הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > נופים ושטחים פתוחים עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > שמירת טבע וסביבה > תכנון אזורי עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > חורש ים-תיכוניעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > שטחים פתוחים
אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה


תקציר
אגודת "אדם טבע ודין" זכתה בשני פסקי דין תקדימיים: שמירה על נוף כפרי וייעור סביבתי.



ביהמ"ש העליון: "מחובתנו לשמור על השטחים הפתוחים"
מחבר: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה


אט"ד זכתה בשני פסקי דין תקדמיים:


 

שמירה על נוף כפרי


שנתיים לאחר שבית המשפט המחוזי בחיפה דחה את עתירת אט"ד כנגד בנית תחנת דלק ושטח מסחרי גדול בלב שטח פתוח, בסמוך לגבעת עדה, קיבל בית המשפט העליון את הערעור שהגישה אדם טבע ודין בענין. אט"ד ביקשה לפסול היתר בניה בלתי חוקי שהוציאה הועדה המקומית לתכנון ובניה להקמת תחנה בשטח המוגדר בתמ"א 31 כ"שטח נוף כפרי פתוח". בית המשפט העליון קבע כי ההיתר בלתי חוקי וכי הוא משקף ראיה צרה וקיצרת טווח של הועד המקומי והרשות המקומית. שיקולים כגון תוספת היטל השבחה וארנונה גרמו לשתיים לאשר תכנית מקומית הפוגעת בשטחים הפתוחים ועומדת בסתירה לתכנית מתאר ארצית.

השופט אנגלרד מכיר לראשונה בפיגור של ישראל בנושאי איכות הסביבה. הוא מוסיף ומזכיר כי משאבי הקרקע ועתודות השטחים הפתוחים של ישראל מצומצמים ביותר ועל-כן, כל החלטה מוטעית לגביהם "היא פגיעה אנושה ובלתי הפיכה בנכסים שמחובתנו לשמור עליהם מכל משמר". בית המשפט מכיר לראשונה בפסק הדין בתפקידו שלו "ביצירת המודעות לה זקוקה החברה בישראל".

עוה"ד אלי בן-ארי ועמית ברכה שמנהלים את מרבית תיקי השטחים הפתוחים באט"ד זכו לעידוד מיוחד בפסקי הדין של השופטים אנגלרד ופרוקצ'יה. "יש לברך כי ארגונים פרטיים לקחו על עצמם את המשימה החשובה הזאת... יש לחזק את ידיהם במאמציהם לשמור על פינת חמד בטבע...", כותב אנגלרד..



 

ייעור סביבתי


פחות מחודש לאחר מכן, בסוף חודש אוגוסט, חזרו שופטי העליון והצהירו על מחוייבותם לשטחים הפתוחים. בעתירה שהגישה אט"ד בשיתוף עם שני אקולוגים בכירים, ד"ר אביבה רבינוביץ' ופרופ' זאב נוה ומנכ"ל רשות שמורות הטבע לשעבר, דן פרי, הכריע בג"צ לטובתנו וקבע כי קק"ל תחוייב מעתה בהגשת תכניות מפורטות לועדות התכנון לפני נקיטת פעולות ייעור. בג"צ קיבל את טענתנו לפיה בהתאם לתמ"א 22 ליער ולייעור מחוייבת קק"ל בהגשת תכניות כאלה שיעמדו לעיון ולביקורת ציבורית. מאז אושרה תמ"א 22 לפני כחמש וחצי שנים לא הגישה קק"ל אף לא תכנית מפורטת אחת וכך מנעה כל אפשרות להתנגד לפעולות הרסניות שביצעה. חוות הדעת של המומחים שעתרו עימנו לימדו כי קק"ל שרפה אלפי דונמים של חורש טבעי, ריססה בחומרי הדברה מסוכנים בריכוזים העולים על המותר אפילו בחקלאות, ונטעה זנים זרים של אורן - דליקים במיוחד - אשר אינם מתאמים לסביבה ולקיץ הישראלי.

השופט חשין פסק כי קק"ל אינה יכולה לנהוג "כמדינה בתוך מדינה", וכי היא מחוייבת "כמו כל אדם או גוף אחר במדינה" לעקרונות ולחוקי התכנון והבניה. "מוזר", כותב חשין, ש"סגירתה של מרפסת נדרשת לפרסום ברבים ולהיתר עפ"י דין, ואילו יערות יינטעו - על פני אלפי דונמים – ועצים יושמדו בלא צורך בקבלת היתר, בלא שהציבור יידע דבר על כך ובלא שתינתן לציבור זכות להביע דעתו".

ביבליוגרפיה:
כותר: ביהמ"ש העליון: "מחובתנו לשמור על השטחים הפתוחים"
מחבר: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה
שם  הפרוספקט: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה - נייר עמדה
מחבר: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה
הוצאה לאור: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית