עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > נבואה
אקדמון


תקציר
הנביאים הקלאסיים תפסו את עצמם כשליחים של האל, בכך לדעת המחבר הם מציבים עצמם כיורשי המלאכים שהופיעו בנבואה העממית.



סוגים בדבריהם של נביאים : 'כה אמר ה'' - נוסחו של השליח
מחבר: פרופ' אלכסנדר רופא


תפקידו של הנביא בנבואות כאלה מוגדר על ידי שימושו בנוסחה "כה אמר (ה')". בעולם המקרא זו הנוסחה שבה שליח מוסר את דברי שולחו, בייחוד את דבר מלכו (ראה למשל שופ' י"א 15; מל"ב י"ח 19, 29). הנביא הוא אפוא שליח של מלך רם ונישא. ובהתאם לכך, מוצאים אנו ששלושת חזיונות ההקדשה של הנביאים 'הגדולים' נוקטים לשון שליחות לגבי מינויו של הנביא (יש' ו' 8; יר' א' 7; יחז' ב' 3, 4; ג' 5, 6).

מושג זה של שליחות, שעבורנו הוא כדבר מובן מאליו, לא היה כן בתחילה, ויש לו כמה השלכות מעניינות. ראשית, שליח - הלא מלאך הוא. וזו בדיוק משמעות המילה 'מלאך' בלשון המקרא. ואם נשאל, האם הנביא רואה עצמו כשליח על-יד מלאכי שמים או במקומם, על כרחנו ניתקל בעובדה שבכל הנבואה הקלאסית, להוציא את זכריה, אין מלאכים ממלאים שום תפקיד! מסתבר אפוא שהנביאים הקלאסיים ראו עצמם כיורשי המלאכים של האמונה העממית וייחסו לעצמם את תכונתם. בתקופה המאוחרת גם כונו הנביאים 'מלאכים' (יש' מ"ד 26; חגי א' 13; מל' א' 1; דה"ב ל"ו 15-16).

שנית, במושג שליחות כרוכה הפרדה בין אישיות הנביא לזו של אלוהיו. היחס שביניהם הוא כיחס עבד לרבו ותפקידו של הנביא הוא כעין זה של כרוז. התייחסות זו בוטאה היטב בדבר ה' לירמיהו:
אם תשוב, ואשיבך: לפני תעמד; ואם תוציא יקר מזולל, כפי תהיה (ט"ו 19).

'לפני תעמד' = תשרת אותי; 'כפי תהיה' - תהיה לי לפה,(5) תהיה לי כרוז וזו כנראה משמעות השם "נביא", לפי השורש nabû האכדי: 'הקורא', ואולם ברור שבכך נשלל מהנביא מקום כלשהו בתהליך יצירתה של הנבואה; הוא איננו אלא כלי להשמיעה ולהפיץ אותה.

ושוב, מה שנראה לנו מובן מאליו לא היה כן לכתחילה. יש לנו עדויות לקיומה של נבואה מסוג אחר, שבעיקרה קדמה לנבואה הקלאסית, ובה לא הייתה הבדלה כה חותכת בין הנביא ואלהיו. בטרם נבדוק את העדויות הללו, כדאי להזכיר, כי אחד מראשוני הנביאים, הושע, אינו נוקט את הנוסחה "כה אמר ה'", ובפרקים היותר מקוריים שלו (ד'-י"ד), הוא מדבר בגוף ראשון על עצמו או על אלוהיו, בלי הבחנה. "גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם" (ט' 16) - אומר ה'. והושע ממשיך: "ימאסם אלהי כי לא שמעו לו..." (ט' 17). וכך הרבה. החילופים הללו של האני המדבר מתאימים להזדהותו המלאה של נביא זה עם ה', הזדהות שאליה הגיע על ידי התנסותו שלו ב"אשת זנונים", כפי שהארץ זנתה מאחרי ה' (א' 2). ומאידך גיסא יש כאן ראיה לתפיסה אחרת של הנבואה, שבה אישיות הנביא אינה כה מובחנת מזו של אלוהיו. תפיסה זו הייתה מושרשת בהוויתה הקדומה של הנבואה הישראלית.


5. השווה שמות ד' 16: "ודבר הוא (=אהרן) לך אל העם; והיה - הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים". וכנגדו שמות ז' 1: ..."ראה נתתיך אלהים לפרעה, ואהרן אחיך יהיה נביאך". היטיב לעמוד על הדבר מ"צ סגל, "לתולדות הנביאים בישראל", ספר היובל לכבוד הרב... י"צ הרץ, לונדון תש"ג, 101-111, בעמ' 104.

עוד בנושא:
דבר ה' ודבר הנביא
'כה אמר ה'' - נוסחו של השליח
סוגי נבואה עתיקים
המראות בנבואה הקלאסית

ביבליוגרפיה:
כותר: סוגים בדבריהם של נביאים : 'כה אמר ה'' - נוסחו של השליח
שם  הספר: מבוא לספרות הנבואה
מחבר: רופא, אלכסנדר (פרופ')
תאריך: 1992
הוצאה לאור: אקדמון
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית