עמוד הבית > מדינת ישראל > כלכלה עמוד הבית > מדינת ישראל > אוכלוסייה וחברה > עליה וקליטה לאחר קום המדינה
ישראל. משרד החינוך. שרות הפרסומים. מרכז ההסברה


תקציר
משקלו של ענף הבנייה בהיקף התעסוקה ובחלקו בתל"ג, עולה על המקובל במדינות אחרות. הסיבה לכך נעוצה בהיות ישראל ארץ קולטת עלייה, הדואגת לדיור לעולים, והבונה עבורם תשתית של משק מודרני.



כלכלת ישראל : בנייה
מחבר: ד"ר דן גלעדי


במונח בנייה כענף כלכלי כוללים, נוסף על מבנים (לדיור, לעסקים, למבני ציבור) גם תשתית (כבישים, גשרים, סכרים ועבודות עפר). הוא מהווה גורם מניע חשוב מאד בכלכלה מאחר שהוא גורר אחריו ענפים רבים אחרים, שתפוקתם (כמו אמצעי הובלה, חומרי בניין) מהווה עבורו תשומות. לכן, כאשר חלים צמצומים או הרחבה בהיקף הפעילות של ענף הבניין, יש לכך השלכות ניכרות על המשק כולו.

משקלו של ענף זה בהיקף התעסוקה ובחלקו בתל"ג, עולה על המקובל במדינות אחרות. הסיבה לכך נעוצה בהיות ישראל ארץ קולטת עלייה, הדואגת לשכן את העולים, והבונה עבורם תשתית של משק מודרני. ענף הבנייה מאופיין גם בכך שהוא עתיר עבודה, ואחוז התשומות המיובאות בו נמוך.

בשנות הגאות 1972-1968 היה הגידול בענף הבנייה מהיר יותר מאשר בענפים אחרים, ואילו בשנות הקיפאון בצמיחה, הוא סבל מירידה דרסטית בפעילותו. לדוגמא, בשנת 1986 היו התחלות הבנייה למגורים נמוכות לעומת שנות השישים, למרות שהאוכלוסיה בינתיים הוכפלה. מאפיין נוסף חשוב לענף הבנייה הוא היותו יעד מרכזי להשקעות במשק. חלקו בסך ההשקעות נע בין שני שלישים בשנות המדינה הראשונות לבין קרוב למחצית מכלל ההשקעות בשלהי שנות השמונים.

העלייה הגדולה מברה"מ לשעבר עוררה תנופת בנייה מרשימה. בשנת 1990 נבנו יותר מפי שנים דירות לעומת קודמתה. הממשלה החליטה במסגרת "פתרונות דיור" לעולים לקדם את מדיניות פיזור האוכלוסיה. כך הופנו רבים מבין העולים, תחילה לאכלוס דירות ריקות שהיו מצויות בשפע בעיירות הפיתוח, ואח"כ לבנייה מסיבית בהן.

בשנת 1996 היתה הבנייה למגורים 52% מתפוקת הענף כולו. משקל הקרקע במחיר הדירה במרכזים עירוניים עולה כל הזמן (בין 25% בבאר שבע ל- 61% בתל אביב), בין השאר בשל פיגור בשיווק הקרקעות לעומת התחלות בבנייה.

פריון העבודה בענף ממשיך להיות נמוך, בשל תחלופת עובדים גבוהה וירידת התמריץ לשיפורים טכנולוגיים, כאשר בנמצא כוח עבודה זול יחסית של פלשתינים ועובדים זרים.

תופעה אופיינית לשוק הדירות בארץ, הוא כי הרוב המכריע מבין תושבי המדינה גרים בדירות ובתים שרכשו בחסכונותיהם. גם יותר ממחצית העולים שהגיעו בשנות התשעים כבר רכשו דירות לעצמם. בנייה להשכרה לא היתה כדאית למשקיעים בישראל.

מציאות זו מתבססת על מערכת אשראי לציבור, הניתנת על ידי בנקים למשכנתאות, כולל תנאים נוחים במיוחד לקבוצות כמו: "זכאי-שיכון" על בסיס סוציאלי, דיירים באזורי פיתוח, מתיישבים חדשים ב"שטחים" וכדוי. המשכנתאות משנות השמונים צמודות למדד המחירים בניגוד לשנות המדינה הראשונות, שבהן לא היו המשכנתאות צמודות, והלווים נהנו משחיקת הלוואותיהם על ידי האינפלציה.



קראוונים

בשנת 1992 נוצר מחסור בדירות, במיוחד לאור הציפייה להמשך גל העלייה ההמונית. הממשלה החליטה לייבא קראוונים ולרכז אותם באתרים מיוחדים המפוזרים בכל חלקי הארץ. הקראוונים הוצבו באתרים המיועדים, בתוספת סידורים למים, חשמל, ביוב ודרכי גישה. אולם תוך כדי אכלוס העולים בהם התברר, כי גל העלייה הצטמצם מאד ורבים מהקראוונים נותרו ריקים. בסופו של דבר גרמה פרשת הקראוונים לבזבוז כספים מצד הממשלה, ושוב הוכח עד כמה קצב העלייה, שלא תמיד ענה על התכנון, מהווה גורם בעייתי.

לסעיפים אחרים מפרק: "ענפי המשק"
חקלאות
תעשייה
בנייה
תחבורה ותקשורת
מבחר ושירותים עסקיים

ביבליוגרפיה:
כותר: כלכלת ישראל : בנייה
שם  הספר: כלכלת ישראל : התפתחות, מאפיינים, מדיניות
מחבר: גלעדי, דן (ד"ר)
עורך הספר: אופז, חיים
תאריך: 1998
הוצאה לאור: ישראל. משרד החינוך. שרות הפרסומים. מרכז ההסברה
הערות: 1. הספר מוקדש לזכרו של מיכאל ברונו.
הערות לפריט זה: 1. מתוך הפרק: ענפי המשק

הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית