עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראלעמוד הבית > מדעי הרוח > דתות > נצרותעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > עדות וקהילותעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > דתות והגות דתית > נצרות > ישו וראשית הנצרות
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
המידע בדף זה עוסק ביהודים-הנוצרים שהיו תלמידיו של ישו (מאות 1-2 לספירה) וראו את עצמם כיהודים לכל דבר.
כמו-כן, בדף זה מידע על הצדקה בנצרות הקדומה ועל הברית החדשה וספרי הבשורה (אוונגליון).



היהודים-הנוצרים
מחברת: מתיה קם



 

היהודים-הנוצרים


חיו במאות 1-2 לספירה והיו תלמידיו ותלמידי תלמידיו של ישו. היהודים-הנוצרים ראו את עצמם יהודים לכל דבר, וכך אף התייחסו אליהם – למרות ההסתייגות שהם עוררו בציבור היהודי.
הקהילה הראשונה של יהודים-נוצרים קמה בירושלים לאחר מות ישו, והיא התפתחה מקבוצה קטנה מאוד לקהילה גדלה והולכת. הטקסים העיקריים של קהילה זו היו הטבילה למטרות טהרה והסעודה המשותפת. מבחינה חברתית הייתה הקהילה של היהודים-הנוצרים מבוססת על עקרונות שיתופיים: חברי הקהילה ויתרו על כספם ורכושם הפרטי, והעבירו אותם לרשות הקהילה כולה.
המפנה ביחס היהודים לקהילת היהודים-הנוצרים חל בעקבות פעילותו של פאולוס מטרסוס (שאול הטרסי), שהפך את הנצרות מאמונה של כת יהודית לדת חדשה לגמרי. פאולוס הטיף לביטול המצוות ולאמונה בישו לא רק כמשיח, אלא גם כבנו של אלוהים. זאת ועוד: הדת החדשה ראתה עצמה כדת ישראל האמיתית, שבאה להחליף את הדת היהודית.
פאולוס פעל מחוץ לארץ ישראל, אבל פעילותו הביאה לשינוי מהותי ביחס של יהודי ארץ ישראל כלפי היהודים-הנוצרים. במהלך המאה ה- 2 לספירה הרחיקו מן הקהילה היהודית את אלו שנחשדו בשייכות לקהילת היהודים-הנוצרים, וכללו אותם בכינוי הגנאי "מינים".



 

הצדקה בנצרות הקדומה


הנוצרים הראשונים שחיו במאות הראשונות לספירה היו, מבחינות רבות, יהודים. הם בלטו במעשי הצדקה והחסד ובאהבת האדם, וגילו רגישות חברתית רבה כלפי העניים והסובלים. והיו ביניהם כאלה, במיוחד בקרב הנוצרים-היהודים בארץ ישראל, שהעריצו את העוני והיו מחלקים את כל רכושם לאחרים.
הנה דוגמה מתוך אחד מספרי הבשורה הנוצריים:* איש אחד שאל את ישו: "רבי** הטוב, מה אעשה ואירש חיי עולם [הבא]?"
ענה לו ישו שיש לשמור את המצוות "לא תנאף, לא תרצח, לא תגנוב… אל תעשוק, כבד את אביך ואת אמך". אמר האיש לישו: "רבי, את כל אלה שמרתי מנעורי."
הביט בו ישו, "ויאהבהו, ויאמר אליו: …מכור את כל אשר לך ותן לעניים…"
כאשר שמע זאת האיש, הצטער על הדבר "ויעצב וילך לו, כי הון רב היה לו…"

* הסיפור במלואו מופיע בספר מרקוס פרק י פס' 17-27.
** ישו היה יהודי נאמן ושומר מצוות. בספרי הבשורה הוא אף נקרא "רבי".



 

הברית החדשה


במונח "הברית החדשה" מתכוונים לכתבי הקודש של הנוצרים, הכוללים 27 ספרים וחיבורים. בין הספרים – ארבעה אוונגליונים, ארבעת ספרי הבשורה, שנכתבו בידי מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן, ומספרים על חיי ישו ועל תורתו.
שלושה מספרי הבשורה הנוצריים – מתי, מרקוס ולוקס – נחשבים למקור היסטורי רב ערך להכרת התקופה.
ספרי הברית החדשה נכתבו בשנים 66-200 לספירה בערך. בשנת 200 כבר היו בברית החדשה כל 27 הספרים והחיבורים שנכללים בה כיום.
לפי תפיסת הנוצרים – ספרי התנ"ך הם הברית הישנה, ואילו ספרי הקודש הנוצריים הם הברית החדשה.

ספרי הבשורה הנוצריים נקראים אוונגליון. אוונגליון, ביוונית: בשורה טובה, כינוי לסיפורים מחיי ישו בברית החדשה.

ביבליוגרפיה:
כותר: היהודים-הנוצרים
מחברת: קם, מתיה
שם  הספר: מחויבות חברתית דרך סיפור רות המואבייה
מחברת: קם, מתיה
תאריך: 1999
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. המידע שלפניך הוא לקט המבוסס על תוכנית מבחר - תכנית בתרבות ישראל בגישה רב תחומית. התוכנית פותחה בסיוע קרן אבי חי ובשיתוף משרד החינוך. כתבה: מתיה קם. המידע והתמונות במאגר זה מיועדים לשימוש אישי, לצורכי לימוד בלבד.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית