הסדרי נגישות
גשר מפעלים חינוכיים



צום במקרא
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


מנהג נפוץ להימנע ממאכל ומשקה לזמן קצוב, למטרות דתיות - כביטוי לצער, כתוספת לתפילה (בעיקר בעת בקשת רחמים), לטיהור הגוף מטומאתו, לטיהור הנפש ועוד. בדרך כלל כרוך הצום בביטויי צער ואבלות נוספים, כגון לבישת שק (יואל ב' 12; יונה ג' 7-8; תהלים ל"ה 13; אסתר ד' 3).

בצומות של יחידים לא היתה קביעות של מינהג, אך בצומות-ציבור היו ארגון, מינהגים קבועים ומועדים קבועים. הם היו כרוכים באסיפות המוניות, בהטפות מוסר, בזירוז לתשובה, בהפסקת פעילות מסחרית-כלכלית ועוד.

בתקופת בית ראשון צומות הציבור לא היו נוהג קבוע, אלא הוכרזו מדי פעם בשעת סכנה.

רק לאחר חורבן בית ראשון נקבעו ימי צום מסויימים לתענית ציבור, לפי זכריה ז'-ח', המציין ארבעה ימי צום הקשורים כולם לחורבן בית ראשון:

צום הרביעי - י"ז בתמוז, בו הובקעה העיר ירושלים;

צום החמישי - י' באב, ובעצם ט' באב, בו חרבו ירושלים והמקדש;

צום השביעי - ג' בתשרי – צום גדליה;

צום העשירי - י' בטבת – שבו באה ירושלים במצור.

ט' באב הוא גם יום צום על חורבן הבית השני, חורבן ביתר ועוד, אשר לפי המסורת חרבו בתאריך זה.

חשיבות הצום גדלה בימי בית שני, ומגילת תענית שמסוף ימי בית שני, מפרטת את הצומות הקבועים ואת הימים שאין להתענות בהם. מסכת תענית, במשנה ובתלמוד, (בסדר מועד) עוסקת בדיני תענית-ציבור שהוכרזה בשעת עצירת גשמים ובתעניות אחרות.

הנוהג לצום התפשט, ורבים ראו בצום את תמצית מצוות הדת. הנביא ישעיהו (בפרק נ"ח) מוכיח את הצמים שהצום איננו תחליף למעשי צדק וחסד. ללא מהות מוסרית – הצום הוא רק גינונים חיצוניים.

צום "יום הכיפורים" הוא יום מיוחד, המכונה יום עינוי הנפש, ומטרתו היא השגת כפרה אישית. זהו צום המבטא הכנעה ותשובה ובקשת כפרה לעוונות, חרדת קודש ופעילות פולחנית.

 


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
ביבליוגרפיה:
כותר: צום במקרא
שם  האתר: מקרא גשר : האתר שלך ללימודי התנ"ך - אנציקלופדיה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים
בעלי זכויות : גשר מפעלים חינוכיים
הוצאה לאור: גשר מפעלים חינוכיים
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית