הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > נבואהעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > נבואה > ירמיה
אקדמון


תקציר
למרות שבנבואה הקלאסית היסוד השמיעתי חזק יותר מהיסוד החזותי, הנביאים הקלאסיים סיגלו לעצמם חלק מתכונות ה"רואים" ובכללם גם נבואות המראות- נבואות הכוללות תמונות ממשיות וחיות מאוד.



סוגים בדבריהם של נביאים : המראות בנבואה הקלאסית
מחבר: פרופ' אלכסנדר רופא


הנביאים הקלאסיים סיגלו לעצמם חלק מתכונותיהם של הרואים, כפי שברור מן המראות המובאות בדבריהם. דומה למראה שהזכרנו, כיצד אלישע ראה את חזאל מולך על ארם, הוא המראה הנזכר בדברי ירמיהו (ל"ח 21-22):

ואם מאן אתה לצאת, זה הדבר אשר הראני ה': והנה כל הנשים אשר נשארו בבית מלך יהודה מוצאות אל שרי מלך בבל... והנה אומרות, הסיתוך ויכלו לך אנשי שלמך, הטבעו (גרוס: הטביעו) בבץ רגלך, נסגו אחור.

ובכן מה שרואה ירמיהו הוא תמונה ממשית, חיה מאוד, מנפילתה העתידה של ירושלים, בוודאי תמונה קשה ביותר למלך השומע אותו - כיצד הנשים הנשארות, שלא מתו ברעב ובמגיפות, נלקחות לשבי בידי הכובשים, ובשירת הלעג שלהן על צדקיהו (השווה עוב' 7) הן כבר מבטאות נאמנות חדשה לשוביהן... זהו אפוא סוג אחד של מראה נבואי: תמונת עתיד שה' מראה לנביא, והנביא מספר אותה לשומעיו. קצת תמונות כאלה מצויות בדברי ירמיהו (כגון ד' 23-26; מ"ו 5) וזכו לפיתוח נרחב אצל יחזקאל (ח' 1 ואילך; מ' 1 ואילך).

סוג אחר של מראות, האופייני בייחוד לחזיונות הקדשה, הוא המראה הבלתי אמצעי של האלהים, בתוך המקדש (עמוס ט' 1-3; יש' ו' 1-5) או במרכבתו (יחז' א'). ניכר בראייה זו שהיא כעין המשך לאותה ראייה שחדרה מעבר לגבולות המקום: הנביא נמצא עם כל העם במקדש, ויחד עמם הוא צופה בעבודה, אך הנביא רואה יותר מכולם: "ואראה את אדני ישב על כסא רם ונשא..." (יש' ו' 1). במבטו חודר הנביא מעבר לנגלה, אל הנסתר.(10)

ויש עוד סוג של ראייה העומד על ההתבוננות בעצם יום-יומי: מקל שקד (יר' א' 11), סיר נפוח (=קוץ שעף ברוח? יר' א' 13), דודאי (=סלי) תאנים (יר' כ"ד 1), שהובאו מתנה למקדש, כלוב קיץ (סל של פירות; עמוס ח' 1). כאן העיקר הוא בהגותו של הנביא בעצם שהוא מתבונן בו, עד שהוא מגיע לפשרו.(11) בכתובים שלפנינו מקבל הנביא את הפשר בדו-שיח עם האלהים. אך קיימת גם האפשרות, שהנביא הגיע לפשר מכוח בינתו שלו, והוא ייחס אותו לאלהים, משום שראה בו את המניע לכול, החל מהסבת תשומת לבו להתבונן אל אותו עצם יום-יומי שנקרה בדרכו.(12)

כבר ראינו לעיל, שקדמה לנבואה הקלאסית תקופה שבה אנשי האלהים ומגידי העתידות היו רואים. וכן אפיינו המראות שוב את הנביאים המאוחרים, כגון זכריה, ואת האפוקליפטיקנים, כגון דניאל. בהתאם לכך שוב עולה הכינוי בספר דברי-הימים. בשם 'רואה' מכונים שמואל (דה"א ט' 22; כ"ו 28; כ"ט 29) ונביא, שלא נודע ממקום אחר, בשם חנני (דה"ב ט"ז 7, 10). בנבואה הקלאסית עצמה היסוד החזותי נסוג מפני היסוד השמיעתי. זה מתאים לתפיסה העצמית של הנביאים כשליחים הנושאים את דבר השליט. כן מתאים הדבר לאופי המותנה של דבריהם. ה'דבר' קל לו יותר שייאמר על תנאי; המראה הוא מעצם טבעו תמונה מן העתיד שכבר קיים, ועוד לא הגיע לנגדנו. יש משהו בעייתי במאמרו של ירמיהו ואם מאן אתה... זה הדבר אשר הראני ה'... האם קיימות תמונות עתיד היפותטיות? נראה שהדבר נתחדש רק בימינו, בסרטי קולנוע עתידניים...

10. ויש בו, במראה, מגילוי תכונתו של האלהים, כך שהוא מצטרף יחד עם המושמע לאחדות אחת; ראה: מ' וייס, "תמונה וקול בפרקי מראות הנבואה", דברי הקונגרס העולמי השישי למדעי היהדות, כרך א', ירושלים תשל"ז, 91-99; נדפס שנית באסופת מאמריו: מקראות ככוונתם, ירושלים תשמ"ח, 99-110.
11. השווה: J. Skinner, Prophecy and Religion, Cambridge 1922, Repr. 1963, 220-221.
12. סיווג דומה של המראות הנבואיים הציע מ' סיסטר, "טיפוסי החזיונות הנבואיים במקרא", בספרו: לתולדות החברה והספרות בתעופת המקרא, אורנים-תל אביב תשכ"ב, 116-143.

 עוד בנושא:
דבר ה' ודבר הנביא
'כה אמר ה'' - נוסחו של השליח
סוגי נבואה עתיקים
המראות בנבואה הקלאסית

ביבליוגרפיה:
כותר: סוגים בדבריהם של נביאים : המראות בנבואה הקלאסית
שם  הספר: מבוא לספרות הנבואה
מחבר: רופא, אלכסנדר (פרופ')
תאריך: 1992
הוצאה לאור: אקדמון
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית