תוכן המאמר:
דיון פרשני בפסוקי הנבואה יא 1-10:
פסוק א – פסקאות 5-10; ב – 11-22; ג – 23-28; ד – 29-43; ה – 44-48; ו – 50-55; ז – 56-57; ח – 58-60; ט – 61-81; י – 82-91; סיכום: מיהו החוטר – 92-100.

(1) העיון בחלקו הראשון של פרק יא בספר ישעיה דורש בראש ובראשונה את קביעת תחומו של החלק הזה – היכן מסתיימת הפרשה הפותחת במילים "ויצא חוטר מגזע ישי".
(2) ואכן העניין שנוי במחלוקת בין החוקרים. יש אומרים שהקטע נמשך עד פסוק ח. דעה זו מתבססת על מה שנראה לה כמיקצבם האחיד של פסוקים אלה. אך אין המיקצב המשוער יכול לשמש סימן-היכר בלעדי לקביעת תחומו של קטע במקרא. המיקצב הוא אחת מאותן הסוגיות המסובכות בחקר-המקרא שלא נחקרו עדיין במידה שיכולה להוביל למסקנות בטוחות. י' קויפמן בהערותיו לפרק יא אינו עוסק בפירוש בקביעת תחומו של הקטע הראשון שבפרק, ולכן גם אינו מנמק את דעתו בנידון. אבל מדבריו יוצא, שלדעתו נמשך הקטע עד סוף פסוק י. הדעה הרווחת היא שהקטע נמשך עד סוף פסוק ט. עד פסוק ט מתוארת השפעת החוטר על ארצו, ואילו הכתוב בפסוק י, החוזה את השפעת החוטר על הגויים "חורג אל מעבר לדמוי המשיחי הלאומי של ישעיה". ברם, הנימוק האחרון פסול מעיקרו.
(3) התבוננות בכתוב בפרקנו תעלה שהקטע הראשון שבו נמשך, כדעתו הבלתי מנומקת של קויפמן (עי"ל), עד פסוק י. ואולם ניתן לנמק דעה זו בנימוק ענייני, לשוני וסגנוני כאחד. בפסוק י מדובר עדיין במושל העתיד שמדובר בו ראשונה בפסוק א. בפסוקים א-ה וכן בפסוק י הנושא הענייני הוא אותו המנהיג, מנהיג בשר ודם; ואילו החל בפסוק יא הנושא הענייני הוא ה'. גם בפסוק א וגם בפסוק י נזכר השם הפרטי "ישי" וכן שם-העצם "שרש" (בפסוק י) ו"משרשיו" (בפסוק א). ועוד, רק בפסוק י מופיעה לאחרונה המיטאפורה השלטת בכתוב כבר החל בפרק י, ה, אותה המיטאפורה שעיקרה העץ הצומח מן האדמה. מיטאפורה זאת מתגלמת בדימויי עץ שונים, כגון שבט, מטה, יער וכרמל, עץ היער, רמי הקומה, סבכי היער, הלבנון – כל אלה בפרק י. ובפרק יא: חוטר, גזע, נצר, שורשים.
(4) העוקב אחר הופעותיו של אמצעי סגנוני זה גם יעמוד על הזיקה בין חלקו הראשון של פרקנו לבין חלקו האחרון של הפרק הקודם. בסוף פרק י מדובר באילנות גבוהים, רמי קומה, מתפארים בכוחם ובגודלם, אשר סופם גדיעה ונפילה. התחלת פרק יא מעלה לנגד עינינו תמונה הפוכה: מגזע נכרת יצמח עץ חדש. ניגוד זה הוא הקשר שבין שני הפרקים הסמוכים. מה שמובע בדברי ישעיה באין אומר ובאין דברים מפורשים, באמצעים ציוריים בלבד, מובע בדברי יחזקאל פרק יז, כד בלשון מפורש: "כי אני ה' השפלתי עץ גבוה הגבהתי עץ שפל הובשתי עץ לח והפרחתי עץ יבש, אני ה' דברתי ועשיתי". האנטיתיזה המתבטאת ביחזקאל בדרך מושגית בעיקרה, מתבטאת בישעיה בדרך חזותית בלבד.

לשאר חלקי המאמר:
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק א'
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק ב'
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק ג'
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק ד'
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק ה'
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק ו'
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק ז'
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק ח'
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק ט'