הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > פמיניזם > מעמד האשה בארצות שונותעמוד הבית > מדעי החברה > חינוךעמוד הבית > מדעי החברה > פסיכולוגיה > פסיכולוגיה חברתיתעמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > מגדר
החינוך וסביבו


תקציר
מהי המודעות החברתית של תלמידים ותלמידות לנושא השיוויון בין המינים? מחקרים שנעשו בתחום זה בישראל מצביעים על קיומה של תפיסה סטריאוטיפית כללית בהתייחס לדמויות של זכרים ונקבות הן בתודעת התלמידים, הן בספרי הלימוד ובתכניות לימודים בישראל. המשותף לממצאים העולים ממחקרים אלה ואחרים הוא, שהם מצביעים על קיומם של סטריאוטיפים מינניים בדבר נחיתותה של האשה ביחס לגבר.



השתקפות סטריאוטיפים מינניים (Sexists) בספרי לימוד בחינוך הממלכתי בישראל
מחברת: ד"ר צופיה מלר


המודעות החברתית לנושא מעמד האשה בארץ ובעולם, שעלתה אצלנו בשנים האחרונות, חייבת לעורר בקרב מחנכים, ובעיקר - מחנכות - את שאלת מקומה, ותפקידה של מערכת החינוך בנושא שוויון בין המינים.

מחקרים שנעשו בתחום זה בישראל מצביעים על קיומה של תפיסה סטריאוטיפית כללית בהתייחס לדמויות של זכרים ונקבות הן בתודעת התלמידים, הן בספרי הלימוד ובתכניות לימודים בישראל (קאופמן, 1976
;שנת Zak and Kaufman 1977; צפרוני, 1981; Romm, 1984; פרנקל ולויאני, 1988). המשותף לממצאים העולים ממחקרים אלה ואחרים הוא, שהם מצביעים על קיומם של סטריאוטיפים מינניים בדבר נחיתותה של האשה ביחס לגבר לגבי כישוריה ומעמדה החברתי והאישי, או, למזער, לשונות בתכונותיה ועיסוקיה, שאינה מתחייבת בהכרח מנתוניה הביולוגיים.

דו"ח הועדה לבדיקת מעמד האשה בישראל, בראשות אורה נמיר (1978) ובעקבותיו פרסום מטעם שדולת הנשים שבדק את יישום המלצות הועדה (1987), מצביע על כך, שמעט מאוד, אם בכלל, נעשה במהלך תשע השנים שבין פרסום שני הדו"חות לשיפור בפועל של מעמד האשה בישראל. מערכת החינוך, אם נתייחס אליה כאל גורם בעל חשיבות במעלה ראשונה בהשפעה על פני החברה, משקפת באמצעות ספרי הלימוד לא רק ערכים חברתיים רצויים ומקובלים, אלא גם אותם מיתוסים וסטריאוטיפים מינניים, אשר על פי מחקרים שנעשו בארץ בשנים האחרונות, מופיעים בספרי לימוד החל בגיל הרך, עבור ליסודי וכלה בתיכון, כמו גם במקצועות הלימוד השונים. בן-צבי-מאייר (1979) למשל, מדווחת על הבדלים בין המינים בתחום עיסוקיהם והסטטוס שלהם בספרי לימוד למתמטיקה וחשבון, בעוד פרנקל ולויאני (1988) , מצד שני, מתמקדות בפינות משחק של ילדים בגיל הרך. גם דרכי הביטוי של הסטריאוטיפים המינניים הן שונות ונבדלות זו מזו. המקור של חלקן הוא לשוני (אריאל 1986) למשל, ומחקרים אחרים מטעימים את התגלמותם של הסטריאוטיפים באיורים, תמונות ואופני תאור אחרים (בן-צבי-מאייר, בן זאב ואברהמי-עינת, תשמ"ח; אברהמי-עינת, 1989). לרוע המזל, מגיעות תוצאותיהם של מחקרים אלה רק למספר מצומצם של אנשי חינוך - חוקרים או משתתפי הסדנאות הנסיוניות עליהם מדווחים המחקרים, ולאו דווקא לציבור הרחב של מורים ומורות הנדרשים לתכניות ולספרי הלימוד בעבודתם היומיומית.

מעקב שוטף אחר השינויים החלים בספרי הלימוד בתחום זה הפך להיות צורך חיוני לכל מי שהשגתן של מטרות החינוך בתחום שוויון בין המינים יקרה ללבו, והוא לפיכך, מטרה עיקרית גם במחקר המדווח בזה. הרחבת התפוצה של תוצאותיו היא תוצר לוואי שלו, שאמנם לא ייבדק מחקרית בשלב זה, אך מבחינה מעשית חשיבותה רבה אף היא, ללא ספק. אחת הדרכים המוכרות להגברת המודעות ואף לשינוי עמדות והתנהגויות אצל המורים היא עירובם הממשי במחקר התחום שלגביו השינוי נדרש (1979 Shulman,). הנתק הקיים היום בין אנשי המחקר החינוכי ומפתחי תכניות הלימודים מזה, לבין המורים המפעילים תכניות אלו מזה, יאוחה, לפי הנחה זו, אם ישותפו המורים בחקר התכניות והערכים עליהם הן מושתתות. במסגרת עבודה זו ידווח על נסיון באותו כיוון: סמינר הקיבוצים החל בשנה"ל תש"ן להפעיל, לצד קורסים קיימים של שנה ד', גם "קורס מנהלים". קורס זה מיועד בעיקר למורים ומחנכים פעילים בשדה, בעלי ותק בהוראה ובחינוך, וחלקם אף במינהל החינוך. בין השאר מיועד הקורס להקנות למשתתפיו במהלך לימודיהם כלים להערכה ולגישה בקורתית לספרי הלימוד בהם הם משתמשים במסגרת עבודתם המקצועית. אוכלוסיית מורים זו, ולצידה קבוצה קטנה נוספת של מורים בוגרי הסמינר, המשתתפים בקורס המקנה להם כלים להערכת תכניות לימודים וספרי לימוד, נבחרה לשמש כצוות מחקר לבדיקת ספרי לימוד וספרי קריאה מן הזוית המיננית. השאלה בפניה ניצבו במהלך הבדיקה היתה: כלום קיימת מובחנות במסרים הגלויים או הסמויים בין גברים/בנים לבין נשים/בנות בחומר הקריאה והלימוד לו נחשפים התלמידים, ומהם ביטוייה העיקריים של אותה מובחנות, אם תימצא, איכותית וכמותית? הערך הנחקר הוא, אפוא, חינוך לשוויון בין המינים. האמצעי החינוכי הוא ספרי לימוד שמישים במקצועות הלימוד השונים במערכת החינוך הישראלית, ואוכלוסיית היעד של ממצאיו, הצרכנית אך גם החוקרת, היא: המורים בשדה.

תוצאות המחקר המדווחות להלן הינן פרי עבודתם של מורים אלה בתחום המחקר בשנת לימודים אחת, וקבוצות מורים נוספות אמורות להמשיכו במשך השנים הקרובות, להרחיבו ולאשש את הממצאים על סמך אותו חומר עצמי וחומר נוסף.


 

מתודולוגיה


לצורך איתורם וזיהויים של סטריאוטיפים מינניים בספרי לימוד ובספרות ילדים עוצבה מערכת פרמטרים, לפיה נסרקו ספרים המשמשים להוראה במערכת החינוך הישראלית, ומבחר ספרי ילדים נפוצים ומקובלים בחברה הישראלית. חלקם של פרמטרים אלה שימשו כבר מחקרים קודמים של ספרי לימוד בארץ ובעולם, (למשל: אברהמי-עינת, 1989), וחלקם עברו אדפטציה או פותחו במיוחד למחקר זה. לא נעשתה בשלב זה הבחנה בין פרמטרים להערכת ספרי הלימוד, לבין אלה שנועדו, להערכת ספרי הילדים. על חלקם של הממצאים ידווח רק בשלב הסופי של המחקר, ואילו בדו"ח הביניים דלהלן, ידווח על ממצאים (אף הם חלקיים) המתייחסים לשאלות הבאות:

  • מהי שכיחות הופעתם של בני שני המינים בחלקם המילולי (אירועים, בעיות, סיפורים) והציורי (צילומים, ציורים, איורים) של הספרים שנסרקו?

  • כלום ניתך להצביע על יחס מספרי כלשהו בין המחברים של ספרי הלימוד מקרב בני שני המינים, לבין הדמויות המרכזיות מבין שני המינים המתוארות על ידם?


  • כלום יש תכונות אופי המייחדות כל אחד מבני שני המינים? מהן התכונות?


  • מהם עיסוקיהם/מקצועותיהם של בני שני המינים? אילו מקצועות/עיסוקים מקרב אלו שכיחותם היא הרבה ביותר אצל כל אחד מבני שני המינים?


  • מה מקומן של מלאכות הבית ברשימת עיסוקיהם של בני שני המינים? מי מהם עוסק בהן וכמה?


  • כלום קיים בספרות הנסקרת תיאור תרומתן של נשים בשטחים שמחוץ למסגרת מלאכות הבית (לחברה, לתרבות וכו')?


  • כלום קיים הבדל בין שתי גירסאות לאותו ספר לימוד, שנכתבו בהפרש זמן זה מזה?


  • האם יש בספרות הנסקרת התבטאויות סטריאוטיפיות אודות בני שני המינים? הדגמות.





 

הספרים הנסרקים


במהלך שנה"ל תש"ן נסרקו בסה"כ 13 ספרים: 10 ספרי לימוד ו-3 ספרי קריאה לילדים. סה"כ נסרקו כ-3,000 עמודי טכסט וכ-900 איורים/ציורים/תמונות. 8 מהספרים נסרקו בשלמותם, ו-5 נדגמו. מאלה שנדגמו נסרקו בחלקו המילולי של כל ספר בין 65 ל-100 עמ'. לא נמצא הבדל משמעותי בפרמטרים השונים בין הספרים שנסרקו בשלמותם, לבין אלה שנדגמו. אשר לחלק הציורי - לא נעשתה דגימה. נבדקו כל האיורים/ציורים/תמונות, להוציא אלה שאינם רלבאנטיים לנושא המחקר. הוצאו, למשל, כל התמונות שנושאיהן הן חיות ובע"ח, ואשר אין בהם כל הבחנה מיננית. הוא הדין לגבי תמונות טבע ונוף, נעדרי גורמים אנושיים. בחלק מן הספרים הופרדו הבנים מן הגברים והבנות מן הנשים. לא נמצא הבדל בפרופורציות בין הגברים לבנים, ובין הנשים לבנות.

כל הספרים חוברו בשנים 1988-1971. ספרי הלימוד מצויים בשנת הסריקה בשימוש שוטף במערכת החינוך הממלכתי-כללי. אין נתונים סטטיסטיים על שמישותם של ספרי הקריאה ואולם יצוין לגביהם, שהם לא נדגמו מקרית, אלא נבחרו במיוחד משום המגמה האנטי סטריאוטיפית שלהם, וזאת כדי לגלות אם מצויים הבדלים משמעותיים בינם לבין ספרים נעדרי מגמה כזו, שייבדקו בעתיד.

ספרי הלימוד נדגמו מן המקצועות הבאים: ספרות-עברית-לשון, מתמטיקה, כימיה וחשמל, והיסטוריה, ונלמדים בכיתות שלמן הגיל הרך ועד לכיתה י"א. השוואת שתי הגירסאות של ספר לימוד נעשתה לגבי ספר אחד בלבד מתוך העשרה. מספרות הילדים נסרקו ספרים המומלצים לקריאה למן הגיל הרך ועד לכיתה ו'. בשנה"ל תשנ"א נסרק מספר דומה של ספרים וספרי לימוד. הממצאים עליהם ידווח להלן בפרק הבא הם ממצאי ביניים, המתייחסים לקבוצה הנבדקת הראשונה בלבד.



 

הסורקים ושיטת הסריקה


בסריקת כל ספר השתתפו בין סורק אחד לשלושה סורקים (באופן בלתי תלוי). ספר שנסרק ע"י סורק אחד בינתיים, ישוב וייסרק פעם או פעמיים נוספות בשלבים הבאים של המחקר. כל הסורקים הינם מורים מוסמכים. מרביתם בעלי ותק רב בהוראה (20 שנה ומעלה), והם תופסים תפקידי מפתח בבתי-הספר בהם הם מלמדים בתפקידי ניהול או ריכוז מקצוע.



 

תוצאות


1.00 - שכיחות הופעתם של בני שני המינים בחלקם המילולי והציורי של הספרים שנסרקו: כפי שנראה בטבלה מס' 1 דלהלן, מספרן של הנשים/בנות שנמנו בחלק המילולי של 10 ספרי הלימוד הוא פחות ממספרם של הגברים/בנים. בספרי הקריאה היחס משתנה ל-6:8, עדיין רוב לגברים. ואולם ראוי להזכיר בהקשר זה, ש-3 ספרי הקריאה שנסרקו הם מלכתחילה ספרים שנבחרו כמייצגים של ספרות אנטי-סטריאוטיפית. פירושו של ממצא זה הוא, אפוא, שגם מחבריהם של ספרים אלה - שתי נשים וגבר אחד - אינם מצליחים להשתחרר מאי השוויון המספרי בין הדמויות הנשיות לגבריות שהם מתארים בספריהם. עוד ראוי לציין, שהסטטיסטיקה של החברות המערביות, וישראל בתוכן, מצביעה על יחס של 51:49 בין בני שני המינים החיים בקירבן. מציאות חיים זו מתעוותת, אפוא, במידה ניכרת במה שנוגע לספרי הלימוד. בחלק הציורי של הספרים הנסרקים, הכולל הן ציורים/איורים/תמונות של יחידים, הן של קבוצות, המצב דומה הן לגבי היחס בין נשים לגברים, הן לגבי היחס בין ספרי הלימוד לספרי הקריאה.

1.10 – היחס בין מספרם של המחברות והמחברים של יחידות התוכן (1) השונות בספרי הלימוד לבין מספרם של הגיבורות והגיבורים המרכזיים ביחידות תוכן אלה.
בחיבורם של 860 יחידות תוכן שנסרקו בספרי הלימוד השתתפו 168 מחברות ו-406 מחברים. במושג מחברות/מחברים נכללים סופרים, משוררים, מחברים של היצירות הספרותיות המופיעות במקראות ובפרקי ההיסטוריה, מחברי הבעיות בספרי המתמטיקה ושאר המדעים המדויקים, העורכים של ספרי הלימוד והיועצים המדעיים.

בסריקה נמצא אפוא, כי מספרן של המחברות הוא פחות ממחצית מספרם של המחברים. ביחידות התוכן שחוברו על ידם בסה"כ נמנו 138 גיבורות או דמויות מרכזיות נשיות שהיחידה נבנית סביבן (מתוך 417 נשים/בנות בסה"כ), ו-435 גיבורים או דמויות מרכזיות גבריות (מתוך 884 גברים/בנים בסה"כ). מספרן של הגיבורות הוא, אם כך, כ-1/3 ממספרם של הגיבורים ביחידות תוכן אלה. גם ביחידות תוכן שחוברו בידי נשים נמצא, כי מספר הגיבורים רב ממספרן של הגיבורות, אם כי לא בהבדל משמעותי, כפי שנראה להלן, בסעיף 4.10. אחת המסקנות שניתן להסיק מממצא זה היא, כי דרך אפשרית לשנות פרופורציות מספריות בין נשים לגברים ביחידות תוכן של ספרי לימוד היא בהעלאת מספרן של הנשים - המחברות של ספרי הלימוד, והשוואתו, לפחות, למספר המחברים.

2.00 - תכונות אופי
בין תכונות האופי שיוחסו לבני שני המינים בספרי הלימוד נמנות בזאת רק התכונות האופייניות לכל מין. כתכונה "אופיינית" הוגדרו רק אותן תכונות שנמנו אצל בני אותו מין לפחות בארבעה מספרי הלימוד שנסרקו, ושאינן מופיעות יותר מפעם אחת אצל בני המין השני.

המגמתיות ה"אנטי-סטריאוטיפית" לא שינתה, כמסתבר, את הסטריאוטיפים של ספרי הקריאה הנסרקים, אך, נוספו בהם כמה תכונות המוגדרות בספרות כ"גבריות" לנשים, וכ"נשיות" - לגברים. (רשימה מס' 3):

מרשימה זו עולה, כי תכונות "גבריות" המיוחסות לנשים נחשבות כרצויות בעיני המחברים האנטי-סטריאוטיפיים, אך לא להיפך: התכונות ה"נשיות" המיוחסות לגברים הן שליליות אפילו בעיניהם…

2.10 - תכונות אופי שנמנו אצל נשים/בנות שניתן לראותן מבחינת פסיכולוגית כתכונות אופייניות לאנשים חלשים. להלן תכונות שנמנו אצל נשים פעמים מספר ולא נמנו אצל גברים כלל, או לא יותר מפעם אחת (רשימה מס' 4):

בוגדנית, גנדרנית, דאגנית, הססנית, חנפנית, כנועה, מדוכאה, מלשינה, מניפולטיבית, מעליבה ונעלבת. מסורבלת (מרושלת), פחדנית (מרבה להבהל), פטפטנית (נודניקית, טרחנית, מדברת שטויות), פייסנית, פסיבית, צייתנית, קמצנית, קנאית, רגשנית, רוצה למצוא חן, רעה, שקרנית, תככנית, תלותית.

2.20 - תכונות אופי שנמנו אצל גברים/בנים וניתן לראותן מבחינה פסיכולוגית כתכונות אפייניות לשליט. להלן תכונות שנמנו אצל גברים פעמים מספר, ולא נמנו אצל נשים כלל, או לא יותר מפעם אחת (רשימה מס' 5):

אכזר, בעל כושר התמודדות (מסתדר בכוחות עצמו), גס רוח, מבליג, מעשי (תכליתי), מקצוען ובעל גאוה מקצועית, נערץ, פותר בעיות, שתלטן, תומך ועוזר, תוקפן, תחרותי.

3.00 - עיסוקיהם/מקצועותיהם של הנשים/בנות ושל הגברים/בנים בספרות הנסקרת:

3.10 - מקצועות/עיסוקים שהופיעו מספר רב של פעמים ולפחות ב-4 מתוך 10 ספרי הלימוד אצל נשים/בנות (רשימה מס' 6):

אחות חובשת), אם, אשת איש (אשת איכר,אשת רב וכו'), מורה, עיסוקי בית (מכבסת, תולה כביסה, מסבנת, שוטפת רצפה, מטפלת בחיות וצמחי בית/פרחים, קונה, סורגת, אופה, אורגת, תופרת), עוזרת (לאבא לאמא ולבני הבית), עיסוקי דת (גומלת חסד, עוזרת בבניית סוכה).

3.20 - מקצועות/ עיסוקים שהופיעו מספר רב של פעמים ולפחות ב-4 מתוך 10 ספרי הלימוד אצל גברים/בנים (רשימה מס' 7):
אופה, אמן (משורר, סופר, מוסיקאי וכו'), בנאי (סוכה, איגלו, בית) בעל עסק, חייל (איש צבא, לוחם, מפקד, מצביא, קצין, זקיף, טייס, צנחן, שר-מאה וכו'), חקלאי (איכר, בוצר, חורש, זורע, קוצר, חלוץ, חלבן), ימאי (מלח, חייל בחיל הים, קברניטן ספן, הגאי), מהנדס, מורה, מנהל (בי"ס, חווה, עבודה וכו'), מנהיג (נשיא, מלך, נסיך, מושל, שליט, שייך, שר), נהג (מכונית, קטר וכו'), סוחר (בעל חנות, זבן, חנווני, מוכר, רוכל), עיסוקי דת (רב, תלמיד חכם, חסיד, חזן, מתפלל, גבאי, מייסד בית מדרש, ראש ישיבה, סופר סת"ם, שליח צבור), פועל, פקיד (מנדרין, וזיר), רופא, רועה, שומר.

3.30 - על השאלה: כמה גברים נוטלים חלק במלאכות הבית התשובה החד משמעית לגבי ספרי הלימוד הינה:
כמעט שאין כאלה! להלן טבלה המשקפת את המצב ב-9 ספרי לימוד בתחום זה:

הטבלה מלמדת, שמלאכות הבית הנעשות בידי גברים מספרן כאמור הוא אפסי ביחס לאלה הנעשות בידי נשים. התמונה למעשה היא חמורה עוד יותר אם נוסיף ונציין, שגם אותן מלאכות בית הנעשות בידי גברים ברובן הן מלאכות הנחשבות "גבריות", כמו: תיקוני אינסטלציה, חטיבת עצים להסקה, הסקת הבית והרקת פח האשפה, אך לא כביסה, שטיפת רצפות, כלים, כיבוד הבית או טיפול בתינוק), יש בהם מלאכה הנעשית גם בידי נשים וגם בידי גברים והיא "קניות", וכן אם יש מלאכה הנעשית בידי גבר והנחשבת ל"נשית" והיא הכנת קפה לאורחים, ואולם במקרה היחיד בו נעשה הדבר, הוא נעשה בידי גבר בדואי, שהמסורת השבטית שלו היא מסורת של אירוח בידי גבר לשם הצנעת האשה מעיני זרים, וגם זה כלול כאן כמלאכת בית הנעשית בידי גבר. מסיבה זו אין מספר, הנשים והגברים מוציאים זה את זה.

אשר לספרי הקריאה - התמונה בין גברים לנשים מאוזנת: לעיתים הגברים/בנים שותפים למלאכות הבית שותפות מלאה, ולעיתים אין מלאכות הבית נזכרות כלל, כלומר, שהן אינן נעשות בידי גברים/בנים ולא בידי נשים/בנות.

3.40 - אשר לשאלה: מהי תרומתן של נשים בתחומים שמחוץ למשפחה ולבית נמצא, שב-5 מתוך 10 ספרי הלימוד שנסרקו לא נזכרת כלל תרומת נשים לחיים שמחוץ למשפחה ולבית, ואילו ב-5 הספרים הנותרים, מספרן אף הוא מועט ביותר. למעשה - נמנו בקטגוריה זו בסה"כ ^מקצועות^ בהם עוסקות נשים, שניתן, אמנם, להחשיבם כתרומה לעשייה שמחוץ לבית ולמשפחה, כגון, אחות רחמנייה, פועלת, חלוצה, חברת קיבוץ, מורה או פקידה בדואר, אך בשום מקרה אין תרומה לחברה, החורגת מגדר המקצוע. זאת, להבדיל מתפקידי הגברים כמנהיגים לאומיים, רוחניים או כשליטים, ולתרומתם הרבה באמנות או במדע. דמויות היסטוריות של נשים (והן בודדות) מתוארות כסוטות מן הנורמות החברתיות המקובלות בתקופתן, ולכן הן אף נלעגות בעיני המחברים. כאלו הן, למשל, שרה מלכין, הפועלת העברית הראשונה, מרים ברץ, ממייסדות דגניה, באום ג'וני, או דבורה דיין, מראשונות דגניה ונהלל.

בספרי הקריאה שנסרקו, מופיעה האשה/בת כתורמת לחברה בה היא חיה. במקרה אחד היא נלחמת בדרקון, מצליחה להכניעו בחכמתה, וכך מצילה את הממלכה. במקרה שני האם פעילה מאד הן במפעל בו היא עובדת, הן בוועד העובדים של המפעל. בספר השלישי האם היא קרייריסטית, ואולם היא חסרת יכולת רגשית. כלומר, הבית מוקרב על מזבח הקריירה של האשה. מה שמראה לנו, שגם הספרות הנלחמת בסטריאוטיפיות לא תמיד מצליחה להשתחרר בעצמה מתפיסה זו, ואינה מסוגלת לתת פתרונות חיוביים לבעייתה של האשה העובדת מחוץ למשק ביתה.

4.00 - השוואה בין שתי מקראות שנכתבו בהפרש של 15 שנה
השוואה בין שני ספרי לימוד שחוברו לצורך הוראת העברית בכיתה ג' בבתיה"ס הממלכתיים-כלליים, יכולה לשמש דוגמא לשינויים שחלו, אך בעיקר - שלא חלו - במשך 15 שנה בהיבט הסטריאוטיפי-מינני. האחד יצא בשנת 1971 (להלן: ישן), והשני ב-1986 (להלן: חדש). בפתח הדברים יצוינו ההבדלים התוכניים והמתודולוגיים הבאים:

  1. שני הספרים נסרקו בשלמותם, להוציא יחידות תוכן העוסקות בנושא חגים, ואלה המתייחסות ספציפית לבעלי חיים. הסיבות לכך הן שתיים:

    (1) בספר הישן יחידות התוכן הקשורות להווי ומנהגים בחגי ישראל הן קצרות מאוד ותמציתיות לעומת אלה שבמהדורה החדשה, בה מוקצה להן מקום נכבד.
    (2) בספר החדש מצויות יחידות תוכן רבות המתארות מערכות יחסים בין בעלי חיים, כמו משלי חיות, משקלן בספר הישן מועט.


  2. מועט מאוד הוא מספרן של יחידות התוכן הזהות בין שני הספרים. עימן נמנות אותן יצירות שהפכו נכסי צאן ברזל של הספרות, כגון: "גלגולו של מעיל" של קדיה מולודובסקי, וזאת, למרות שאותו אדם השתתף בעריכת שני הספרים.


  3. לאחר הניפוי דלעיל (סעיף א') נסרקו בספר הישן 197 יחידות תוכן (מתוך 480 עמודים בסה"כ), ואילו בספר החדש נסרקו 60 יחידות תוכן (מתוך 315 עמודים בסה"כ).


  4. נסרקו כל האיורים, הציורים והצילומים המופיעים בשני הספרים.


  5. כל אחד משני הספרים נסרק באופן בלתי תלוי על ידי שלושה סורקים. ההבדלים בין ממצאיהם של השלושה היו זעומים וחסרי משמעות.


4.10 – תוצאות השוואת שתי המהדורות
הפרמטר הראשון על פיו נבדקו והושוו שתי המהדורות היה היחס בין מספר הגיבורים/גיבורות העומדים במרכזן של יחידות התוכן השונות לבין מספר המחברים/מחברות שכתבו יחידות תוכן אלו. להלן הממצאים:

מן הנתונים שבטבלה נראה, כי מספר הנשים-המחברות של יחידות התוכן השונות לא גדל, אמנם, בספר החדש ביחס לישן, ואולם משום המיעוט במספר יחידות התוכן שנסרקו בספר החדש ביחס לישן (60 לעומת 197, כאמור), גדל באופן משמעותי משקלן היחסי, דהיינו, מ-18.1% ל-41.7%.

ואולם, הגידול המשמעותי במספר הנשים-המחברות במשך 15 שנה לא הביא עמו כמעט כל שינוי במספר דמויות הגיבורים הנשיים ביחס לגיבורים הגבריים: בספר הישן נמצא ש-74.6% מכלל יחידות התוכן שנסרקו נבנו סביב גיבור זכר, ורק 25.4% מכלל יחידות התוכן נבנו סביב גיבורה נקבה. בספר החדש נמצא ש-76.6% מגיבורי היחידות השונות הם זכרים, ו-23.4% - נקבות. דהיינו מספרן של הדמויות הגבריות (גברים + בנים) הוא פי שלושה ממספרן של הדמויות הנשיות (נשים + בנות), והדברים אמורים בשתי המהדורות - הן הישנה, הן החדשה.

בבדיקת היחס בין מספר הדמויות הזכריות לנקביות בסיפורים שנכתבו בידי נשים נמצאה התייחסות מאוזנת לבני שני המינים: מול 13 דמויות של גיבורים-זכרים יש 12 דמויות של גיבורות-נקבות בספר הישן, ומול 15 גיבורים-זכרים יש 11 גיבורות-נקבות בספר החדש. מכאן אפשר להניח, כי חוסר האיזון שנתגלה בין מספר הגיבורים למספר הגיבורות כפי שהוא מתואר בטבלה דלעיל מקורו בריבוי מחברים גברים, שכותבים בעיקר על גיבור ממין זכר! זה לגבי חלקם המילולי של הספרים. תופעה דומה ממש מתרחשת גם לגבי חלקם הציורי של הספרים. ענין זה יש לו היבט כמותי והיבט איכותי:

ההיבט הכמותי - 75% מהאיורים בספר הישן הם של דמויות זכריות, לעומת 25% דמויות נשיות. בספר החדש מופיעות 70.7% דמויות זכריות לעומת 29.3% דמויות נשיות. קיים הבדל, אמנם, בין הספרים, אלא שהוא זעום. בהקשר זה ראוי לציין, ששני הספרים נערכו, אמנם, בידי אותו עורך, אך אוירו בידי מאיירים שונים: בספר הישן נעשו האיורים כולם בידי גבר, ואילו בספר החדש בידי שניים: אשה וגבר.

ההיבט האיכותי - בספר הישן אין צילומים ולא תמונות צבעוניות. הכל מאויר בשחור-לבן. האיורים פשוטים וסכמטיים. הסטריאוטיפיות בולטת מאוד: הבנות הקטנות לבושות בשמלות, עוסקות בעבודות שירותים, פסיביות. הנשים כפופות וחובשות מטפחת. זקנות עוסקות בסריגה. דמות האשה משדרת כניעות, חולשה, והיא מופיעה תמיד במסגרת המשפחה. איור אחד בלבד יוצא דופן מבחינה זו, בו מופיעה האשה כמורה, כעובדת מחוץ לביתה.

הבנים פעילים. עובדים. צמודים לאב, ומבצעים את המשימות כשווי ערך לגברים. הגבר נמצא בחוץ: בשדה, בבית-הכנסת.

בספר החדש ניכר שהושקע רבות בבחירת התמונות, הציורים והצילומים, שבחלקם נלקחו מהספרייה הלאומית, ממוזיאון ישראל, מספרית הקונגרס בושינגטון, וניכר כי המאיירים ייחסו חשיבות רבה לבחירתם ולשיבוצם ביחידות התוכן השונות. בנוסף - יש בהם מגמה לטשטוש הסטריאוטיפיות המיננית: ילדה לבושת מכנסיים, ילדה העוסקת בפעילות הנחשבת לגברית, בנים לבושים בבגדים אדומים. בחלק אחר של האיורים, לעומת זאת, בולטים עדיין הסטריאוטיפים גם מבחינת הלבוש, גם מבחינת העיסוקים, כפי שמתבקש מן התוכן.

4.20 - תכונות אופי ועיסוק - השוואה בין שתי הגרסאות
אם אקטיביות מול פסיביות באופיין של הדמויות המופיעות בשני הספרים הן מדד למובחנות, הרי ניתן לציין כי במובן זה קיים הבדל משמעותי בין הספר הישן לחדש. בספר הישן 100% מן הגברים/בנים מתוארים כדמויות אקטיביות, מול 100% מן הנשים/בנות המתוארות כדמויות פסיביות. בספר החדש, לעומת זאת, קיים איזון של ממש בין מידת האקטיביות/פסיביות של הגברים לזו של הנשים. לא זו היא התמונה לגבי תכונות אופי של הדמויות בשני הספרים: הבנים לומדים מהגברים, ומפתחים בעצמם תכונות סטריאוטיפיות גבריות: הילד שיגדל יהיה חכם, נבון, אמיץ ומוכשר. הבנות לומדות שהחברה אינה מצפה לגדולות מן האשה. היא חסרת אונים, בכיינית, טובת לב ויפה. בשני הספרים יש, אמנם, מספר סיפורים השוברים את התמונה הסטריאוטיפית: בספר הישן מופיע סיפור "הנערה הגיבורה" המתאר נערה אמיצת-לב, שמוכנה להקריב עצמה למען הצלת אנשים. כך גם בסיפור "הבית הבוער" בו נערה בת 15 מצילה תינוק משריפה, וכך בסיפור "בת שומר המסילה", המצילה רכבת על נוסעיה. נסיונות לשבירת סטריאוטיפים נשיים וגבריים מצויים גם בספר החדש, אך בשני הספרים הנסיונות הם בודדים. במרבית המקרים קשורות התכונות החיוביות של הבנות במילוי תפקידי "אמא קטנה". לעניין זה בולטת מאוד העובדה שבשני הספרים תכונות המאפיינות מין אחד כמעט שאינן מאפיינות את בני המין השני. כמעט שלא נמצאה אף תכונה משותפת לבני שני המינים, ומתקבל הרושם שמדובר בשני יצורים שונים, שהאחד הוא בדיוק היפוכו של השני.

הבדל דומה בין נשים לגברים נמצא גם בתחומי העיסוקים/מקצועות של בני שני המינים: רשימת העיסוקים/מקצועות בהם עוסקות הנשים/בנות מצביעה על כך ששייכותה של האשה, כלומר, היותה אשת איש (אשת חסיד, אשת איכר וכו'), אם, סבתא, מהווה בסיס מרכזי למיון "עיסוקיה", משל כאילו היה זה "מקצוע". אצל גברים מצוינת עובדת היותם בעלים, אבות או סבים, אם בכלל, רק כאחד התפקידים המשניים שלהם. אפיון זה איננו קובע את זהותו של הגבר, וודאי לא את עיסוקיו או מקצועו. בנוסף - האוריינטציה של האשה היא חד משמעית כלפי פנים, לביתה, ואילו זו של הגברים - כלפי חוץ. אף בעניין זה לא נמצא כמעט הבדל בין הספר הישן לספר החדש.

4.30 - שכיחות הופעתם של העיסוקים/מקצועות של גברים/נשים ושל בנים/בנות בשתי הגרסאות לעיסוקי/מלאכות הבית והמשפחה:

  • העיסוקים הגבריים ראוי לציין שיש, אמנם, עיסוקים היכולים להחשב כמלאכת בית, כגון: אופה, טוחן, טבח וכו'. ואולם, בכל המקרים הללו עיסוק זה מופיע כמקצועו של אותו גבר. בכל מקרה בו מופיע עיסוק זה אצל אישה, זהו תפקיד שלה במסגרת היותה עקרת בית, אך לא מקצוע המפרנס את בעליו.

  • מקרה בו מופיע מספר עיסוקי נשים במסגרת הבית והמשפחה, הוא מופיע מספר פעמים. למשל: "עיסוקה" של האשה כאשת איש, מופיע בספר הישן 7 פעמים. כאם – 24 פעמים, כסבתא – 5 פעמים, והעיסוק נמנה בטבלה פעם אחת בלבד בכל מקרה.


5.00 – התבטאויות סטריאוטיפיות מינניות בספרי הלימוד (רשימה מס' 8): להלן דוגמאות מספר של התבטאויות סטריאוטיפיות בדיבור ובציור המתייחסות לבני שני המינים בספרי הלימוד ובספרי הקריאה שנסרקו:

5.10 - התבטאויות סטריאוטיפיות המתייחסות לנשים/בנות

  • "כאשר סבא עסוק בתיקונים, אוהבת מיכל להסתכל בעבודתו ולעזור לו. האם לא טוב יותר לרקום מפית? "אומרת סבתא למיכל" - מה העבודה הזאת אשר את עושה? היא מתאימה יותר לבן מאשר לבת..." (מקראה לכיתה א').

  • "מה טוב להיות טובה תמיד" (אומרת לעצמה ילדה לאחר שביצעה את כל עבודות הבית האפשריות).

  • "…אנחנו נהיה אמא שלו בתורנות..." (אומרים ילדים המבקשים לטפל בעופר חולה שמצאו).

  • "...הסבל שיפול בחלקה של אמא יהיה מלווה בבכי…" (מתוך מקראה בנושא תולדות הישוב לכיתה ו').

  • "באותו רגע רגע אמא פרצה בבכי קולני והתחילה לתלוש שערות מן הפאה שלבשה" (שם).

  • "…הוי, ילדה קטנה וטפשה…".

  • "להכנת הבצק השתמשה אמא... ואפתה עוגה גדולה" (מתוך ספר חשבון).
    "דליה קנתה 100 גר' אגוזים לאפיית עוגה. בדרך לא התאפקה וזללה 75 גר' מהם…" (שם).
    "עקרת בית משלמת 40 ל"י לחודש עבור כביסה מחוץ לבית. עקרת הבית החליטה לרכוש מכונה…" (מתוך ספר מתמטיקה).

  • "…כבולה כשפחה בידי הגביר…" (מתוך מקראה לספרות לכיתות י'-י"א).


5.20 - התבטאויות סטריאוטיפיות המתייחסות לגברים/בנים

  • "…אבל הוא יגדל עוד ויהיה גדול וחזק כמו אבא…" (נאמר מפי ילד על קומביין).

  • "אבא חילק ירושה בין שלושת בניו…" (ספר מתמטיקה).

  • "תלמיד עבר מבחן בציון של 62%. רוצה לשפר את ציונו ל- 75%…" (שם).

  • "לקח הלל את אשתו ובניו, ועלה לארץ ישראל…" (מקראה לכיתה ג').

  • כאשר הילד בוכה שואל אותו המבוגר: "האם אתה חולה?"… (שם).

  • "ילד לא בוכה…" (מסגרת מחרוזת להוראת ספרות ולשון לכיתות ג'-ז').

  • "אמיץ כמו אלף גברים נועזים…" (מתוך אגדה לילדים אנטי-סטריאוטיפית - משפט המדגים נגד מה נלחמת הסופרת).



5.30 - התבטאויות סטריאוטיפיות המתייחסות לבני שני המינים

  • "אבא נפרד ממני כמו גבר. עיניה של אמי היו אדומות מבכי וחוסר שינה".

  • "אבא שלי מהנדס דרכים ממשלתי. יש לי אחות, שמה בטי…" (האם אינה נזכרת כלל…).

  • "המשפחה הקטנה שלנו… הבחורים עבדו אצל איכרים. והבחורות ניהלו את הבית, כבסו ובשלו…" (מקראה בנושא פרקים בתולדות הישוב לכיתה ו')

  • "כשחזרנו הביתה שמחים ועליזים, מצאנו את הבחורות עייפות ומדוכאות…" (שם).

  • בזמן שהנסיכים ילחמו בדרקון, את תשבי בחלון, וכשיבואו הנסיכים לראות את פניך, תוכלי לזרוק להם פרח או אולי אפילו ממחטה רקומה…" (מתוך אגדה לילדים אנטי-סטריאוטיפית. משפט המדגים נגד מה נלחמת הסופרת).

  • "גיל לקח ספר מתח… רינה לקחה פנדה וחפשה ניירות ריקים לצייר עליהם…" (מתוך ספר ילדים בעל תפיסה אנטי-סטריאוטיפית).


5.40 - התבטאויות סטריאוטיפיות באיורים, תמונות וציורים

  • ועדת כימאים בינלאומית. ליד שולחן הנואמים 8 גברים ואשה אחת. בקהל -7 גברים ו-3 נשים. האיור בא להדגים שבעולם כולו משתמשים באותם הסימנים הכימיים. לשם כך נעזר המאייר בכתוביות בשפות שונות. 7 מהן יוצאות מראש גברי, אחת מראש נשי (ספר כימיה).

  • ילדים בקרוסלות. 12 בנים. 6 בנות. מכל קרוסלה יורד בן, כהדגמה לעזיבת אלקטרון את האטום (שם).

  • קבוצת בנים משחקים בכדור ובאופניים. ילדה יושבת בצל העץ ומציירת. (מקראה לכיתה א').

  • שלוש אחיות מסדרות את הבית לקראת יום האם: האחת רוקמת מפית, השנייה מכינה סידור פרחים, והשלישית כותבת שיר. את האח אין רואים בתמונה, מפני שהלך לקלוע לסל… (שם).

  • ביקור אצל סבתא וסבא. האם והאב חבוקים. סבא קורא סיפור בפני הנכדה, וסבתא מעודדת לאכול עוגה שאפתה… (שם).

  • שתי ילדות וילד מציירים. האחת מציירת פרחים. השנייה - בית וילדים. הילד מצייר מכונית ואופנוע…(שם).


רשימה חלקית זו של משפטים ושל ציורים בעלי אופי סטריאוטיפי מרמזת על כך, שלא רק בגלוי אלא גם בסמוי ובאופן תת-הכרתי יכולים ספרי הלימוד להשפיע על דעותיהם ועל עמדותיהם של בני הנוער המתחנכים על ברכיהם, בכל הנוגע למקומם ולמעמדם של בני שני המינים בחברה הישראלית על סף המאה העשרים ואחת. אין ספק שחינוך השואף, לפחות במוצהר, לשוויון בין המינים, חייב לתת את הדעת גם על ניסוחים מעין אלה ולסלקם או להתמודד עם קיומם בכל דרך.

סיכום
ספרי לימוד וספרי קריאה לילדים הינם אחד המקורות החשובים לסוציאליזציה של בני הדור הצעיר, ולהקניית ערכים חברתיים-תרבותיים בין אם בגלוי, ובין אם בסמוי.

כשספרים אלה רוויים סטריאוטיפים מינניים חד-משמעיים, המתארים את האשה כנחותה מן הגבר בתכונותיה, בכישוריה ובתפקידים שהחברה מועידה לה, הרי הם משמשים בידי החברה כלי רב עוצמה המונע את סיכויי השוויון בין המינים גם לעתיד, ומשדר לדור הצעיר מסרים המנציחים את האפלייה ואת הקיפוח.

עבודה זו, כמו קודמותיה בתחום, חושפת רק את קצהו של קרחון-חברתי, שתפוצתו חובקת את כל מקצועות הלימוד ושנות הלימוד במערכת החינוך הישראלית.

סטריאוטיפיות אנטי-שוויונית זו המתוארת כאן, נחשפה בידי צוות רב משתתפים של מחנכים בעלי ותק ונסיון בהוראה, שבעצמם נדהמו מתיבת פנדורה זו שהיו שותפים לפתיחתה. הזעזוע שעברו עשה אותם לא רק מודעים לבעיה, אלא גם נחושים בדעתם להתמודד עימה. חלקם של העיוותים שנתגלו איננו ניתן, כנראה, לתיקון, בשל האחיזה הלשונית העזה שלהם בתרבותנו, ועיוותים אלה אפילו לא צוינו ולא הוזכרו בין הממצאים המדווחים בזה, ואולם ממצאים רבים אחרים שנמנו כאן מצביעים על תחומים הניתנים לשיפור ולתיקון. המודעות הציבורית לבדה איננה מספקת. השוואה בין ספרי לימוד שחוברו בהפרש של 15 שנה זה מזה מעידה, שלמרות המודעות הציבורית הגוברת בתחום זה, פני הדברים לא נשתנו בהרבה. אין זאת, אלא שנדרשת עשייה מכוונת של ממש כדי לשנות את המצב, ועל משרד החינוך והתרבות, ולא רק על ציבור המורים והמורות, לקום ולעשות מעשה!

הערות:
* ד"ר צופיה מלר היא מרצה לחינוך בסמינר הקיבוצים
* דו"ח המחקר המלא הוצג בכנס איל"ה, ירושלים, 7-5 בפברואר, 1995.

(1) יחידת תוכן (או, יצירות) – שיר, סיפור, משל, מאמר וכו'. המקראות כולן בנויות מיחידות תוכן, ולבד ממספרי העמודים, הושווה בהן גם מספרן של יחידות התוכן. בספרי המתמטיקה והמדעים המדויקים, "בעיה" שמופיעה בה דמות אנושית, היא, לענייננו, יחידת תוכן.

מראי מקום
אברהמי-עינת י': היא והוא בכיתה. ספר הדרכה למורה, "מודן" 1989.
אריאל מ', נשים וגברים ביד הלשון. סמינר אורנים 1986.
בן-צבי מאייר ש', בן-זאב א', אברהמי-עינת י': לכודים בוורוד ובתכלת: בנות ובנים בעיני החברה. סמינר אורנים תשמ"ח.
בן-צבי מאייר ש': דמויות גבריות ונשיות בבעיות מתמטיקה. החינוך, נ"ב (א-ב), ספטמבר 1979, 80-73.
זיו א': התבגרות, מסדה, 1984.
פרנקל פ', לויאני, ג': סטריאוטיפים מיניים בגן-הילדים - דמוי והתנהגות. הוצג בכנס המדעי השמיני של איל"ה, תל-אביב, 1988.
צפרוני א': השוואת הסטריאוטיפ הגברי לסטריאוטיפ הנשי לגבי תכונות ותפקידים בקרב תלמידי התיכון. עבודת מ.א. אוניברסיטת ת"א, ביה"ס לחינוך, תל-אביב 1981.
קאופמן ש': סטריאוטיפים מיניים ותפקידי מין בספרי לימוד וקריאה ישראליים המיועדים לגיל הרך. עבודת מ.א. אוניברסיטת תל-אביב, ביה"ס לחינוך, ינואר 1976.
דו"ח הועדה לבדיקת מעמד האשה בישראל בראשות אורה נמיר, 1978, משרד ראש הממשלה, י-ם. בעקבותיו: פרסום מטעם שדולת הנשים שבדק את המלצות הועדה, 1987.

ביבליוגרפיה:
כותר: השתקפות סטריאוטיפים מינניים (Sexists) בספרי לימוד בחינוך הממלכתי בישראל
מחברת: מלר, צופיה (ד"ר)
תאריך: לא ידוע 1991 , גליון 13
שם כתב העת: החינוך וסביבו
הוצאה לאור: מכללת סמינר הקיבוצים
הערות לפריט זה: 1. ד''ר צופיה מלר היא מרצה לחינוך בסמינר הקיבוצים
2. דו''ח המחקר המלא הוצג בכנס איל''ה, ירושלים, 7-5 בפברואר, 1995
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית