הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראלעמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עברית
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
על מילים שנעלמו מן השפה העברית.



מלים מתות
מחברת: שרה ליפקין


מלים מתות הן מלים שנעלמו מן הלשון. אלו הן מלים שאין משתמשים בהן יותר: אין אומרים אותן, אין שומעים אותן, אין כותבים אותן, ואין קוראים אותן.

לפני 100 שנה אנשים נסעו במלאכות (כלומר, במשלחת) אל תוגרמה (תורכיה) לשם התראות (פגישה) עם מלאכים (שליחים) מארצות אחרות. היום המלים "מלאכות", "תוגרמה", "התראות" ו"מלאכים" (במשמעות שליחים) נעלמו ואינן - אלה מלים מתות.

לפעמים מלה נעלמת מן השפה ומתה, מפני שכבר אין בה צורך. המלה "ראינוע" מתה, מפני שלא היה בה צורך. כאשר הקולנוע היה עדיין בחיתוליו, היה הסרט "אילם". על המסך ראו תמונות מתנועעות ללא קול, כמו בסרטים הישנים של צ'רלי צ'פלין. משום כך נקרא אולם הסרטים "ראינוע". רק כשנוסף גם קול והחלו לשמוע את הדמויות ואת המוסיקה, הגיע גם השם "קולנוע", והמלה "ראינוע" נעלמה מן העברית.

לפעמים מלה נעלמת ומתה, בלי סיבה הגיונית, ואולי סתם בגלל חוסר מזל. בתקופה של מלחמת השחרור (1948) כשהיו שואלים מישהו "מה נשמע?" הוא היה עונה "אייזן!" (אייזן בגרמנית פירושה: ברזל, כלומר: חזק כמו ברזל). אם המצב היה טוב במיוחד הוא היה עונה "אייזן-בטון!". מה עונים היום? "בסדר גמור", "טוב, תודה!" או - "עלא-כיפק!". המלה "אייזן" נעלמה ומתה. כאשר התבקש הסופר ס' יזהר להוציא מחדש את סיפוריו מתקופת מלחמת השחרור, הוא מחק את ה"אייזן" שיצאה מן השימוש, ושינה ל"בסדר גמור", כדי שהקוראים הצעירים יבינו את סיפוריו.
יש מלים שנעלמות ומתות מפני שבשפה קיימת מלה נרדפת מוצלחת יותר. כך קרה למלים "בדורה" ו"כרכר".


 

בדורה מפנה מקום לעגבנייה


לפני שנים רבות האמינו אנשים שהעגבנייה היא ירק פלאים, המסוגל לעורר את האהבה בלב מי שאוכל אותה. משום כך היא נקראה בשפות רבות "תפוח אהבה". בערבית נקראה העגבנייה - בנדורה, ובלשונות אירופה - "טומאטא". אך בעברית טרם נוצרה מלה לירק עגול ואדום זה.

בתקופת תחיית העברית תרגם י' פינס ספר חקלאות לשפה העברית, ונתקל במלה "טומאטא". כיוון שה"טומאטא" נקשרה למלה "אהבה", חשב פינס על שורש המתקשר לאהבה והשתמש בלשון "לעגוב", "עגבים", מהשורש ע-ג-ב שפירושו - חיזור, התעלסות, חשק מיני. הוא תרגם את ה"טומאטא" ל"עגבנייה".
"בושה וכלימה לקרוא לירק בשם גס כזה..." - כך חשבו אנשים על המלה החדשה "עגבנייה" לפני 100 שנה, וסירבו להשתמש בה. במשך שנים רבות החרימו את המלה "הגסה" - "עגבנייה", ובמקומה אכלו "בנדורה" או "טומאטא".

בין מחרימי ה"עגבנייה" היה אף אליעזר בן יהודה. במקומה הציע את המלה "בדורה" שהייתה הצורה העברית למלה הערבית "בנדורה". והיו אנשים שקראו כך לעגבניות. (אחרים הציעו לקרוא לתפוח האהבה "אהבנייה" מלשון "אהבה", ואחרים הציעו "תמה").
במשך 20 שנה הייתה המלה "עגבנייה" מלה מתה, עד אשר יום אחד התהפכו היוצרות. לארץ הגיעו חלוצים והם אהבו מאוד את העגבנייה. אהבו תרתי משמע: אהבו את טעם העגבנייה, ואהבו את השם "עגבנייה". הם אכלו עגבניות במלוא הפה, ושרו את השיר "עגבנייה עגבנייה / אתמול רק באנו באנייה / וכבר נשקפת מחמיצה / ומסלט ומקציצה."

שירים פעלו אז כמו תשדירי שירות בימינו. המלה "עגבנייה" דחקה את המלה "בדורה" ואת יריבותיה האחרות. המלה העברית "בדורה" (וכן "אהבנייה", ו"תמה") נעלמו ואינן.



 

הכרכר שלא הסתובב


זהו שיר חנוכה מוכר וידוע לכולם, ובכל זאת משהו במלים שונה.

אבי הדליק נרות לי
ושמש לו אבוקה.
יודעים אתם לכבוד מי?
לכבוד החנוכה.

מורי הביא כרכר לי
בן עופרת יצוקה.
יודעים אתם לכבוד מי?
לכבוד החנוכה.

נכון, היום אנחנו שרים את השיר הזה קצת אחרת.
עד לפני 100 שנה שיחקו ילדים בחנוכה ב"סובבת של חנוכה" כי טרם נוצרה המלה "סביבון". במקום השם המסורבל "סובבת של חנוכה" המציא ביאליק שם חדש: "כרכר" (לכרכר פירושו לקפץ ולרקוד). כדי שמלה זו תיקלט במהרה בציבור הרחב, כתב ביאליק את השיר הזה.
אבל המלה "כרכר" הייתה חסרת מזל. מחדש מלים צעיר מאוד, ילד בן חמש בשם איתמר בן אב"י, המציא באותה עת את המלה "סביבון". ברגע שהתפרסמה המלה "סביבון" התחבבה על כולם. כאשר הגיע לארץ שירו של ביאליק על הכרכר, הוא עזר מאוד להיקלטות המלה. אך לא למלה "כרכר", אלא למלה "סביבון". מורים וגננות שינו את מלות השיר, ובמקום המלה "כרכר", שרו כולם על הסביבון, כפי ששרים עד היום.




עוד פריטים בנושא:
יום אחד נולדה מלה
מלים משנות משמעות
מלים מטיילות בעולם
מלים לועזיות נכנסות לשפה העברית
מלים מתות
מלים קמות לתחייה
איך יודעים את תולדות המלים?

ביבליוגרפיה:
כותר: מלים מתות
שם  החוברת: חיי מלים
מחברת: ליפקין, שרה
תאריך: 1992
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. מתוך הסדרה: אשכולית : תכנית בלשון ובהבנת הנקרא - מקבץ תשיעי.
2. פיתוח וכתיבה: שרה ליפקין.
3. פיתוח וניהול הסדרה: עפרה רזאל.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית