עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > בעלי חיים > חסרי חוליות > אלמוגיםעמוד הבית > ישראל (חדש) > חבלי ארץ, אתרים ומסלולי טיול > מישור החוף > מפרץ חיפהעמוד הבית > ישראל (חדש) > נוף וטבע > בעלי חיים > חסרי חוליות
ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה


תקציר
ברצועת חוף דקה במבואות חיפה, בין משברי הגלים למים שעומקם מטר או שניים, מרוכז עולם צבעוני ושוקק של חלזונות, צדפות, סרטנים ודגים.



חוויה תת-מימית
מחברת: ד"ר בלה גליל


ברצועת חוף דקה במבואות חיפה, בין משברי הגלים למים שעומקם מטר או שניים, מרוכז עולם צבעוני ושוקק של חלזונות, צדפות, סרטנים ודגים

מעבר לשדה הבור ופסי הרכבת, מרצד הים לעיני עשרות הנהגים העוצרים ברמזור שבמבואות חיפה. מבט חטוף בכחול העמוק, האור מתחלף לירוק וטור המכוניות שועט קדימה. מעטים הם יודעי הסוד אשר יורדים לאיטם אל החוף העזוב, הזנוח, המשתרע מתל שקמונה ועד לחוף כרמל. אולם לאותם יודעי חן שמורה אחת מפנינות הטבע הנדירות - שונית שופעת חיים.

החוף הים תיכוני של ישראל עשוי רובו מצע חולי, ההופך בקטעים מסויימים בצפון למצע סלעי רציף, הנמשך מקו הגאות הימה. בחוף שקמונה מורכב המצע מסלעי כורכר המאפשרים, בשל פריכותם, חי תוך-סלעי עשיר. מאפיין נוסף של חוף שקמונה הן שוניות השילשולניים (חלזונות החיים במושבה).

מיני החלזונות העיקריים בשונית הם צינורן בונה ושילשולן משולש. קונכיות החלזונות הנן דמויות צינורות סלילוניים, והמושבות עשויות צברים צפופים, המרכיבים את שפת השונית ואת פניה העליונים. על פני השטח נמצאים החלזונות החיים, ואילו תוך השונית הוא מבוך של קונכיות ריקות, שרידי חי וגרגירי חול שנלכדו ביניהם. זוהי חברת בעלי-חיים, אשר מתקיימת אך בחופים ספורים במזרח הים התיכון. בשולי תחום שוניות השילשולניים מתחיל מיסלע הכורכר. המיסלע הוא בעל תבליט נמוך, ומשמש מצע לפעילות ביוטית עשירה. תוצרי הגידול והבליה יוצרים מצע גס גרגר, המורכב ברובו משברי קונכיות, שלדים של חי ימי ואצות גירניות, המצוי סביב הסלעים ובמירווחים שביניהם.

בתמונה: חוף תל שקמונה בחיפה, מראה טבלאות הגידוד

הסלעים הכוללים מחילות יוצרים תנאי מגורים וקיום לחי עשיר, חברה תוך-סלעית צפופה וקבועה הנמצאת עם מרבד האצות שבפני השטח והחי הצמוד אליו. חברת החי שעל גבי הסלעים היא עונתית ומורכבת מאצות, ספוגים, הידרתיים וחיטחביים. מרבד רבגוני זה מהווה מרכיב חשוב במארג החיים בהיותו מקור מזון, מצע מחייה ומיקלט לבעלי-חיים רבים. וכך, ברצועה דקה, בין משברי הגלים למים עמוקים יותר, מרוכז עולם חי צבעוני, שמרכיביו מתחרים ביופיים ובעושרם עם שוכני שוניות אלמוגים.

מינים אחדים של דגים, לא גדולים, סמוכים על שולחן השונית. הקרנוניים, דגים זריזי תנועה שראשם עטור משושים דמויי קרניים, הם הנפוצים ביותר בשונית. לזכר ולנקבה דגמי צבע שונים, הבולטים עוד יותר בעונת החיזור. הזכר מכין 'קן', בתוך סדק שבסלע, אותו הוא מנקה ובו מטילה הנקבה את ביציה. עד בקיעתן משמש הזכר 'שמרטף' לביצים ודואג לחילוף המים סביבם ולהגנתן מחמסנים. קרנון ארוך, הגדול שבקרנונים, תוקף את מתחריו בנשיכות. ואכן, קרבות בין זכרים שכיחים במיוחד בעונת החיזור.

מנקיקי הסלע מציצים ראשיהם של זכרי קרנון ספינקס. מאפריל ועד יולי ניתן לראותם מחזרים אחר הנקבות, על-ידי פריסה גנדרנית של סנפיר הגב הצבעוני וטילטול ראשם המקושט במחושים כתומים. זכרי קרנון מקרין, החיים מתחת לכרכוב השונית, הם מחזרים בעלי נימוסים: משחולפת נקבה על פניהם, מיד הם זוקפים את קידמת גופם וקדים לה בהטיית ראש; על מתחריהם הם מאיימים בפעירת לוע דמויית פיהוק רחב.

בדגי הקברנוניים, סנפירי הגחון מחוברים ויוצרים מעין כפתור, המאפשר היצמדות לסלעים גם בים גלי. גם כאן מכין הזכר 'קן' ומזמין אליו נקבות, אחת או יותר, כדי שתטלנה ביצים. וכמו בקרנונים, גם זכר הקברנון שומר על הקן ותכולתו. השפתון הברוד, אדום שפתיים, מתחיל חייו כנקבה ואחר מחליף מינו ומסיימם כזכר. גם הטווסון, מהיפים בדגי הים, מחליף את מינו. אמנם גם הנקבה נאה בירקרקות גופה ורשת התכלת לראשה, אלא שהזכר מתהדר, בנוסף, בטבעת כחולה סביב גופו ובפסים אדומים על סנפיריו.

בתמונה: השוניות בחוף ליד מחלף שקמונה, בעומר 1.7 מטרים

שוניות, בהיותן מצופות על-ידי החי, הן פגיעות מאוד. הפרעה לאחד ממרכיביהן עלולה לגרום להתמוטטות המערכת כולה. אזור השוניות שליד חוף שקמונה אורכו כשני קילומטרים, והוכרז כאזור המיועד לשמורה. שוניות של לוחות גידוד מצויות אך ורק במספר אתרים בחוף המזרחי של הים התיכון, ואין להן שום עתודה בחוף אחר בעולם.

קיום השונית תלוי במספר גורמים: מיבנה הסלעים, עומק המים באזור, כיוון הגלים וזרמי המים ועוצמתם. כמו כן, השונית חייבת להיות בגודל מינימלי, שהוא קריטי לשימור עושר ומיגוון המינים הבונים אותה וחיים סמוך לה. בעכו, באזור הצפוני של החומה, ישנה שונית דומה, אשר בעקבות הבינוי הנרחב בסביבה, נמצאת בתהליכי הכחדה.

בעת בדיקת תוכניות הפיתוח באזורים הדרומיים והצפוניים לתל שקמונה, חייבים לקחת בחשבון שכל שינוי באזור, כולל חפירה והעלאת ענני חול, עלול לפגוע בשונית החלזונות המיוחדת והנדירה. רק הימנעות קפדנית מנזקים סביבתיים, תשמור על השונית שלא תאבד.

* בלה גליל היא חוקרת במכון לחקר ימים ואגמים בישראל, חיפה

ביבליוגרפיה:
כותר: חוויה תת-מימית
מחברת: גליל, בלה (ד"ר)
תאריך: פברואר 1997 , גליון 12
שם כתב העת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל
הערות לפריט זה: * בלה גליל היא חוקרת במכון לחקר ימים ואגמים בישראל, חיפה
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית