עמוד הבית > מדינת ישראל > כלכלה
ישראל. משרד החינוך. שרות הפרסומים. מרכז ההסברה



תקציר
אף כי משקלה של התעשייה בתוצר, תעסוקה והון פיזי במגזר העסקי בישראל קבוע למדי בשלושת העשורים האחרונים, צוברת יציבות זו משקל ומצביעה על מרכזיותה של התעשייה בתהליך הצמיחה של המשק הישראלי.



תמורות מבניות בתעשייה הישראלית : תוצר, תעסוקה והון
מחבר: משה פלבר


אף כי משקלה של התעשייה בשלושת אלה (תוצר, תעסוקה והון פיזי) במגזר העסקי בישראל קבוע למדי ב- 35 השנים האחרונות – כ- 30% בלבד - צוברת יציבות זו משקל ומצביעה על מרכזיותה של התעשייה בתהליך הצמיחה של המשק הישראלי. לגידול המואץ בתוצר התעשייתי (13% לשנה) בעשור שקדם למיתון של 1966 נתלווה גידול מהיר (6% לשנה) במספר המועסקים בענף. אך כשירד התוצר בתקופת המיתון בפחות מאחוז אחד לשנה, פחת מספר המועסקים בענף ביותר מ- 5% בממוצע שנתי. לאחר מכן התאושש התוצר התעשייתי, בשנות הגאות שבעקבות המיתון, בקצב של כ- 15% לשנה, בעוד שמספר המועסקים גדל רק ב- 9% לשנה. אולם, ב- 15 השנה שלאחר מלחמת יום הכיפורים הצטמצם הגידול השנתי במספר המועסקים בענף לממוצע של כמחצית האחוז בלבד, למרות עליית התוצר התעשייתי בממוצע שנתי של כ- 5% בשנות ה- 70 הנותרות וב- 2.5% בשנות ה- 80. בשנים 1995-1990 גדל התוצר התעשייתי בממוצע שנתי של יותר מ- 7.2%, בעוד מספר המועסקים בענף גדל בפחות מ- 5% בממוצע שנתי.

ניתן, איפוא, להסיק שבשלושת העשורים האחרונים הולך ויורד חלקה של העבודה בתרומה לגידול התוצר, כלומר גוברת עתירותו של ההון בתוצר התעשייתי. עם זאת, חרף הגידול בתמורה להון בתעשייה, הסתמנה מגמה של ירידה ברווחים בענף, דבר המצביע על עליית הוצאות המימון (בעיקר הריבית על הלוואות). ואכן, במימון הרחבתה של התעשייה החל, זה כבר, לרדת שיעור ההון העצמי של הבעלים בכלל ההשקעות התעשייתיות, במקביל לעליית חלקו של האשראי.

במילים אחרות, מתרחשת כאן לא רק עלייה ברמת התחכום של התעשייה, שתפוקתה הולכת ונשענת יותר על הון ופחות על כוח אדם אלא, לא פחות מכך, גוברת ההיזקקות של התעשיינים לאשראי לשם הרחבת היקף הייצור של מפעליהם, תופעה זו עולה בקנה אחד עם מדיניות עידוד התעשייה של הממשלה, שהעמידה ברוב השנים אשראי מסובסד (דהיינו, בריבית נמוכה מזו המתבקשת בתנאי שוק חופשי) בסכומים גדלים והולכים לרשות התעשייה. ואכן, הוצאות המימון הוכפלו בין אמצע שנות ה- 60 לאמצע שנות ה- 80, מכרבע לכמחצית סך התמורה להון, בעוד שהרווח בענף הצטמצם באותו זמן מכשני שליש לכחצי מהתמורה. בעשור האחרון ירדו משקל הוצאות המימון מכלל ההוצאות ושיעור המיסוי על החברות, ואלה חברו לעליית הרווחיות בתעשייה.


מספר המועסקים בתעשייה,
לפי ענפים, בשנים נבחרות: 1960-1995
(באלפים)







השנה סך הכל מזון, משקאות וטבק טקסטיל, הלבשה ועור תעשיות קלות כרייה, מחצבים ומינרלים כימייה, גומי ופלסטיקה מתכת, ציוד ואלקטרוניקה יהלומים
1960
1965
1970
1975
1980
1985
1990
1992
1995
138
189
234
292
306
311
327
354
412
22
28
31
37
41
44
48
51
69
25
39
54
59
58
50
53
55
49
19
27
32
39
41
42
49
55
56
12
15
13
15
15
15
13
17
16
11
15
17
24
25
32
34
36
43
41
59
78
110
116
119
120
130
170
8
7
8
8
9
10
11
9
8



חרף הירידה המובהקת בקצב הגידול של התוצר התעשייתי, מממוצע גידול שנתי של 13% מראשית שנות ה- 50 עד אמצע שנות ה- 60 לממוצע שנתי של 9.5% ב- 30 השנים האחרונות, עדיין טוב מצבה של התעשייה בישראל מזה שברוב ארצות המערב. השוואה עם 4 מדינות באירופה המערבית (צרפת, גרמניה, איטליה ובריטניה) מצביעה על כך, שבשנים 1985-1960 גדל התוצר התעשייתי בישראל בממוצע שנתי של 7.5%, בעוד שבארצות אלה הוא גדל בין 1.2% ל- 4.2% לשנה. התוצר לעובד בישראל גדל באותה תקופה בממוצע שנתי של 5% לעומת 3.0% עד 4.3% לשנה שם. אפילו הפריון הכולל (דהיינו הגידול בתוצר כנגד הגידול המשולב של עבודה והון) גדל בממוצע של 3.3% בישראל, לעומת 0.1% עד 2.1% במדינות אלה.

אמנם הפריון הכולל בתעשייה הישראלית גבוה לעומת זה האירופי, אך כשלעצמו. נתון פריון התעשייה בישראל במגמת ירידה מאז 1973. חלק מכך ניתן לייחס להאצת האינפלציה ואי הוודאות המוגברת שהביאה בכנפיה. חלק אחר נובע, מן הסתם, מהירידה בקצב גידול מספר המועסקים בענף, ירידה ברוכה המצביעה על עליית חלקם של ענפים מתקדמים בתוצר. אולם חלק נכבד בהחלט מקורו בירידה בנצילות ההון: הזרמת סיוע ממשלתי בממדים גוברים והולכים עודדה את התעשיינים ליטול הלוואות מסובסדות, כדי להשקיע באמצעותן הרבה מעבר לדרוש מיידית לייצור במפעליהם. כתוצאה מכך חל גידול בכוח הייצור הבלתי מנוצל, והפריון של ההון נעשה נמוך יותר והוריד גם את הפריון הכולל בתעשייה.

לפריטים אחרים מתוך פרק "תמורות מבניות בתעשייה הישראלית":
תמורות מבניות בתעשייה הישראלית: עליית משקלים של הענפים המתקדמים
תמורות מבניות בתעשייה הישראלית: ההוצאות השוטפות למחקר ולפיתוח בתעשייה
תמורות מבניות בתעשייה הישראלית: היצוא התעשייתי
תמורות מבניות בתעשייה הישראלית: תוצר, תעסוקה והון
תמורות מבניות בתעשייה הישראלית: עידוד ממשלתי

לאתר של משרד ההסברה הישראלי:
www.education.gov.il/hasbara

ביבליוגרפיה:
כותר: תמורות מבניות בתעשייה הישראלית : תוצר, תעסוקה והון
שם  הספר: התעשייה בישראל
מחבר: פלבר, משה
תאריך: 1996
הוצאה לאור: ישראל. משרד החינוך. שרות הפרסומים. מרכז ההסברה
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית