במשק האנרגיה הישראלי לא נרשמו ב- 20 השנים האחרונות (1980 – 1999) התייעלות בשימוש באנרגיה וירידה בפליטות פחמן דו חמצני (CO2) לנפש, קובע מחקר שנערך ביחידה לחקר ביצועים במנהל תכנון ומדיניות, שבמשרד התשתיות הלאומיות. עורכי המחקר, ד"ר דוד סולובייצ'יק ומירה גרינמן, ממליצים להפיק לקחים מהישגי משק האנרגיה באיטליה, ולבחון את הצעדים שיושמו ואת אפשרויות יישומם בישראל.

המחקר נערך על מנת לסייע בקביעת מדיניות להפחתת הפליטות, והמסקנות כלולות בדו"ח "האם ישראל התייעלה ב- 20 השנים האחרונות בשימוש באנרגיה ובהקטנת פליטות CO2? ממי עלינו ללמוד?" החוקרים בחנו את השינויים בפליטות פחמן דו חמצני, בעצימות האנרגיה ובמאפיינים נוספים, לעומת השינויים בתוצר המקומי הגולמי במדינות שונות.

בשלב הראשון נקבע מיקומה של ישראל בהשוואה לקבוצה של 29 מדינות בעלות מאפיינים דומים, החברות ב"ארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח" (OECD). לאחר מכן נבדקו הקשרים בין המאפיינים ובשלב האחרון יושמו כללים מתקדמים של חקר ביצועים, על מנת לקבוע את מיקומה של ישראל ולבחור במדינת ייחוס.

מנתוני המחקר עולה שהמאפיינים האנרגטיים והסביבתיים של איטליה, שנבחרה כמדינת הייחוס, היו עדיפים כבר ב- 1988 על אלו של ישראל ב- 1999, וגם התמ"ג לנפש היה גבוה יותר. עצימות האנרגיה בישראל כמעט ולא השתנתה מאז 1980, בעוד שבאיטליה נרשמה באותה התקופה ירידה של כ- 15%.

הדו"ח ממליץ ללמוד מהפעילות שנעשתה בתחומי האנרגיה והקטנת הפליטות באיטליה, ולבחון את המדיניות שננקטה ואת אפשרויות החלתה בארץ.