הסדרי נגישות
עמוד הבית > אמנויות > מוסיקה
מקסם


תקציר
המידע בדף זה עוסק בתולדות התפתחותם של מוסדות המוסיקה בישראל ובאיכותם הבינלאומית הגבוהה.



תולדות התפתחות התזמורות בישראל
מחבר: פרופ' חנוך רון


תולדות התפתחותם של מוסדות המוסיקה בישראל, והאיכות הבינלאומית הגבוהה שלהם, הן סיפורו הנפלא של נס, של קסם שהוגשם בניגוד לכל היגיון. והפעם נתחיל מהסוף דווקא: מספר התזמורות וגופי הביצוע בישראל אינו עומד כלל ביחס ישר למספר האוכלוסין במדינה. ישראל חוגגת את חג היובל שלה עם 10 (!) תזמורות, תופעה שאין לה אח ורע בעולם.

תולדות התפתחותן של התזמורות בישראל הן הסיפור של חזון, יוזמה אישית, דימיון והעזה של יחידים. לא המדינה יזמה את מוסדות המוסיקה. רק אישים בודדים, שלעתים נחשבו אף ל"משוגעים לדבר", הם שהיו המייסדים, ההוגים והדוחפים של המפעל. לרוב היה זה אפילו בניגוד לכל היגיון. כנגד כל הסיכויים.

הימים הם טרם קום המדינה. החברה הישראלית, שמנתה כ-500 אלף יהודים, עוד לפני שחוקקה את חוקיה, פילסה לעצמה את הדרך לצמיחתם של חיי מוסיקה עשירים. החברה האמינה כי היא זקוקה למוסיקה כמזון רוחני.

הכול התחיל באמצע שנות ה-30. הכנר היהודי הנודע ברוניסלב הוברמן עבר בכל רחבי גרמניה וארצות אירופה המרכזית, וקרא בקול נרגש לנגני התזמורות היהודיים לעזוב הכול, לברוח ולהצטרף לתזמורת סימפונית חדשה, המוקמת בארץ-ישראל. הכנר היהודי מלודז' הבין את מה שרבים לא רצו להבין אז, ששואה גדולה עומדת להתחולל באירופה.

הוברמן הביא לתל-אביב את מיטב הנגנים הצעירים והפך אותם לתזמורת אחת. כך נולדה הפילהרמונית הישראלית. בדצמבר 1936 ניצב לפני התזמורת החדשה, לא פחות ולא יותר מאשר ארתורו טוסקניני, מגדולי המנצחים של המאה. עוד לא קרה בהיסטוריה, שתזמורת סימפונית חדשה, שמעולם לא הגישה קונצרט בחייה, תזכה להיוולד עם הגדול שבמנצחים.

הפילהרמונית הישראלית נולדה מתוך החזון הנועז של הוברמן, ומתוך המוסיקליות והאנושיות הנדירה של טוסקניני.

מאז הפכה הפילהרמונית לספינת דגל של חיי המוסיקה בישראל. שמה יצא לפניה ברחבי העולם, והאיכות הגבוהה שלה, שעמדה בסטנדרטים הגבוהים ביותר של תזמורות העולם, הפכה לסמלה המסחרי. עם השנים, הגיעו בעקבותיה לישראל, וניצבו לפניה, גדולי המנצחים בעולם: ברנשטיין, קוסביצקי, אורמנדי, צ'ליבידקה, מונטה, פאריי, בארבירולי, מיטוופולוס, ג'וליני, מאזל, אבאדו, לויין, שולטי, מאזור, בארנבוים, סינופולי, ואלה רק מקצת מהרשימה הארוכה. בעשורים הראשונים לחייה לא היה לה, לפילהרמונית, מנצח ראשי, שהוא גם המנהל המוסיקלי שלה. החל משנות ה-60, הפך המנצח זובין מהטה להיות מנהלה המוסיקלי.

בזכות הפילהרמונית הפכה ישראל לצומת חשוב למפגש של גדולי אומני המוסיקה בעולם: החל מישה חפץ ודוד אויסטרך, ועד ליצחק פרלמן ופנחס צוקרמן בכינור. מארתור רובינשטיין וגלן גולד, ועד למארי פרחייה ולראדו לופו בפסנתר. מפיטגורסקי ורוסטרופוביץ' ועד ללין הארל ויו-יו מא בצ'לו. בזכות הסולנים הגדולים התחברה ישראל אל מרכזי המוסיקה הגדולים של העולם.

במקביל נוסדה בירושלים תזמורת סימפונית נוספת - תזמורת קול ישראל, תזמורת הרדיו. היום היא נקראת התזמורת הסימפונית ירושלים, ומנהלה הנוכחי הוא המנצח דוד שלון. לאחר הקמת המדינה החלו לצוץ תזמורות נוספות: הראשונה הייתה זו התזמורת הסימפונית חיפה, (מנהלה הנוכחי הוא המנצח סטנלי ספרבר).

אז גם נוסדה תזמורת הקיבוצים. תזמורת זו באה לתת ביטוי לנגנים ולמלחינים חברי הקיבוצים בישראל. היום מנהלה הנוכחי הוא המנצח דורון סלומון.

בראשית שנות ה-60 נולדה התזמורת הקאמרית הישראלית, ביוזמתו של המנצח גארי ברתיני. תזמורת זו באה לענות על הצרכים של הרפרטואר של תזמורת קאמרית טיפוסית: ביצוע יצירות מתקופת הבארוק, התקופה "הקלאסית" והמוסיקה של המאה ה-20. גם היא זכתה להביא ממיטב המנצחים והסולנים של העולם. במרוצת השנים הגיעה התזמורת הקאמרית לשיאים בלתי נשכחים בביצוע מספר יצירות מופת תחת שרביטם של בריו, ברשאי, קורבוז, ברניוס, וורטן, סוונסון ואחרים.

עם גל העלייה הגדול הראשון מברית-המועצות לשעבר בראשית שנות ה-70, התעורר הצורך הדחוף לקלוט את מאות המוסיקאים הרוסים המקצועיים שעלייה זו הביאה עמה. אז הוקמה, בנגב דווקא, הסינפונייטה הישראלית באר-שבע. המנצח אבי אוסטרובסקי היה המנצח הראשון שלה במתכונתה הקאמרית. המנצח מנדי רודן, שהחליף אותו, הפך אותה לתזמורת סימפונית קטנה, הרחיב לה את הרפרטואר, והעלה אותה לרמה של איכות. מה שנראה בתחילה כתמונה סוריאליסטית, תזמורת בעירו של אברהם אבינו, על רקע של דקלים ומדבר, הפך למציאות ישראלית אמיתית ומרגשת.

בסוף שנות ה-80 נולדה תזמורת חדשה - התזמורת הסימפונית ראשון-לציון. זה היה צירוף של נגנים, יוצאי בריה"מ, לצד נגנים ילידי הארץ. המלחין והמנצח נועם שריף עשה אז, בראשית דרכו כמנצח, את הלא-יאומן במציאות הישראלית: כבר בשנותיה הראשונות הפכה תזמורת ראשון-לציון, מבחינת הרמה והאיכות, לתזמורת "מס' 2" של המדינה. היא גם הפכה להיות התזמורת של האופרה הישראלית החדשה.

במרוצת השנים עברה תזמורת ראשון-לציון תמורות ומשברים. המנצחים מנהלי-התזמורת התחלפו בה במגמה להעלות חזרה את רמתה הגבוהה. לאחרונה מונה המנצח מנדי רודן כמנהלה המוסיקלי של התזמורת.

אל הגלריה של תזמורות ישראל הצטרפה גם תזמורת חדשה יחסית - תזמורת רעננה. ייחודה בכך שנולדה מתוך הקהילה. היא אף עשתה רבות כדי לשלב את בני הנוער והדור הצעיר בקרב הקהילה. מנהלה הנוכחי הוא המנצח יובל צליוק. תזמורת רעננה מגישה מוסיקה הנמצאת על קו התפר שבין הקלאסי-הפופולרי לבין היפה שבמוסיקלי-אתני.


* פרופ' חנוך רון - מוסיקולוג, אוניברסיטת תל-אביב ומכללת לוינסקי. מבקר המוסיקה של "ידיעות אחרונות".

ביבליוגרפיה:
כותר: תולדות התפתחות התזמורות בישראל
מחבר: רון, חנוך (פרופ')
שם  הספר: אישים ומעשים בישראל : ספר היובל
עורכי הספר: אהרוני, שרה; אהרוני, מאיר
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מקסם
הערות לפריט זה: 1. פרופ' חנוך רון - מוסיקולוג, אוניברסיטת תל-אביב ומכללת לוינסקי. מבקר המוסיקה של ''ידיעות אחרונות''.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית