עמוד הבית > טכנולוגיה ומוצרים > מחשבים ואינטרנט
אינטרנט עכשיו : מגאזין לאתרי אינטרנט בארץ ובעולם


תקציר
מדוע אנשים כותבים ומפיצים וירוסים וכיצד ניתן להתמודד אתם.



לשוטט עם האויב
מחבר: אבנר גדיש


מדוע אנשים כותבים ומפיצים וירוסים? שאלה זו יכולה להיות נושא לדיון פסיכולוגי מעמיק. רוב וירוסי ה-"צחק, שתית אותה" - אלו המודיעים הודעות מוזרות או משמיעים צלילים משונים, אך אינם גורמים לנזק ממשי - הם פרי מוחם הקודח של אנשים צעירים, נערים וילדים, "פריקים" של מחשבים, המנסים בצורה זו לקבל תשומת לב והערכה מהסביבה. רוב הוירוסים המתוחכמים יותר, אלו הגורמים נזק, נוצרים על ידי אנשים מבוגרים יותר, כנקמה על יחס עוין של החברה. הרבה פעמים מדובר במתכנתים ובאנשי מחשבים שפוטרו מעבודתם, ובאמצעות הוירוסים הם נוקמים במי שפיטר אותם. חלק גדול מהתולעים והסוסים הטרויאניים נכתבו על ידי אנשים כאלו. קיימת גם קבוצה קטנה של אנרכיסטים, שכתבו וירוסים כאמצעי להפצת משנתם. אלו עברו בשנתיים-שלוש האחרונות לצורת תקשורת יעילה יותר ומזיקה פחות: הם כותבים אתר באינטרנט, ובו פורסים את הגיגיהם.

חלק גדול מכותבי הוירוסים נתפסים, בסופו של דבר, לאחר מעקב עיקש של מחלקות מיוחדות שהוקמו בשנים האחרונות על-ידי רשויות חוק בארצות השונות. חלקם נשלחים לכלא או נשפטים לקנסות גבוהים - כתיבת וירוס היא עבירה על החוק בהרבה מדינות. לא תמיד הפשע משתלם.

חובבי תיאוריות הקונספירציה ותיקים באפלה, טוענים כבר זמן רב כי ארגוני פשע מאורגן, חברות ענק הרוצות לפגוע במתחרים, ואפילו ארגוני ביון וארגונים צבאיים, מגייסים אנשים לכתיבת וירוסים, ככלי במאבקם. מטבע הדברים, אין לכך כל ראיה רשמית. למשל, בעקבות נפילת הגוש הקומוניסטי, נוצרה תופעה מענינת של הפצת תוכנות מועתקות, פריצות למחשבים ווירוסים מארצות מזרח אירופה. בולגריה, משום מה, הינה דוגמא טובה לענין. מסתבר כי במדינות אלו ישנם אנשים רבים, שלמדו מחשבים ותכנות ומצאו עצמם, עם נפילת השלטון והרס הכלכלה, מחוסרי עבודה. מה עושה מובטל משועמם? כותב וירוסים.

וכמובן, בל נשכח את הטענה הידועה, כי מספר מדינות, מאלו המוגדרות כ-"תומכות בטרור", מפיצות וירוסים בקרב העולם המערבי, כאמצעי טרור נוסף. להזכירכם, באזורנו קיים ריכוז גבוה למדי של מדינות כאלה. בעצם, רוב המדינות הללו נמצאות באזורנו. בעצם, רוב המדינות הללו אינן, בלשון המעטה, ידידותיות במיוחד עם ישראל...


 

אז מה עושים?


עם מחשבות לא נעימות כאלו, מה ניתן לעשות? לא לקבל סוכריות, סליחה, דיסקטים מאנשים זרים? לא להתקין כלום למחשב? לא להתחבר לאינטרנט? אולי לכבות את המחשב לגמרי, או פשוט לא לקנות אחד?

שטויות, כמובן. תוכנת אנטי וירוס מודרנית, המותאמת לאינטרנט, אמורה לבדוק כל קובץ המועתק למחשב, מיד עם העתקתו, ולזהות ולנטרל וירוסים במקרה שקיימים כאלה. בנוסף, התוכנה גם עורכת בדיקה כללית למחשב - למעשה היעוד המקורי של רוב התוכנות האלה. התוכנות הטובות יותר יזהו גם תולעים, סוסים טרויאניים ואפילו וירוסי מקרו, והטובות ביותר מסוגלות גם לזהות פעילות חשודה, המצביעה על וירוס חדש, שאינו קיים ברשימת הוירוסים הקיימים.

רשימה אחרונה זו ארוכה למדי. קיימים כ-10,000 וירוסים ידועים, כרבבה שלמה, וחדשים צצים מדי פעם. רוב חברות התוכנה המפתחות תוכנות אנטי-וירוס, דואגות להפיץ עידכונים שוטפים דרך האינטרנט, כמובן, ועם התגלות וירוס חדש, יופיע עדכון חדש. עם התפתחות רעיון ה"דחיפה" ברשת (Push Media), עליו כולם מדברים לאחרונה, סביר להניח כי רוב תוכנות האנטי-וירוס יכללו בגירסאותיהן הבאות את האפשרות לעידכון אוטומטי, ישירות מאתר החברה.

בין ההאשמות שהוטחו באינטרנט, כלולה גם האשמה כי היא אחראית להתפשטות נגע הוירוסים ברחבי העולם. בסוף שנות השמונים ותחילת התשעים הדבר היה נכון למדי, ורוב הוירוסים הגיעו דרך האינטרנט ודרך משתמשים שטרם היו ערים לבעיה. כיום המצב שונה. כמעט לא קיימים משתמשים ללא אנטי-וירוס כזה או אחר, וכמעט כל מחשב חדש נמכר עם אנטי-וירוס מודרני, מותקן מראש. התפתחות מערכות ההפעלה גרמה להרבה וירוסים להעלם, והפכה את כתיבתם של וירוסים חדשים לקשה יותר. בנוסף, רוב מאגרי התוכנה הגדולים והמוכרים, מוגנים היטב מוירוסים, ואינם מציגים קבצים ותוכנות נגועים.



 

מחיסרון ליתרון


והנה נקודה למחשבה, המראה כיצד, במקרה אחד, הפך האינטרנט לאמצעי מונע וירוסים, דווקא: ציינתי קודם כי קיימים כ-10,000 וירוסים. הכוונה למחשבי PC, העובדים עם דוס וחלונות, כמובן. על פלטפורמת המקינטוש קיימים כ-35 וירוסים בלבד! תאמרו, מהי נפקא מינה? האם המקינטוש אינו עולם הולך ונעלם? ראשית, הלוואי על כל אחד היעלמות כזו, המגלגלת כעשרה מיליארד דולר בשנה. שנית, המקינטוש מהווה אומנם רק כעשרה אחוז מהשוק הכללי (רק? מה חלקה של מרצדס בשוק המכוניות? כאחוז אחד בלבד. והנה, כולם רוצים מרצדס. או יגואר, או ב.מ.וו., חברות בסדר גודל דומה), אבל משתמשי מקינטוש מהווים למעלה מעשרים אחוז ממשתמשי האינטרנט בעולם, ואפל תופסת מקום שני או שלישי בקרב שרתי האינטרנט, עם יתרון ניכר בתחום השרתים הקטנים והפרטיים. ובכל זאת, אחוז משתמשים כזה אמור היה להתגלם בכמות של כ-2000 וירוסים לפחות. כיצד קורה כי קיימים 35 בלבד? יתרה מזאת, כיצד קורה כי בשנתיים האחרונות לא צצו שום וירוסים חדשים על המקינטוש, ורק שתים או שלוש וריאציות על וירוסים ישנים?

לכאורה, ישנן מספר סיבות טכניות לכך: מערכת ההפעלה של המקינטוש היא בחלקה מבוססת ROM, וזכרון ROM אי אפשר לשנות, כידוע. מערכת ההפעלה עוברת גם שינויים תכופים למדי ומעודכנת אחת לכמה חודשים. עובדות אלו מקשות על כתיבת וירוסים. בנוסף, רוב המתכנתים והפריקים המככבים בתחילת המאמר הם משתמשי PC, ובאופן טבעי, אם יחליטו לכתוב וירוס, הוא יעבוד רק תחת דוס או חלונות.

למעשה, הסיבה האמיתית למיעוט הוירוסים על המקינטוש נעוצה, כמה מפליא, באינטרנט עצמה, ובקיומן של תוכנות חופשיות להורדתה. קיימות מספר תוכנות אנטי וירוס מסחריות על המקינטוש, מוצלחות למדי, אבל קיימת תוכנת אנטי-וירוס אחת, חופשית לגמרי, הנקראת Disinfectant, שנכתבה על ג'ון נורסטד, מרצה ומתכנת מאוניברסיטה באילינוי. בחור זה כתב את התוכנה עוד בשנת 1989, והקפיד לעדכן אותה כל פעם שהופיע וירוס חדש, לעיתים עוד לפני שוירוס זה הופץ בקהל הרחב. את התוכנה שיצר דאג להפיץ באינטרנט, ראשית באתרי ftp של אוניברסיטאות, ולאחר מכן באתרים אחרים וגם על גבי תקליטונים ותקליטורומים המצורפים למגזינים שונים. בנוסף, הוא הפיץ ברבים את קוד המקור ששימש אותו לכתיבת התוכנה. את כל זאת הוא עשה, לא יאומן, חינם אין כסף.

Disinfectant זכתה לפופולריות עצומה בקרב משתמשי המקינטוש, ונהפכה לאחת התוכנות המומלצות ביותר בקרבם. למעשה, מפיצים רבים דואגים להתקין אותה בכל מחשב ומחשב. היא טובה, היא קלה להפעלה ובנוסף, היא לא עולה גרוש.

Disinfectant מהווה דוגמא כיצד אפשר לנצל את האינטרנט לטובה, ולהפוך את התכונה המושמצת ביותר של אמצעי תקשורת זה - נגישות לכל דבר, ללא הגבלה, לכל אחד - ליתרון. תוכנה זו גרמה למקינטוש לההפך לסביבה נקיה כמעט לחלוטין מוירוסים, ומנעה כתיבה של וירוסים חדשים בשנתיים האחרונות. לרוע המזל, מחבר התוכנה הודיע לאחרונה כי הפסיק לפתח את התוכנה ולא יוציא יותר עידכונים.



 

לסיכום


בעיית הוירוסים עדיין קיימת. אומנם, מופיעים פחות ופחות וירוסים חדשים, אבל הוירוסים הישנים עדיין קיימים ומסוכנים, והוירוסים החדשים שמופיעים ("יום שישי השלוש-עשרה", מיכלאנג'לו" ודומיהם) מסוכנים למדי. יש לקוות, כי עם עדכוני מערכות ההפעלה הבאות, יעלמו גם וירוסים ישנים, מלאכת כתיבתם של וירוסים חדשים תיהפך לקשה יותר, ואמצעי הגנה נגד וירוסים ושאר מרעין בישין יוטמעו בתוך מערכות ההפעלה עצמן.

ביבליוגרפיה:
כותר: לשוטט עם האויב
מחבר: גדיש, אבנר
תאריך: לא ידוע 1997 , גליון לא ידוע
שם כתב העת: אינטרנט עכשיו : מגאזין לאתרי אינטרנט בארץ ובעולם
הוצאה לאור: אריג'נט
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית