עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > ים וחופים > זיהום ים וחופיםעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > פסולת ומחזורעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > ים וחופים
ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה


תקציר
הזיהום בים התיכון הוכר כבעיה חמורה כבר לפני זמן רב, אבל המצב לא השתפר מאז. אשפה מכל הסוגים והלאומים מושלכת עד היום למימיו, וגורמת נזקים בלתי-הפיכים לשוכניו.



ים של אשפה
מחברת: ד"ר בלה גליל


הזיהום בים התיכון הוכר כבעיה חמורה כבר לפני למעלה מעשרים שנה, אבל המצב לא השתפר מאז. אשפה מכל הסוגים והלאומים מושלכת עד היום למימיו, וגורמת נזקים בלתי- הפיכים לשוכניו.

מראהו המיוסר של דג המוסר (עיט הים), הלכוד בטבעת פלסטיק הכרוכה על גופו, ממחיש בעליל את נזקי הפסולת המושלכת הימה. הדג נלכד ברשתם של דייגים בחוף הים-תיכוני של ישראל, והטבעת היתה רק אחת מרשימה ארוכה ומפוקפקת של פריטי אשפה המשייטים בקירבת החופים, ולא רק שם.

במחקר שהחל לפני מספר שנים לרוחב הים התיכון, מספרד לישראל, נתגלו עקבות של אשפה גם בעומקים הגדולים ביותר ובמרחק רב מן היבשה ומנתיבי הספנות. החוקרים אשר במקור התכוונו לעקוב אחר יצורי המעמקים, נדהמו מכמויות הפסולת שריפדו את קרקעית הים. בעקבות זאת הוחלט לערוך סקר, ראשון מסוגו בים התיכון, לתיעוד המיפגע החמור.

האשפה שנאספה מוינה לסוגיה: בקבוקים ושברי זכוכית, פחיות, שברי מתכת, פלסטיק (שקיות, יריעות, אריזות וכדומה), נייר וקרטון, בד, פסולת צבע, ושונות. בסעיף האחרון נכללו בין השאר כרטיס אשראי שפג תוקפו, מעטפת פגז, מצקת מרק צה"לית וסנדל אופנתי.

חלק-הארי של הפסולת שנאספה בים הפתוח, הושלך מאוניות וסירות. עשרות רשתות פגומות שהוטלו מספינות דיג, נמשו מעומקים שנעו בין 200 ועד 4600 מטרים. לעיתים, ניתן לזהות את ארץ המוצא של הפסולת על-פי התוויות המסחריות שנותרו על הרשתות. הארצות המובילות הן אוסטרליה, איטליה, ארצות-הברית, יוון, לבנון, גרמניה וטייוואן. בחופי ישראל שולטת האשפה כחול-לבן.

בתמונה: פחיות משקה ופסולת אחרת שנמשו ממימי הים התיכון

חישובי מספר פריטי הפסולת שנאספו וגודלם, הביא למסקנה כי עשירית האחוז משטח קרקעית הים שבעומק 200 מטרים מכוסה בפסולת. לכאורה, שיעור נמוך, אלא שפסולת פלסטיק בים אינה מתכלה ואינה מתבלה. בנוסף, השימוש בפלסטיק נמצא כל העת במגמת גידול, ואם לא ייפסק הנוהג הפסול - עלולה קרקעית הים כולה להיות מרובדת באשפה פלסטית.

אשפה ממוצא ימי הנסחפת אל החופים, נזקיה גלויים לעין. לצידה, נגרמים גם נזקים לבעלי-החיים. דגים, יונקים ימיים וצבי ים נפגעים מן הפסולת, בחנק, בליעה או הסתבכות. בקיבותיהם של עופות ימיים מתים נמצאו פריטי אשפה צפה, אשר גרמו למותם.

עופות ימיים אשר צוללים אחר דגים, מסתבכים בפסולת הפלסטיק ונחנקים. האשפה הנערמת על קרקעית הים, הורסת אף את סביבת החיים של שוכני המעמקים, בעלי-חיים נדירים, ופוגעת ביכולתם למצוא לעצמם מזון ולנשום. הפלסטיק חונק את הים.

תקנות אירגון הספנות הבינלאומי אוסרות על השלכת פסולת אנאורגאנית (כזו שאינה מתכלה) לים, במיוחד בים התיכון הרגיש למיפגעים. הים התיכון הוא ים קטן ורדוד יחסית, פתחיו לאוקיינוס צרים ורדודים, לחופיו ריכוזי אוכלוסיה ותנועת הספנות בו מרובה.

בתמונה: דג מוסר שנלכד בטבעת פלסטיק

הזיהום בים התיכון הוכר כבעיה חמורה כבר באמנת ברצלונה, שנחתמה בשנת 1976 על-ידי המדינות השוכנות לחופיו, ובהן ישראל. האמנה כוללת תקנות להגנה ולפיקוח על הים, כמו איסורי השלכת מזהמים. אמנה נוספת (אמנת מארפו"ל) יוחדה למניעת זיהום הים מספינות. למרבה הצער, אין הקפדה על התקנות. פריטי פסולת שעלו ברשתות, כמו קופסאות משקה ושימורים, נשאו תאריכים מאוחרים מדצמבר 88, המועד בו אושרו התקנות. כאשר אשפה נערמת בחופי הרחצה, נרתמות הרשויות למיבצעי ניקיון - אבל מי יירתם לנקות את הים התיכון?

* ד"ר בלה גליל היא חוקרת במכון לחקר ימים ואגמים בישראל, חיפה.

ביבליוגרפיה:
כותר: ים של אשפה
מחברת: גליל, בלה (ד"ר)
תאריך: אוגוסט-ספטמבר 1997 , גליון 15
שם כתב העת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל
הערות לפריט זה: * ד''ר בלה גליל היא חוקרת במכון לחקר ימים ואגמים בישראל, חיפה.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית