הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > כלכלה וניהולעמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > גיאוגרפיה של האדם > גיאוגרפיה כלכלית
החברה האזרחית בישראל : שילוב כוחות אזרחיים למען חברה הוגנת



תקציר
מערכת המדינות, כפי שהתקיימה במשך כמאה שנה, הופכת פחות ופחות רלוונטית לתיאור המאורעות המתרחשים בעולם, להצביע היכן יושבי מוקדי הכוח. כוח כלכלי, זה מה שקובע היום. מאחורי ההגה נמצאים התאגידים. לרבים מהם יש יותר כוח כלכלי ופוליטי מגופי המדינות שבהן הם יושבים.



שלטון התאגידים : משנים את מפת העולם
מחבר: ג'ושוע קארלינר


דמיינו את מפת העולם בשנת 1570. אזורים רחבים מסומנים ע"י הממפים כשטחים לבנים או כמאוכלסים ביצורים דמיוניים ומפחידים. רק באזור אירופה והמזרח התיכון משורטטים קווים המסמנים את הגבולות המשתנים תמידית של מדינות ואימפריות. השאר מסומן כ"ארצם של ה...", מקומות אשר ידוע כי חיים בהם אנשים אבל לא קיימת בהן מדינה. רוב המדינות עוד צריכות להתהוות. העולם ברובו הוא מקומם של האנשים. אותו עולם, אבל מפה של 1970... לא נשארו כבר שטחים לבנים, העולם כולו מחולק בצורה מסודרת למדינות, חלקן בנות שנים ספורות ועם כמה אזורים מועטים שנמצאים עדיין תחת שלטון קולוניאלי. כמעט כל מטר מרובע בכדור הארץ הינו תחת שליטה (לפחות להלכה) של מדינה כלשהי. העולם הפך למקום בו המדינות שולטות.
האם הצבעים השונים של המדינות השונות הם אמת מידה טובה לשאלה מי שולט איפה? כמה רלוונטית תהיה מפה שכזו לתיאור העולם בתוך, נאמר, 30 שנה מעכשיו, מעט רחוק אבל בתקופת חיינו?
לא אם המגמות הנוכחיות יימשכו. אז אולי יהיה יותר טוב להחליף את שמות המדינות בסמלים של תאגידי הענק הבינלאומיים (Transnational Corporations - TNC); יהיה זה עולם בו מיצובישי, של, ג'נרל מוטורס, מקדונלדס, פיליפס, קארגיל ומונסאנטו ייצרו את האמפריות החדשות.
הגזמה? כבר עכשיו, מערכת המדינות, כפי שהתקיימה במשך כמאה שנה, הופכת פחות ופחות רלוונטית לתיאור המאורעות המתרחשים בעולם, להצביע היכן יושבי מוקדי הכוח. נכון, רוב המדינות מחזיקות צבאות מרשימים לשם השלטת רצונן על אחרים, והן ימשיכו לעשות כן, אבל הדבר הופך חסר תועלת למטרות הגנה לאומית.
כוח כלכלי, זה מה שקובע היום. איך תוכל להתגונן כנגד מבול של ספקולנטים היכולים בתוך ימים מספר להוריד את שער המטבע שלך ולעצור את כלכלת המדינה? איך תוכל למנוע מתאגידים זרים להשתלט על ענפי כלכלה שלמים, לעיתים קרובות בעלי חשיבות מרכזית למשק, כשמוסדות כמו הבנק העולמי וה-IMF ממליצים על הפרטה וליברליזציה של ענפים אלו כתנאי מקדים לשיפור בכלכלה זו? מה לעשות אם קוקה קולה מחליטה החלטה 'קטנה', להחליף, במשקאות הקלים שלה, את הסוכר מטבעי למלאכותי, החלטה שבשנות ה-70 הפכה מאות אלפי איכרים בפיליפינים למובטלים מיואשים, אשר רבים מהם היו מוכנים להצטרף לתנועת הגרילה שנלחמה במדינה?
מאחורי ההגה נמצאים התאגידים. לרבים מהם יש יותר כוח כלכלי ופוליטי מגופי המדינות שבהן הם יושבים. אינדיקציה אחת לכמה חזקים הפכו התאגידים היא להשוות את סך המכירות של כמה תאגידים עם התל"ג (תוצר לאומי גולמי, באופן גס, סך כל הפעילות הכלכלית של המדינה) של מדינות. אז מסתבר, שהמכירות של פורד וג'נרל מוטורס גדולות יותר מהתל"ג הכולל של כל מדינות הסהרה באפריקה. באופן דומה המכירות הכוללות של ששת התאגידים היפנים הגדולים (מיצובישי, מיטסוי, סאמיטומו ודומיהם) כמעט משתווים לתל"ג של כל דרום אמריקה. מבין 100 הכלכלות הגדולות בעולם, 51 הן תאגידים בינלאומיים.
הדרכים שבהן מוסדות כמו ארגון הסחר העולמי (WTO), הבנק העולמי, וקרן המטבע הבינלאומית (IMF) משתמשים לתיאור הסחר העולמי בסטטיסטיקה שלהן - כמשהו המתרחש בין מדינות - הינו דבר נוסף שמטעה מיסודו. 70% מהסחר העולמי נמצא בידי 40,000 התאגידים הבינ"ל ו-250,000 סניפיהם ברחבי הגלובוס. יותר מ-30% ממסחר זה הוא פנים תאגידי - כלומר מתרחש בין יחידות של אותו תאגיד. לדוגמה, מיצובישי כורתת יערות בפרו ומוכרת את העץ הכרות למיצובישי ביפאן. להציג זאת כסחר בין מדינות זו הצגה מעוותת של פני הדברים.
החלק של המגזר הביתי בכלכלה - התעשייה הלאומית שאינה רב-לאומית - הופך ללא רלוונטי יותר מאי-פעם. התאגידים כורים, שואבים, מזקקים ומפיצים את רוב מקורות האנרגיה הפחמניים בעולם. הם בונים את תחנות הכוח בעולם, הם כורים את רוב המחצבים העולמיים, הם מייצרים את רוב רובם של המטוסים, המכוניות, הלווינים, המחשבים, מוצרי האלקטרוניקה לבית, הם הגודעים את רוב העצים בעולם ומייצרים כמעט את כל הנייר, מוצרים כימיים, תרופות ומוצרי ביוטכנולוגיה. מגדלים את רוב התבואה העולמית ומעבדים ומשווקים חלק ניכר מהמזון העולמי.
בזמן שנכון להגיד, שבאופן כללי, המדינות נמצאות בצד המפסיד של משחק הכוח העולמי, מובן שלא כל המדינות שוות. כמעט 90% מהתאגידים מיקמו את המטה הראשי שלהן בצפון המתועש; ארה"ב, אירופה ויפן. יותר ממחצית באו מחמש מדינות בלבד (צרפת, גרמניה, ארה"ב, יפאן והולנד). כמו כן היחסים בין המדינות אלו לבין התאגידים 'שלהן' שונים בתכלית בין, נאמר, היחסים בין קוקה קולה לפיליפינים.

האינטרסים של המדינות החזקות בעולם קשורים בדרך כלל באופן אינטימי עם האינטרסים של התאגידים שהן מארחות ודבר זה משתקף במדיניות החוץ שלהן. בו בזמן, התאגידים נודדים כדי להיפטר ממשלות אלו אם הדבר נוח יותר לתאגיד. לדוגמא, ממשלות מעטות מצליחות להשפיע באמת על מדיניות ההעסקה של תאגידים, ובייאושן הן נאלצות להציע השקעות ויוזמות כתגמולים במטרה לשמור את המשרות במדינה. תאגידים רב לאומיים יכולים גם לחבור לחלקים מסוימים במדינה, למשל להביא אותה לחתום על ההסכם הרב צדדי להשקעות (Multilateral Agreement on Investment - MAI) וללחום בחלקים אחרים (כמו משרדים וגופים לאיכות הסביבה הרוצים להפחית את כמות הפליטות של גזי חממה).
לסיכומו של דבר, התאגידים הרב לאומיים (TNCs) נמצאים בצד המנצח. מאותה סיבה, ממשלות נראות כמוכנות יותר ויותר לסגת מחלקן במגזרים בהן היה להן תפקיד מאזן ומחליטות 'לתת לשוק לעשות את העבודה'. לעיתים הן נאנסות לעמדה זו כיוון שאינן יכולות לעמוד מול קרן המטבע הבינלאומית (ה-IMF) והאשראי שביכולתה לספק, אבל לעיתים קרובות זוהי גם התוצאה של המסירה של כוחות מווסתים כאלו לידי מוסדות כמו הבנק העולמי וארגון הסחר העולמי וחתימה על הסכמים בינלאומיים כמו ה-MAI.
התוצאה הסופית אינה האידיאל האנרכיסטי של חברה נטולת מדינות, או של אנשים חופשיים, אלא מצב בו התאגידים שולטים בעולם, על חשבונם של כל השאר.


בסיוע ספרו של ג'ושוע קארלינר "The Corporate Plant".


לפריט בנושא התאגידים והמשבר הסביבתי העולמי.
לפריט בנושא תאגידים רב-לאומיים וממשלות.


לאתר החברה הישראלית .
לאתר בדידות .



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: שלטון התאגידים : משנים את מפת העולם
מחבר: קארלינר, ג'ושוע
שם  האתר: החברה האזרחית בישראל : שילוב כוחות אזרחיים למען חברה הוגנת
בעלי זכויות : החברה האזרחית בישראל : שילוב כוחות אזרחיים למען חברה הוגנת
הוצאה לאור: החברה האזרחית בישראל : שילוב כוחות אזרחיים למען חברה הוגנת
הערות לפריט זה:

1. החומר מתבסס על ספרו של ג'ושוע קארלינר '' "The Corporate Planet " , אקולוגיה ופוליטיקה בעידן הגלובליזציה, (Sierra Club Books ,1997).
2.  המאמר מתורגם מתוך חוברת של קואלייציית הארגונים ASEED.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית