים. חמישה משנים עשר שליחיו של ישו: פטרוס, אנדרי, יעקב, יוחנן ומתי, נבחרו במקום הזה לשליחותם. בבשורה על פי לוקאס מסופר כי ישו שהה מספר פעמים בביתו של פטרוס ובבית הכנסת בכפר נחום.

בימי שלטונם של הורדוס אנטיפס ופיליפוס בגליל, היה כפר נחום ישוב ספר ובמקום הוקמה תחנת מכס. על פי הכתוב, מתי, תלמידו של ישו היה מוכס במקום.

עדויות אחרות מציינות כי יהודים שומרי מצוות ישבו בכפר נחום גם לאחר שהנצרות הייתה לדת המדינה בימי הקיסר קונסטנטינוס במאה ה- 4 לסה"נ. ברצפת פסיפס שהתגלתה בחמת גדר, מצויה כתובת בארמית מהמאה ה- 6 לסה"נ ומצוין בה כי אחד התורמים, יוסה בר דוסתי, הוא מכפר נחום.


 

מיישוב משגשג לכפר דל


על פי הידוע, הכפר השתרע לאורך כ- 300 מטר בחופה הצפוני של הכנרת ותושביו התפרנסו מדיג, חקלאות ומסחר. את הכפר חצתה דרך אימפריאלית שהוליכה אל הירדן, ועדות לכך אפשר למצוא באבן מיל רומית מימי הקיסר הדריאנוס שהתגלתה במקום ועליה הכתובת:
"אימפרטור קיסר, בנו של טריינוס האלוהי מנצח הפרתים בנו של נרוה האלוהי טריינוס הדריינוס אוגוסטוס".

החל מהמאה ה- 8 הולכים ומידלדלים המקורות המספרים על כפר נחום, אך המקום לא נעזב לחלוטין. בכתביו של בורכהרדוס משנת 1283, נמצא כי "העיר כפר נחום אשר הייתה לפנים ישוב משגשג, הינה כיום כפר דל שיש בו שבעה בתי דייגים מטים לנפול".

הנוסע יעקוב מורונה שביקר בכפר נחום בשנת 1335 מספר שמתגוררים בו אנשי רשע.

עד סוף המאה ה- 19 היה המקום עזוב ומוזנח, לבד מכמה משפחות בדווים משבט ערב אל סמכיה שנטו אוהליהם באזור. בשנות ה- 80 של המאה ה- 19 הוצעה אדמת הכפר למכירה ליהודים, כפי שמסופר בכתבות שהתפרסמו בעיתונים "הצפירה" ו"המליץ" בניסן תרמ"ה.

החוקר האמריקני א' רובינסון שהגיע לכפר נחום בשנת 1838, מספר בכתביו על חורבות המצויות במקום "הנטוש והעצוב הזה" ובו מבנה מרשים אותו הוא זיהה כבית כנסת.

מאוחר יותר בשנת 1887 נקנתה האדמה ע"י האגודה הקתולית הגרמנית למען "הארץ הקדושה", דבר שזכה לתגובתו של הסופר אחד העם שסייר באותם ימים בגליל. הוא מספר בכתביו על הפרשה ומוסיף: "אשרי הגוי שאומר מעט ועושה הרבה וכל מעשיו בדעת וסדרים" (על פרשת דרכים א, תרפ"א עמ' לו).



 

"תנחום", "תל חום" ו"כפרנאום"


השם כפר נחום נשתמר במשך הדורות. במקורות יהודיים מימי הביניים מוזכר המקום בשם "כפר תנחום" או "תנחום" ובערבית נקרא המקום עד היום "תל חום".

מקור השם אינו ידוע, שכן לא ברור מי הוא אותו נחום שזכה להעניק לכפר את שמו. היישוב כפר נחום אינו נזכר כלל במקרא, אך אגדה מאוחרת מספרת שמדובר בנחום הנביא.

יהודים בדורות קודמים קראו למקום תנחום, וספרו שבכפר נמצא קברו של רבי תנחומא. מנחם החברוני מספר בעדות משנת 1215 על נדודיו בגליל ומציין, כי "רחוק מטבריה ד' פרסה. ושם קבר ר' תנחומא בתוך העיר ושם העיר תנחום ...".

גם מחבר הכתב "יחוס האבות והנביאים" משנת 1537 מספר על היישוב תנחום "שם קבור ר' תנחום".

ר' חיים ויטאל, תלמיד האר"י הקדוש, מספר בשנת 1575 על חלומו: "וראיתי עצמי בכפר תנחום על ציון אחד של רבי תנחום הקבור שם. והייתי אני וכמה אנשים עושין הקפה לאותו הציון ... ואח"כ בחודש כסלו, נולד לי בן וקראתיו נחמיה, על שם הציון של הצדיק ההוא ועל שם הכפר גם כן". סימן לאותו ציון או קבר הנושא את השם תנחום לא נמצאו בימינו בכפר נחום ובסביבתה.

בגרסתו הלועזית מוזכר היישוב בשם "כפרנאום". בשפה הצרפתית קיבל השם משמעות מיוחדת, שלפיה זהו מקום בו מצויים דברים שונים מגובבים בלי סדר והמולה רבה מסביב.



 

ממצאים יהודיים ונוצריים


החפירות שהתחדשו באתר כפר נחום על ידי קוהל ווטצינגר בשנת 1905, נמשכו על ידי הארכיטקט פון בנדן עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, אבל רק בחפירות שהתקיימו במקום על ידי החוקר אורפלי בשנים 1921-1926, החלו להתגלות ממצאים בולטים מימי ערש הנצרות בהם מבנה מתומן, המזוהה כביתו של פטרוס, בנוסף שוחזר חלק מבית הכנסת, משנת 1968 ואילך ערכו החוקרים הפרנציסקנים קורבו ולופרדה חפירות באתר. הם בדקו את היסודות והשכבות שמתחת לרצפות בית הכנסת והמבנה המתומן וחשפו את הרחוב הראשי שהשתרע מבית הכנסת ועד לכנסייה המתומנת. סמטאות הכפר שהובילו אל הרחוב הראשי, חילקו למעשה את הכפר לרבעים ולשכונות קטנות.

בשנת 1977 התגלה במרחק של כ- 200 מטר מצפון לבית הכנסת, מבנה מאוזוליאום מהמאה הראשונה או השנייה לסה"נ. המאוזוליאום היה שייך כנראה לאחת המשפחות העשירות בכפר נחום וחלקו התת קרקעי המפואר נותר כמעט בשלמותו. זהו מבנה עשוי אבני גזית מבזלת, מוקף משלושה עברים בפרוזדור שתקרתו קמרון חביתי. במקום התגלו ארונות קבורה מאבן-סרקופגים, ושמונה כוכי קבורה.



 

בית הכנסת הקדום


בית הכנסת הקדום של כפר נחום הוא מהמרשימים והגדולים בבתי הכנסת העתיקים הידועים היום בארץ. שטחו מגיע ל- 600 מ"ר והוא בנוי אבני גזית מפוארות מגיר קשה. בקומתו השנייה היו ככל הנראה גלריות אשר הוסיפו לשטחו הכולל.

חזית המבנה וחלקיו הפנימיים עוטרו בגילופי אבן מרהיבים, בהם כותרות, משקופים, אדנים, אפריזים, כרכובים וגמלונים. אולם התפילה פונה דרומה ובחזיתו שלושה פתחים, המרכזי גדול והשניים האחרים קטנים יותר כמקובל בחלק גדול מבתי הכנסת הקדומים המיוחסים למאות השנייה והשלישית לספירה. משקופי הפתחים עוטרו בדמויות אדם, סמלים מן הטבע ,חיות ונושאים מיתולוגיימי מרפסת צרה הוליכה אל הפתחים ושני גרמי מדרגות אפשרו עלייה למרפסת.

עשרות אבני גזית מעוטרות קישטו את חזיתו הפנימית של בית הכנסת וחלקן נמצאו מפוזרות בחצר כשסימני העיטורים עדיין ניכרים בהן. ממצא חשוב אחר שנחשף בחפירות הוא תבליט של מקדש קטן על גבי עגלה. על פי סברות שונות מדובר בעיטור של ארון הברית החוזר משבי הפלשתים.

החוקרים אינם יודעים לקבוע בברור מי בנה את בית הכנסת ולמה שימש. האם בנו אותו יהודים שומרי מצוות? או אולי היה זה מבנה מונומנטלי, שנבנה על ידי נוצרים לציון מיקומו של בית הכנסת בו פעל ישו, נשא דרשות ועשה ניסים.

בחפירות שערכו הפרנציסקנים מתחת לרצפות בית הכנסת, נמצאו יותר מ- 25 אלף מטבעות רומאיות מאוחרות, גם הממצא הקרמי ואופן בניית בית הכנסת על פי מידות המקובלות בתקופה הביזנטית, הובילו את הפרנציסקנים לשייך את בניית בית הכנסת למאות 4-5 לסה"נ, נתון שמתאים למקובל בתיאולוגיה הנוצרית, חלק מהארכיאולוגים הישראלים, מתנגדים לקביעת הפרנציסקנים. לטענתם המבנה אינו עשוי מקשה אחת וניתן למצוא בו שלבים שונים של בניה והרס. הם סבורים שבית הכנסת נבנה באמצע המאה השלישית לסה"נ, ובמאות 4-5 לסה"נ נערכו בו תיקונים בעקבות הרס, אולי מרעידת אדמה.



 

ביתו של פטרוס הקדוש


כ- 30 מטר מדרום לבית הכנסת נמצא "הרובע הקדוש". בחפירות שהתקיימו באתר בשנת 1968 התגלו במקום שלושה מפלסים המעידים על התיישבות בתקופות שונות.

במפלס הראשון התגלו מבני מגורים מהמאה הראשונה לפנה"ס, בהם הבית המזוהה באופן מסורתי עם ביתו של פטרוס הקדוש. הכתובת שמעון פטרוס, שהתגלתה באתר מעידה כנראה כי מדובר בביתו של האיש שהיה מתלמידיו הבולטים של ישו, ונבחר להיות שליחו הראשון על פי המסורת הנוצרית.

במפלס השני נחשף בית התכנסות מהמאה הרביעית לסה"נ. הבית שימש כנראה מקום התכנסות לנוצרים הראשונים מקרב הקהילה היהודית בכפר נחום, שנודעו בכינוי "היהודים הנוצרים". במקום התגלו כתובות הנושאות תוכן נוצרי כמו תאריו של ישו: "אדוננו", "הנוצרי" ו"הגדול מכולם". כתובות אחרות כמו "אמן" "קדוש" קשורות לעבודת הפולחן שהתקיימה במקום.

במפלס השלישי התגלתה כנסייה מתומנת מהמאה החמישית לסה"נ.

ב- 1990 נבנתה בסמוך כנסיה מודרנית, המשמשת מקום תפילה לאלפי הצליינים המבקרים באתר.



 

כנסיית 12 השליחים


כנסיית השליחים היוונית המצויה סמוך למבואה של הגן הלאומי כפר נחום, הוקמה בשנות ה- 20 של המאה הקודמת והוקדשה ל- 12 שליחיו של ישו. הכנסייה נבנתה בצורת צלב בסגנון האופייני לכנסיות היווניות בבלקן, והיא מקורה בכיפות צבועות אדום. שטיחי קיר המצויים בתוך הכנסייה מתארים אירועים שונים הקשורים לפועלו של ישו ושליחיו באזור.

ליד הכנסייה נבנה בית אחוזה ששימש את בונה הכנסייה, הפטריארך היווני דמיאנוס, בתקופת החורף.

הקרקע עליה בנויה הכנסייה נרכשה בראשית המאה ה- 20, ולאחר הסכם שביתת הנשק ב- 1948 היא נותרה זנוחה בשטח הפקר סמוך לגבול עם סוריה.

ב- 1969 החלו עבודות שיקום באתר. הכנסייה והווילה שופצו, ומסביבן ניטעו בוסתנים ומטעים.



 

מבואה מפוארת ומזח חדש


גן לאומי כפר נחום, משתרע לאורך חופה הצפוני של הכנרת ממפרץ אמנון ועד תל כנרות.

רשות הטבע והגנים הכשירה בתחומי הגן הלאומי דרכי גישה המאפשרים לציבור הרחב ליהנות מהביקור בעתיקות ובאתרים הסמוכים להן. בין השאר הוקם מעגן סירות המאפשר למבקרים להגיע לכפר נחום בשיט מטבריה ומעין גב. נבנה מזח צף שנותן מענה למפלס המשתנה של המים באגם. הוקמה מבואה הכוללת כביש גישה רחב ונוח, מגרשי חנייה לאוטובוסים וכלי רכב פרטיים ונסללו שבילים להולכי רגל. במקום מופעלים תחנת מידע, חנות מזכרות, משרדי האתר, ומבנה שירותים.

רצועת החוף בגן הלאומי היא מהיחידות בחופי הכנרת שבהן נשמרו החי והצומח בצורתם הטבעית. צמחיית גדות הכנרת מאופיינת בנוף דמוי סוואנה של עצי שיזף מצוי, שיזף השיח ומיני צומח עשבוני. סמוך לקו המים מצויים צמחי גדות אופייניים כמו קנה מצוי ושיח אברהם מצוי.

הגן המגוון כולל בתוכו מרכיבים ייחודיים של טבע, ארכיאולוגיה, מורשת יהודית והיסטוריה נוצרית אשר שורשיה נעוצים בחבל ארץ זה.



 

נחלים ומעיינות בבקעה הפורייה


הגן הלאומי כפר נחום מצוי בלבה של בקעת טבח'ה הידועה בשפע מעיינותיה. אדמתה של הבקעה פורייה מאוד בשל הסחף המגיע משפכו של נחל כינר (ג'מוסיה).

היוונים קראו לבקעה בשם הפטפגון שמשמעו: שבעת המעיינות. יש הסבורים כי שמה הערבי של הבקעה נובע משיבוש השם היווני, ואחרים מעלים גרסה שלפיה השם טבחה בערבית משמעו: תבשיל, דבר המרמז לנסים השונים שמיוחסים לישו באזור זה.

בעברית נקרא המקום "עין שבע", שם שאינו מתייחס דווקא
למספר המעיינות הנובעים בו, אלא כסמל לשפע ולברכה המצויים בצד זה של האגם. שניים מהבולטים במעיינות אלה הם מעין איוב ועין נור המצויים בגבול אזור הכנסיות של טבחה.

מעיין איוב והמפל הנסתר המצוי בהמשכו מפכים בצמוד לכנסיית בכורת פטרוס. מסורות שונות מספרות כי למעיין זה הגיע איוב המקראי כדי להירפא מהשחין בו הוכה על ידי השטן. סגולות המרפא המיוחסות למעיין מביאות רבים לרחוץ במימיו. המערה הקטנה הנראית בצלע ההר מעל המעיין קשורה אף היא לאותן מסורות המספרות כי במערה זו התגורר איוב בבואו לרחוץ במי המעיין.

קבוצת מדרגות היורדת מרחבת המעיין מובילה למפל איוב. זהו מפל מים קסום, המתפרץ מתוך צמחיית פטל סבוכה אל עבר הכנרת בקול שכשוך ובגוונים של כחול, ירוק ושחור, היוצרים שילוב קסום של קולות, צבעים וריחות.

עין נור הסמוך הוא הגדול והחשוב שבמעיינות טבחה. מימיו מלוחים ואינם טובים לשתיה והוא ידוע גם בשמות: עין איובת אל טבחה ועין עלי א ט'אהר.

מעל המעין מצויה בריכה הרמה מתומנת שיסודותיה כנראה מהתקופה הרומית. במאה ה- 18 תוקנה הבריכה על ידי המושל הבדווי של הגליל, עלי א ט'אהר, ומכאן שמה. עד אמצע שנות ה- 30 של המאה שעברה הייתה הבריכה עזובה ומימיה זרמו אל הים. לאחר שהמקום עבר לבעלות חברת המיסיון האיטלקי, נוקתה הבריכה וכוסתה בגג בטון. כיום זהו תחילתו של המוביל המלוח המנקז מי מעיינות מלוחים במערב הכנרת.



 

מהכנרת אל הנילוס


בתקופה העתיקה יצאה מעין נור, אמת מים אשר חצתה את בקעת גינוסר ושימשה להשקיית השדות ולהספקת מים חמים למרחץ הרומי שליד עין כינר. המעיין והאמה נזכרים בכתבי יוסף בן מתתיהו, ומכאן שהיו קיימים כבר בימי בית שני. שריריה האחרונים של האמה חרבו בסוף המאה ה- 19.

הקדמונים האמינו שארצות רחוקות ומקווי המים קשורים ביניהם ע"י מחילות תת-קרקעיות, ולפיכך הימצאותם של דגי שפמנון במי הכנרת ובנילוס מעידה על הקשר התת-קרקעי ביניהם.

קשר נוסף למצרים ולנילוס אפשר למצוא בפסיפס המצוי בכנסיית הלחם והדגים הסמוכה למעיין. הכנסייה נבנתה לראשונה תקופה הביזנטית וריצפת הפסיפס שלה שזורה צמחים כגון הרדוף וקנה מצוי, וציפורים כמו קורמורנים, אנפות, ברכיות, ביצנית, אווז ואחרות. תמונה אחרת מציגה מבנה בצורת מגדל קומות (נילומטר), שבכל קומה שלו מופיעה אות יוונית המציינת ספרה כלשהי. מבנים כאלה נמצאו גם על גדות הנילוס ושימשו כנראה למדידת גאות ושפל בנהר.

במימי המעיין שוכן גם הסרטן העיוור (סומית הגליל), סרטן אנדמי לעין נור, שעיניו מנוונות בשל היותו סגור רוב הזמן במחילות חשוכות.



* הכותבת: היא פקחית בגן לאומי כפר נחום של רשות הטבע והגנים




גישה: הגן הלאומי כפר נחום שוכן לצד כביש מס 87 בחוף הצפון מערבי של הכנרת.
הבאים מכביש טבריה - ראש פינה פונים בצומת כפר נחום לכיוון טבחה ונוסעים עד הכניסה למבואת הגן והמזח המצויה כ- 3 ק"מ מזרחית לצומת טבחה.
הבאים בכביש 92 בצידה המזרחי של הכנרת, פונים בצומת יהודייה לכיוון גשר אריק ונוסעים עד למבואת הגן והמזח
המצויה כ- 3 ק"מ מערבית לגשר.
הכניסה למבואה - בשדרת דקלים רחבה היורדת לכיוון הכנרת.
שעות הפתיחה של משרד הגן:
ימים א-ה ובשבתות וחגים בשעות 17:00-08:00
בימי שישי וערבי חג בשעות 16:00-08:00
מידע נוסף מפות והזמנת הדרכות במשרדי הגן הלאומי
לפרטים: טל' 6791664-04, 6791460-04

ביבליוגרפיה:
כותר: קסם על חוף כנרת
מחברת: עוז, תמי
תאריך: יוני 2002 , גליון 98
שם כתב העת: מורשת דרך : כתב העת של מורי הדרך לתיירות בישראל
הוצאה לאור: ישראל טרוול ניוז
הערות: 1. עד שנת 2001, שמו הקודם של כתב העת היה: מורשת דרך : בטאון אגודת מורי הדרך לתיירות בישראל.
הערות לפריט זה: 1. הכותבת היא פקחית בגן לאומי כפר נחום של רשות הטבע והגנים
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית