עמוד הבית > מדינת ישראל > כלכלה עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > חקלאות והדברה
ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה


תקציר
הפרוייקט הראשון לגידול דגי מאכל בערבה, הוקם לפני כ-20 שנה, מאז זרמו מים רבים בבריכות הדגים, וכיום זהו ענף חקלאי משגשג, הפעיל במשך מרבית חודשי השנה. במהלך השנתיים הקרובות יוקמו חוות דגים בשישה ישובים נוספים, בהשקעה של 50 מיליון דולר.



ערבה במזל דגים
מחברים: אבי קורן; רמי אלון


הפרוייקט הראשון לגדול דגי מאכל בערבה, הוקם לפני 16 שנה, מאז זרמו מים רבים בבריכות הדגים, וכיום זהו ענף חקלאי משגשג, הפעיל במשך מרבית חודשי השנה. במהלך השנתיים הקרובות יוקמו חוות דגים בששה ישובים נוספים, בהשקעה של 50 מיליון דולר.

באתרי דיג רבים באוקיינוסים, מעלים לאחרונה הדייגים רשתות ריקות למחצה. דילדול זה במקור המזון החשוב, נובע מזיהום הימים בעולם על-ידי שפכים ממקורות שונים, מצד אחד, ודיג-יתר בלתי-מבוקר (כולל דגיגים קטנים שלא הגיעו לבגרות), מצד שני. במקביל, חלה עליה גדולה בדרישה לכל סוגי הדגים בעולם, הן ליוקרתיים והן לפשוטים ולזולים.

המצב בישראל כיום אינו טוב בהרבה:
אוכלוסיית המדינה וצריכת המים גדלות מחד, ומקורות המים מצטמצמים מאידך. הצורך לנצל את המים בצורה היעילה ביותר, תוך הקפדה על שמירת איכות הסביבה, הפך צו השעה.

בסוף שנות ה-70 נתגלו במספר אתרים ברמת הנגב ובערבה, אקוויפרים של מים מליחים בשיכבת אבן חול נובית, בעומקים הנעים בין 500 ל-1500 מטרים. בעומקים כאלה ניתן למצוא מים חמים גיאותרמיים, שבהם, לרוב, ריכוז המלחים גבוה יותר מהמקובל במי שתיה.

מים אלה מתאימים מאוד לגידול דגים, בגלל החום האגור בהם ובגלל רמות המינרלים הגבוהות. במספר מקורות מים גיאות רמיים בנגב ובערבה, נמצאו כמויות יוד ויסודות קורט אחרים בריכוז גבוה. מינרלים אלה משפרים את תנאי הגידול לדגים, והדבר מתבטא גם בכמות היבול וגם בטעם.

ישראל נחשבת כיום מדינה מתקדמת וחדשנית בנושא גידולי המים, ומעוררת התעניינות בקנה-מידה בינלאומי, בעיקר בקרב המדינות המתפתחות - הרבה בזכות שיתוף הפעולה בין המוסד למחקר ופיתוח (מו"פ) נגב-ערבה, לבין המוסדות השונים העוסקים בפיתוח גידולי הדגים (תחנות המחקר והפיתוח בגינוסר ובדור, המכון הלאומי לחקלאות ימית באילת, מכון וולקני והפקולטה לחקלאות). בעזרת שיתוף פעולה זה והרצון לניצול מים וקרקע ביעילות מירבית, פיתח מו"פ נגב-ערבה מספר משקי מודל לגידול אינטנסיבי של דגים במערכות חדשות וידידותיות לסביבה, אשר מאפשרות ניצול יחסי של יתרונות האזור:


  1. מזג אוויר חם במשך כתשעה חודשים בשנה, המאפשר תקופת גידול ארוכה של דגים המשגשגים במים חמימים.

  2. שפע מים מליחים שאינם ראויים להשקיה, השומרים על בריאות הדג ומשפרים את טעמו.

  3. מים גיאותרמיים המאפשרים גידול דגים גם בחודשי החורף.

  4. קרינה סולרית גבוהה שמגבירה את יכולת אגירת האנרגיה בחורף, בבריכות חממה מחופות שפותחו במו"פ נגב-ערבה.

  5. קירבה לשווקים חדשים, המבטיחים למגדלים המקומיים מקור פרנסה ארוך טווח.

  6. ריחוק גיאוגרפי מאזורי תעשיה גדולים, המבטיח בידוד הדגים מגורמי מחלות שונים.

  7. חקלאים מנוסים המסוגלים לנהל ולתפעל מערכות גידול מורכבות.


בשנת 1981 הוקם פרוייקט ראשון במושב עין יהב בערבה, לגידול דגי אמנון ודגים אחרים בצפיפות גבוהה. בהמשך, הוקם פרוייקט מתקדם יותר במושב קדש ברנע ברמת הנגב. משקי מודל נוספים לגידול דגים, הוקמו בקיבוץ יהל בערבה הדרומית ובמושב נאות הכיכר בכיכר סדום. כל יחידת גידול דגים תוכננה לייצר 40-50 טון דגים לשנה, בנפח מים של 3000-4000 מ"ק. ברוב המיתקנים גודלו דגי אמנון (מושט) אדומים או אפורים.

דגי האמנון משגשגים יותר במים חמימים (c °25-29). באזורים ממוזגי אקלים כמו ישראל, קיימת בעיה של ירידת טמפרטורות בגופי המים הטבעיים והמלאכותיים בחודשי החורף. על-מנת למנוע נזקי קור לדגים ולאפשר להם להמשיך ולגדול, נעשה שימוש ב'בריכות חממה': יריעות פלסטיק (פוליאתילן או PVC) המתוחות מעל הבריכה כמו חממה רגילה, או כמו 'בועה' מנופחת בלחץ אוויר נמוך ללא תמיכות. היריעות משוריינות באריג מיוחד, עמידות בפני פגעי סופות ומעבירות את כל אנרגיית אור השמש אל תוך 'הבועה/ האנרגיה נקלטת על-ידי המים ונשמרת בהם, לרווחת הדגים. בשעות הלילה הקרות מונעת היריעה בריחה של חום לסביבה.

בתמונה: חממת איגלו ובתוכה דגי אמנון אדומים
(הכתם האדום במים) בגידול אינטנסיבי



 

מערכת המסנן הביולוגי


במי בריכות הדגים מצטברת אמוניה, שהיא תוצר סופי של פירוק החלבונים בחילוף החומרים בגופו של הדג. ריכוזי אמוניה גבוהים במים הינם רעליים לדגים. בטבע, מסולקת האמוניה עם זרם המים, או נספגת באצות מיקרוסקופיות הנמצאות בגוף המים. בבריכות בהן גדלים הדגים בצפיפות, חייבים להחליף את המים לעיתים תכופות. חיסכון גדול מושג על-ידי הזרמת המים המזוהמים דרך מסנן, המנקה את הפסולת ומאפשר שימוש חוזר.

'המסנן הביולוגי' מכיל בקטריות מועילות ההופכות את האמוניה בעזרת חמצן לניטרט, שאינו מזיק לדגים. הבקטריות 'יושבות' על מצעים (אבן, פלסטיק, עץ וכדומה) הנמצאים במגע תמידי עם המים המזוהמים המועשרים בחמצן, ופועלות לחימצון האמוניה. ככל ששטח הפנים של המצע גדול יותר, כן ניתן לגייס יותר 'פועלים' (בקטריות) לקליטת אמוניה וחמצן מהמים וליצירת ניטרט.

להגברת יעילות המערכת ניתן לשתול על המצע צמחים, המכים שורש בין חלקיקי המצע ובכך אף מגדילים את שטח הפנים להתיישבות בקטריות, ובנוסף, קולטים את הניטרט המשמש כמקור חנקן עיקרי לגידול הצמח.

מערכת זו מאפשרת החלפת המים בבריכות הדגים מספר פעמים ביום, כאשר חלק קטן מהמים מופנה להשקיה. כתוצאה מכך, נהנים גם הצמחים בשדות ממים איכותיים ומועשרים.

בתמונה: חממת עגבניות באחד מקיבוצי הערבה,
בתמונה: המושקית במי בריכות הדגים


בשנים האחרונות ניכרת תנופת פיתוח בענף גידול הדגים האינטנסיבי, בארץ ובעולם. אך בשלב התיכנון של מיתקני הגידול, יש לבדוק ולבחון כל אזור בנפרד, על-מנת לאפיין יתרונות וחסרונות ולתכנן בהתאם כל חוות דגים על-פי- הנתונים המיוחדים לה. החוות שפותחו בעבר אינן דומות לאלו המתפתחות כיום, אם כי לכולן אותה מטרה.

במהלך השנתיים הקרובות יוקמו בששה ישובים בנגב ובערבה 100 דונם של בריכות דגים מקורות, בהשקעה כוללת של 50 מיליון דולר. המשקים המתוכננים יכילו בריכות ומיתקני רבייה, בריכות אימון דגיגים, ומיתקנים לגידול דגים במערכות סגורות, בשילוב של מסננים ביולוגיים ומערכות לוואי מתוחכמות. שילוב עתידי של מסננים הידרופוניים (על בסיס צמחים ביולוגיים) נמצא כעת בפיתוח.


* הכותבים מנהלים את המידגה האינטנסיבי במו"פ נגב-ערבה

ביבליוגרפיה:
כותר: ערבה במזל דגים
מחברים: קורן, אבי ; אלון, רמי
תאריך: אוקטובר 1996 , גליון 10
שם כתב העת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל
הערות לפריט זה: * הכותבים מנהלים את המידגה האינטנסיבי במו''פ נגב-ערבה
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית