הנוער המאורגן בגטאות : עיתונות המחתרת ותפקידה בהכנתו הרוחנית של הנוער למרי ולמרד

תפקיד חשוב בי ותר בהכנתו הרוחנית של הנוער בגטו למרי ולמרד - מילאה עיתונות המחתרת של המפלגות היהודיות ושל תנועות הנוער השונות, כל המפלגות וכל תנועות הנוער, הוציאו לאור את ביטאוניהן, מהם פרסומים חד-פעמיים, מהם כתבי-עת, שהופיעו פחות או יותר בקביעות. בחדשי מרס-אפריל 1940, עוד לפני סגירת הגטו, הופיעו בוארשה גיליונותיה הראשונים של עיתונות המחתרת.

בבדידות ובניתוק האיום מן העולם, בו היו שרויים כלואי הגטאות, היו עיתונים אלה מקור אינפורמציה יחיד. הם הביאו ידיעות על הנעשה בחזיתות המלחמה, על המתרחש בעולם היהודי ובעולם בכלל. הם חשפו את פרצופו של האויב וליבו את אש המרי, בגלותם את מזימותיו של האויב להוליך את היהודים שולל. הנוער הכלוא מאחורי חומות הגטו, בעיקר הנוער הציוני, היה צמא במיוחד לידיעות מארץ-ישראל. באותן שנים קודרות הייתה להם הארץ התגלמות כל תקוותיהם וחלומותיהם היפים. צמאים היו לכל ידיעה מן היישוב. עיתונות המחתרת הציונית הייתה מגיבה על כל ידיעה מהמתרחש בארץ, על מאבקו של היישוב וכו'. כשהגיעה הידיעה על אסון משפחת דוב הוז - הופיעה חוברת "דרור" במודעת אבל. תנועת בית"ר הוציאה לאור פרסום מיוחד מוקדש למותו של זאב ז'בוטינסקי.

עיתונות זאת שימשה גם כלי ביטוי לסופרים ולמשוררים בגטו ששיתפו פעולה עם המחתרת וראו במאבק את הדרך היחידה.

ביטאוני התנועות והמפלגות, שנאלצו מטעמי קונספירציה להופיע מפעם לפעם בשם חדש, שיקפו נאמנות את רוח התקופה. העיתונים הופיעו ב-3 שפות : ביידיש, בעברית ובפולנית.

בעיקר הסתעפה עיתונות המחתרת בוארשה, אך פרסומי-מחתרת הופיעו גם בערים אחרות, כמו "החלוץ-הלוחם" - בקראקוב, "הניצוץ" - בגטו קובנה. רובם יצאו בשכפול, ומיעוטם בכתב-יד, הכל לפי תנאי המקום והזמן. נביא, לדוגמה, מאמרים אחדים מעיתוני התנועות השונות במחתרת.

יקום נא מעצמותינו נוקם!

רציחתה של האוכלוסייה היהודית חסרת-המגן הולכת ומתקדמת. יום-יום מגיעות בשורות-איוב על מעשי-רצח המוניים באוכלוסייה היהודית על-ידי התליינים ההיטלריים בדרכים שונות ומשונות ביותר, לפי איזו תוכנית שטנית-סודית... מה טעמם של מעשי הרצח האכזריים הללו? קשה להניח, שאין כאן אלא זעם וסדיזם, או רק הרצון להסיח מעל עצמם את כעסו של עמם שלהם, או רק הכוונה למשוך אחריהם באופן כזה חלקים מן האוכלוסייה הבלתי-יהודית, או אפילו כל הסיבות האלה יחד. כאן ישנו איזה חישוב חדש.

אך מה הוא?... מעשי הרצח ההמוניים המבוצעים עתה באוכלוסייה היהודית אינם שייכים לתוכנית של "הסדר החדש" לאחר המלחמה למקרה של ניצחון, אלא קרוב יותר לאמת שהם אמצעי-ביטוח למקרה-מפלה. הפושע מפחד מפני הנקמה היהודית. שכן אין קבוצה בקרב האוכלוסין, שהוא גרם לה כל-כך הרבה ייסורים אכזריים ומחושבים, כמו ליהודים...

"אנו עומדים חסרי-ישע ואובדי-עצה מול אויב שכוחו איום, שעה שאנו נטולי נשק ומגן הננו. אולי יצילנו נס, שהוא תופעה שכיחה כל-כך בתולדות עמנו אולי תשוב אחור יד הפושע, אחר שרוותה דמי נקיים וחפים. אולי... אך אם היד הזאת לא תיסוג, אלא תוסיף לרצוח, את מטרתה לא תשיג. לא יימלט הפושע מן הנקמה היהודית. לא ישיג נשקו הרצחני את היהודים הסובייטיים, ואת אחינו בארץ-ישראל ובארצות רבות אחרות. כל טיפת דם יהודי נוספת שתישפך כאן תגביר את צימאון הנקמה בכל יהודי, באשר הוא שם. הפושע ישיג מטרה ממש הפוכה מזו, שהוא מתכוון לה. יגיעו הנה, יגיעו יהודים צעירים וחזקים עם הצבא האנגלי, הסובייטי והאמריקאי וידרשו דין וחשבון מעשי-הפשע לא יישארו בלא עונש. ככל שירבו הפשעים הללו כן יחמיר העונש. הביטוח לא יצליח. אפילו יצליחו החיות-הרעות של היטלר להשמיד את כל האוכלוסייה היהודית, הנמצאת עתה בידיהן, סופם של הנוקמים - ה נוקמים היהודים - שימצאו את הפושע במאורתו."

מתוך : "סלובו מלודיך" - "דבר הצעירים" כתב-עת של הנוער הגורדונאי במחתרת גטו וארשה, מס' 8, נובמבר 1941.

גיבורי נובוגרודק

בתוך שפעת הידיעות הקודרות על טבח ההמונים באוכלוסייה היהודית, ידיעות המגיעות מכל שטחי הכיבוש ההיטלראי, באתנו ידיעה, העשויה להעלות הד אחר לגמרי. הנה נמצאו בעיר נובוגרודק מאתיים יהודים צעירים, שמיאנו ללכת למקום-ההרג כצאן לטבח. הם מצאו עוז בנפשם לקום עם נשק ביד על תלייני היטלר. אמנם כולם נפלו חלל במאבק הבלתי-שקול, אך לפני מותם הפילו עשרים רוצחים.

בהשתוממות ובהוקרה הרכנו ראשינו על קברם של גיבורי נובוגרודק סמל הם להפסקת ההכנעה ופאסיביות-העבדים, סמל הם לתגובתם הנאה של בני-אדם המבקשים למות כבני חורין. נובוגרודק הצילה את כבודם של המוני היהודים הנרצחים ללא כל ניסיון-התגוננות ; ניתן מופת של הכרעה גאה ועמידה מכובדת, לשווא יהיה מעשה-גבורתם של מאתיים הצעירים, אם הקרבתם העצמית לא תשמש כקול-קורא לכל הנוער היהודי: שימו קץ להכנעתכם לאלימות! ישלם הרוצח ביוקר מחיר חייכם הצעירים! אל תתנו להם לשחוט אתכם באין עונש!

יודעים אנו כי שיטת הרצח, הטבח והשוד של היטלר מוליכה בעקביות לאין-מוצא ולאבדן היהדות, גורלם של היהודים בשטחים הסובייטיים, הכבושים בידי הגרמנים, ובווארטגאו מציין תקופה חדשה בהכחדתו הגמורה של הישוב היהודי. מנגנון-הרצח העצום פנה נגד המוני היהודים החלשים, חסרי המגן, המדולדלים מרעב, ממחנות ומגירושים. בשיטתיות שטנית מחסל הוא בזה אחר זה את יישוביי היהודים. ניצחונם על היהודים נועד לשמש להם לגרמנים פיצוי על אבדותיהם בחזית ולמלא חלל חלומותיו של היטלר שנתבדו.

אף יודעים אנו, כי מסע קלגסיו של היטלר הופסק על-ידי הצבא האדום רב-הגבורה, וכי בהתקפת האביב יתחיל חיסולה הגמור של ההיטלריות באירופה. לגבי המוני היהודים תהא תקופה זו התקופה רווית הדמים שלא הייתה כמוה בכל דברי-ימיהם. אין ספק, כי בהרגישו כי קץ שלטונו מתקרב, יאמר היטלר להטביע את היהודים בים של דם. לקראת ימים קשים אלה חייב הנוער היהודי להתכונן. ייגש, אפוא, לגיוס כל הכוחות החיוניים שברחוב היהודי. למרות ההכחדה עוד נותרו כוחות מרובים כאלה. מדורי דורות מעיקים עלינו מעמסת הפאסיביות וחוסר האמונה בכוחות עצמנו ; אולם מצויים בדברי-ימינו גם דפים יפים ומזהירים של גבורה ומאבקים. אל תקופות הגבורה הללו עלינו להצטרף. על כך מצווה עלינו מיתת-הגבורה של מאתיים צעירי היהודים בנובוגרודק.

מתוך: "יוצ'ניה" - "השחר", פרסום של "השומר הצעיר" במחתרת גטו וארשה מ-28 במארס 1942.

למאבק

ככל שמתקרב קצו של משטר-הדמים ההיטלרי, השנוא על הכל, ככל שמסתמן ביתר בהירות יום מחר הממשמש ובא, כן מבצעת חיית-הטרף ההיטלרית ביתר שקידה, פראות וטמטום את קציר-הדמים בקרב עמי-אירופה המשועבדים בכלל וביישובי-היהודים עתיקי-הימים בפרט. שמא חשה כבר חיית-הטרף בבוא הנחשול המהפכני, אשר ימחנה מעל פני האדמה? שמא רואה היא כבר בהיכזב אשליותיה ובתבוסתה, ולפיכך מכלה היא המתה בעוד מועד בחסרי-המגן ובנטולי האפשרות לקחת חלק במאבק?

עשרות אלפי יהודים נפלו בחודשיים האחרונים בסופת-ההשמדה המשתוללת. מאות אלפים מברסלאו ומלייפציג, מהינדנבורג ומווחסטפאליה, מפראג ומברטיסלאבה, שולחו בקרונות חתומים ל"כיוונים בלתי-ידועים". על פני הונגריה ובולגריה, איטליה וקרואטיה, נשתפך נחשול של רדיפות-יהודים והכחדת-יהודים...

ומיליוני יהודים שרויים במתיחות ציפייה להצלתם, לעצם הצלת הנפש... גרמניה ההיטלרית ה"בלתי-מנוצחת" צועדת בצעדי-ענק אל כיליונה. כל שעה מקרבת קיצה. משבוע לשבוע מתחזקת האמונה בגאולה ונעשית ממשית יותר.

כוחו האדיר של הצבא האדום, המגביר מיום ליום לחצו על האויב ומפורר צבאותיו; הפעילות המלחמתית הגוברת של הדמוקרטיות והחזית השניה הנפתחת ביבשת אירופה; התסיסה המהפכנית של העמים המדוכאים, המעבר למאבק פעיל נגד הכובש - אלה הם יסודות לניצחון.

לנוכח המאבק האחרון הזה אין המוני העם היהודי עומדים באפס-מעשה, מקומם יכירם בין האומרים: מאבק ישיר לאלתר, לפתוח במאבק מיד. אין לשהות אף רגע!

שכן על כף-המאזניים מונח הכל, החיים מעיקרם. להפסיד אפשר אשליה בלבד, לזכות אפשר - בעולם חדש, בעצם החיים.

מתוך: "ידיעות", הבולטין האינפורמטיבי של "דרור", במחתרת גטו וארשה, מה - 25 במאי 1942.

כבוד לנופלים

אור ליום שלושה ביולי רצחו ההיטלראים באורח שטני תשעים גברים יהודים, 10 נשים ו-10 שוטרים יהודים. עטופיי אבל אנו מרכינים ראש על קבר-אחים זה. הלילה לנו למרר בבכי, לקונן על הקורבנות, לספוק כפיים - הן אלה חיילים שנפלו על משמרתם. הם נרצחו - כיוון שאנו היהודים עם קשה-עורף אנו כיוון שאנו היהודים ממאנים להוציא מתוך צייתנות נשמותינו תחת עול-הדמים הגרמני, כיוון שאנו מפירים ללא הרף את החוקים והצווים, שהתליינים הציניים גוזרים עלינו. רב-התליינים אוארסואלד הכריז במודעותיו שרצח 110 יהודים כתגמול על מרידתנו, על התנגדותנו לגרמנים. ידע התליין, שמעתה נגביר את מריינו נגד החוקים ההיטלראיים. איומו בעונש כבד מן הקודם לא יפחידנו. שוב אין לנו מה להפסיד ולזכות אנו יכולים בכל. המודעה של אוארסולד היא תעודת כבוד להמוני היהודים בגטו וארשה העומדים על נפשם.

מתוך: "שטורם" - "הסערה", העיתון המחתרתי של ה"בונד", 5 ביולי 1942.