פסוק א.
בפסוק זה נזכרים ארבעה חלקים של העץ. החלק הנמוך ביותר – השורשים הטמונים באדמה. מה שמצוי מעל להם הוא הגזע, ונראה שאינו זהה עם מה שנקרא בשם זה בלשוננו. "חוטר, גזע": ה'גזע' הוא החלק העליון של השורש הנראה לפעמים מעל לאדמה המכסה את השורש; וה'חוטר' הוא החלק שבין הגזע והענפים". – במחציתו השנייה של הפסוק מתחיל הציור במקום נמוך עוד יותר מאשר בראשונה. משרידיו האחרונים של העץ שנכרת – משורשיו יעלה אבר חדש.
נצר – ענף רך. הצמיחה החדשה תתחיל מן השורשים, מאותו החלק שהוא לבדו נשאר לפליטה במות העץ.
יפרה – מלשון פרי, עתיד הוא להביא פרי. "יפרה" מביע אפוא יותר מ"ויצא".
על המופלא שבתחייה זו בעולם הצומח עומד איוב בדבריו בפרק יד, ז-ט: "כי יש לעץ תקוה אם-יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל; אם-יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו – מריח מים יפרח ועשה קציר כמו-נטע". גם כאן מדובר בעץ אשר בעצם חדל להיות עץ. אף גזעו כבר מת בעפר, רק שורשו הזקן עדיין קיים. ומה אחריתו של השורש? "מריח מים יפרח ועשה קציר כמו- נטע". כזה יהיה גורלו של השורש שבו מדובר בישעיה יא, א.
ברם, יש לשים לב להבדל מכריע במטרת שני הציורים. איוב מתאר את התחדשות העץ כדי לבטא בה בדרך ניגוד חריף את הטראגי שבגורל האדם (שם פסוק י): "וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו?" ישעיה מתאר את התחדשות העץ כדי להמחיש בה בדרך מיטאפורית את התחדשותו של מוסד שבטל. יסוד הציור אינו חדש בנבואת ישעיה. בסוף חזון השליחות משול גורלה של שארית האומה לגורל האלה והאלון "אשר בשלכת – מצבת בם".
את גרעין הציור ההוא מעתיק כאן הנביא אל בית-המלוכה שאבד מן הארץ.
המלוכה תתחדש מגזע ישי, משורשיו של ישי. התפיסה המיוחדת הצפונה בדבריו אלה של ישעיה תתברר לאור פסוקים אחרים, המנבאים אף הם על מי שימשול בימים יבואו. בירמיה כג, ה – ו נאמר: "הנה הימים באים נאם-ה' והקמותי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ. בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה-שמו אשר-יקראו ה' צדקנו". וכן, בשינויים דקים, בפרק לג, טו-טז. יחזקאל מנבא בסוף הפרקים לד וטז, כי בעתיד יקים ה' רועה אחד לעמו, את עבדו דוד. אבל כבר קודם חוזים נביאים את נשיא העתיד באיש מבית דוד. בהושע ג, ד-ה נאמר: "כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים. אחר ישבו בני ישראל ובקשו את-ה' אלהיהם ואת דויד מלכם ופחדו אל-ה' ואל–טובו באחרית הימים". על מלכות דוד הנופלת מנבא עמוס בפרק ט, יא: "ביום ההוא אקים את-סכת דויד הנופלת וגדרתי את-פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עולם". ואף ישעיה עצמו כך הבטיח בנבואתו שבראש פרק ט: "כי-ילד יולד-לנו בן נתן-לנו ותהי המשרה על-שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי-עד שר-שלום. למרבה המשרה ולשלום אין-קץ על-כסא דוד ועל-ממלכתו להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד-עולם קנאת ה' צבאות תעשה-זאת" (שם פסוקים ה-ו). והנה בפתיחת הנבואה בפרק יא, לא שמו של דוד מפורש בה אלא שמו של ישי. מגזע ישי תתחדש המלוכה המיועדת, ולא מגזע דוד.
ר"י אברבנאל:
בעבור שמלך המשיח ייקרא דוד, כמו שאמר: "דוד עבדי נשיא להם לעולם" (יחזקאל לז, כה), לכן לא אמר חוטר מגזע ישי, כאילו הוא יהיה דוד עצמו שיצא ממותני ישי.
ובדומה מסבירים תופעה זו אחדים מן החדשים. אך אם כך, אם אין הכוונה אלא ל"דוד שני", מפני מה אין ישעיה נוקט דימוי כגון "צמח לדוד", דוגמת ירמיה, או בביטוי אחר שהיה מזכיר את דוד בפירוש? כלום אין מתבטא בפסוקנו הרעיון, כי מלוכת העתיד לא תהיה עוד המשך לשושלת הקיימת, אבל היא תהיה התחלה חדשה, אשר השווה לה ולשושלת הקיימת ממלכי בית דוד הוא הייחוס המשותף בלבד, המוצא מישי? הנחה זו תתחזק בהתחשב עם הנאמר בהמשך הנבואה שגם בו אינו מפורש שמו של דוד, ובייחוד בהתחשב עם הנאמר בסיום הנבואה שבו שוב מפורש שמו של ישי. במתכוין נמנע הנביא מהזכיר את דוד. מה משמעות התפיסה המיוחדת הזאת?
מסתבר, כי צודקים אותם החוקרים הסוברים, שמקור התפיסה המובעת כאן הוא במורת רוחו של ישעיה ממלכי בית דוד. רמזים לאכזבת הנביא ממלכי בית דוד נמצא בדברי הנביא אל אחז, ז, יג: "ויאמר שמעו-נא בית דוד המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את-אלהי?" וכן בהוכיחו את חזקיה על שהראה לשליחי מלך בבל את כל ביתו ואת כל אוצרותיו, להלן לט, ג-ז. התנהגותם הפסולה של מלכי בית דוד בימי הנביא מתבטאת בהישענותם על בשר ודם, על מעצמה אנושית. משום כך ייגדע גזע דוד. אך האמנם תתבטל בכך הבטחת ה' לבית דוד בפי נתן: "הוא יבנה-בית לשמי וכוננתי את-כסא ממלכתו עד-עולם. אני אהיה-לו לאב והוא יהיה-לי לבן אשר בהעותו והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם. וחסדי לא-יסור ממנו כאשר הסרתי מעם שאול אשר הסרתי מלפניך. ונאמן ביתך וממלכתך עד-עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד-עולם" (שמואל ב' ז, יג-טז)?
לשאר חלקי המאמר:
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק א'
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק ב'
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק ג'
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק ד'
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק ה'
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק ו'
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק ז'
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק ח'
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק ט'
