המלך האחרון בממלכת יהודה, בנו השלישי של המלך יאשיהו. שמו לפני המלכתו היה מתניה. הוא הומלך על ירושלים על ידי נבוכדנאצר מלך בבל, במקום יהויכין שהובל לגלות (מלכים ב', כד 17).
מלך משנת 598 לפני הספירה, במשך 11 שנה, עד לחורבן ירושלים ובית המקדש בשנת 587/6 לפני הספירה.
צדקיהו היה אחיהם הצעיר של יהואחז ויהויקים, ודודו של יהויכין.
צדקיהו עמד בראש כמה מרידות נגד הבבלים, חבר למצרים, וגרם לחורבן ממלכתו. הוא היה חלש, ונגרר על ידי שריו, היה שנוא על העם, וניהל פגישות חשאיות רבות עם הנביא ירמיהו, אך לא היה לו הכוח להשמע לעצותיו של הנביא.
סופו הטרגי מתואר במלכים ב', כה 1-7.
המקורות לתולדות חייו: במלכים ב', כד 18 – כה 7; ובדברי הנביא ירמיהו.
לקריאה נוספת בלקסיקון לתרבות ישראל:
צדקיהו המלך
