הסדרי נגישות
אאחר מאור



הכחדת מינים
מחברת: חגית מאור


מינים של צמחים ובעלי-חיים נכחדים כחלק מתהליך טבעי המתרחש בבית גידול.

הגורמים העיקריים להכחדה טבעית הם :
א. תחרות על מקורות מחייה.
ב. נוכחות של טורפים, המאיימת על קיומם של אחרים.
ג. מגיפות.
ד. שינויים אקלימיים.
במשך חמישה מיליון שנות קיומו של כדור-הארץ נכחדו מינים מעטים ורובם בשל תהליך הברירה-הטבעית. במאתיים השנים האחרונות הואצה הכחדת המינים וכיום לובשת היא מימדי אסון. הזמן הממוצע
להכחדתו של מין אחד היה (עד לפני מאתיים שנה) כ- 50 שנה. היום נכחדים מדי שנה עשרות אלפי מינים וה'אחראי' להכחדה מואצת זו הוא האדם.

הכחדת המינים ה"מודרנית" נובעת מהסיבות הבאות:

א. תהליך ההתיישבות והעיור


בתי גידול כגון: יערות (ראה/י: השמדת-יערות), ביצות וערבות "נכבשו" בידי האדם. השתלטותו על שטחים אלה וגזילתם מאחרים הביאו בהכרח לכליית המינים שלהם היה זה בית גידול.



ב. הרג מכוון של בעלי-חיים


הכחדה מכוונת של בעלי-חיים בידי האדם נובעת מ:

1) הגנה על חיי אדם - מאז ומתמיד איימו חיות טרף על בני האדם. במאבק קיומי נקט האדם בכל האמצעים (ציד, שהשתכלל במשך השנים) כדי להקטין את הסכנה. והתוצאה היא שרבים הם הטורפים העומדים כיום בפני סכנת הכחדה.

בישראל דרו דרך קבע נמרים, זאבים ותנים. אוכלוסיית הטורפים הישראלית נכחדה כמעט לחלוטין.

2) מניעת מחלות - בעלי-חיים מעבירים מחלות המסכנות חיי אדם, בין אם אלה יתושי האנופלס המעבירים מלריה או תנים המעבירים כלבת. אחד מאמצעי המניעה בחברה המודרנית הוא צמצום או חיסול אותן אוכלוסיות.

3) הקטנת נזקים לחקלאות - במאבק בין האדם לבעלי-החיים על איזורי מחייה, נוקט האדם בחיסול מכוון של בעלי-חיים הגורמים נזקים לגידולים חקלאיים. למשל: דיג מכוון של לווייתנים הניזונים מכמות רבה של דגים, עובדה הפוגעת ברווחים מדיג של מדינות המתבססות על חקלאות ימית, וכן חיסול מכוון של זאבים הטורפים כבשים וצאן.

4) השגת מזון - עד לפני זמן לא רב השיג האדם את מזונו באמצעות ציד. כיום ניזונה האנושות בדרך כלל מתוצרת של חוות חקלאיות (רפתות, לולים) או חוות ימיות (בריכות דגים) ומעטים הם האיזורים בעולם בהם צדים בעלי-חיים כדי להיזון מהם.

אין כך פני הדברים בדיג. דיג לא מבוקר, המאיים על אוכלוסיות שלמות של מינים, מתנהל באיזורים רבים בעולם, וגם מדינות שחוקקו חוקים לוויסות הדיג מתקשות בתפיסת העבריינים. הדוגמה המוכרת ביותר למין העומד בפני הכחדה היא אוכלוסיית הלווייתנים הכחולים. בשנת 1930 היו 300,000 לווייתנים כחולים בעולם, כיום נותרו רק 1,000 ועל אף הסכנה לכלייתם הם עדיין ניצודים.

5) מותרות - עורות, פרוות, שנהב הם מצרכי מותרות מבוקשים לתעשייה המייצרת תיקים, מזוודות, ארנקים, נעליים, חגורות, מעילים ועוד. חוקים האוסרים ציד ומסחר בבעלי-חיים, בעורותיהם ובפרוותיהם אינם מצליחים למנוע הרג של מינים המספקים את תצרוכת המותרות.

הציד בישראל נעשה בפיקוח רשות שמורות הטבע, המנצלת ספורט זה כאמצעי להקטנת אוכלוסיות מתרבות. הציד מותר רק ב"עונת הציד" (מ-1 בספטמבר עד 31 בינואר), מותנה בקבלת רישיון, מוגבל בכמויות הניצודות ובחיות המותרות לציד: ארנבות, חזירי בר, חוגלות ומספר מינים של ברווזים.

6) ספורט ושעשוע - הציד למטרות הנאה ריתק תמיד את בני האדם. במדינות המפותחות חל פיקוח חמור על הציד: הוא אפשרי רק בתקופות מסוימות והחוק אוסר ציד חיות מוגנות. אולם אין די בחוק כדי לאפשר לבעלי-החיים המוגנים לשוטט בשטח ללא חשש, שכן הם עלולים לשלם בחייהם מיריות של ציידים מפרי חוק. על אלה נוספים ציידים ממדינות בהן לא חל פיקוח על הציד ואוכלוסיות של מינים מאויימות על-ידי האדם-הצייד.



ג. פסולת (= זיהום)


פסולת היתה קיימת תמיד, אולם העידן המודרני יצר פסולת בכמויות שמזהמות את הסביבה והורסות אותה: נחלים ונהרות הפכו לתעלות ביוב; ים וחופי ים מזוהמים; קרקעות מורעלות בפסולת-מסוכנת או מושקות בגשם-חומצי - אלה אינם יכולים לשמש עוד כבתי גידול לאורגניזמים שחיו בהם. הזיהום ההולך וגובר באטמוספירה, בהידרוספירה ובליתוספירה מאיים על חייהם של עשרות אלפי מינים.



ד. שימוש בכימיקלים


השימוש הרב בחומרים כימיים מביא לשינוי התנאים בבתי הגידול. יש שהכימיקלים מרעילים בעלי-חיים או צמחים, תופעה העלולה לגרום לתגובת שרשרת: אורגניזמים שהורעלו ישירות על-ידי הכימיקלים משמשים כמזון לאחרים ואף אלה מורעלים וכן הלאה. יש שהכימיקלים גורמים להגדלת מספרם של פרטים מסוימים והתרבותם של אלה מאיימת על קיומם של מינים אחרים.



ה. הכנסת מינים זרים


ההתפתחות הטכנולוגית "הקטינה" את המרחקים בין יבשת ליבשת. בעבר כמעט שלא התקיימה "הגירה" של צמחים ובעלי-חיים בין יבשות, ובכל יבשת – לאיזוריה - התפתחו מערכות אקולוגיות שהתאימו לסביבתן. כיום הקשר בין חלקי העולם הדוק: אוניות, מטוסים, רכבות, משאיות - כל אלה מהווים תווכנים בהעברת מינים ממקום למקום. יש שה"פולשים" מתאקלמים היטב בסביבתם החדשה עד כדי הפרת האיזון במערכת האקולוגית שאליה חדרו ומעמידים בסכנה מינים רבים אחרים. האדם, במכוון או שלא במכוון, הוא הגורם העיקרי כיום להכחדת המינים על-פני כדור-הארץ.


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מדעי הטבע
מעבר ללקסיקון > לקסיקון גיאוגרפיה
ביבליוגרפיה:
כותר: הכחדת מינים
שם  הספר: מגדיר איכות הסביבה
מחברת: מאור, חגית
תאריך: 1993
הוצאה לאור: אאחר מאור
הערות: 1. החומר ניתן באדיבותה של הגב' חגית מאור ונכתב לזכרו של אביה, ד"ר שמואל שטרנברג ז"ל.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית